הפצוע מכיכר וושינגטון

רבני שלום לעם תגובות: 0

סיפור לשבת

הפצוע מכיכר וושינגטון – אריק סגל

הפיצוץ שהיה בכיכר וושינגטון, נשמע היטב ממרחק של מאות מטרים. האנשים הרבים ששהו בקרבת מקום, הבינו מיד שמדובר במתקפת טרור וכולם החלו לרוץ בבהלה כדי להתרחק מהאזור. לעומת כל האנשים שנמלטו מהמקום, החל אריק לפלס את דרכו בין האנשים לכיוון ההפוך והתקרב במהירות לכיכר. אריק שהיה סטודנט צעיר לרפואה, מיהר בהישמע הפיצוץ כדי לראות האם יוכל לסייע במשהו לפצועים. כשהגיע למקום ראה התקהלות של אנשים שבמרכזה שכב על הרצפה גבר שדימם מכל גופו. אריק ניגש אליו במהירות והכריז שהוא רופא, אבל אז הבחין בזווית עינו בגבר נוסף העומד בפינת הרחוב ומביט בעצבנות לכל עבר. חושיו של אריק אמרו לו שזהו המחבל שהניח את המטען ובראשו חלפה במהירות השאלה האם לרדוף אחריו או לטפל בפצוע ששכב על הארץ. ההתלבטות לא ארכה הרבה זמן והוא רכן לעבר האיש המדמם והחל לנסות לעצור את קילוחי הדם, כשהוא קורא לאנשים שסביבו לרדוף אחרי האיש החשוד מפינת הרחוב, הפצוע שעדיין היה בהכרה, ביקש באופן מעורר השתאות מאריק לעזוב אותו ולרדוף אחרי המחבל שהספיק להיעלם בינתיים, אך אריק לא שמע לו והמשיך לטפל בו עד שכעבור דקות ארוכות, הגיעו כוחות ההצלה שהובילו את השנים לבית החולים. לשמחתם של אנשי ההצלה ושל אריק הפצוע המדמם היה היחידי שנפגע בפעולה הרצחנית.

בבית החולים שיבח צוות הטראומה את אריק ואמרו לו כי בטיפולו המיידי הציל למעשה את חייו של האיש ששמו התגלה כג'ון. אריק שמח שהפצוע אציל הרוח שהסכים לוותר על חייו רק כדי שהטרוריסט הנפשע ילכד – ניצל ממות, אך עמוק בליבו הייתה נטועה תחושת האכזבה על בריחתו של המחבל. אריק, שהרגיש מחויבות כלפי הפצוע, החליט להמשיך ולבקר אותו, וכך מדי שבוע הגיע אל המחלקה שבה אושפז ג'ון ועקב אחרי ההתקדמות במצבו הבריאותי. בכל פעם הוא התפעל מחדש מהאיש שהסכים לוותר על חייו תמורת לכידת המחבל, וגם בביקוריו תינה באזני ג'ון את צערו שאותו מחבל אכזר לא נתפס. 'צריך להעניש אותם בעונש מוות', אמר ג'ון, שעדיין לא יכל להתרומם מן המיטה, 'האנשים הללו פוגעים באמריקה, והופכים את החיים שלנו לסיוט מתמשך. חבל שלא מתתי כדי שהאיש השפל הזה ייתפס..'

אריק לא יכל שלא להסכים איתו. והמשיך לבקר את ג'ון באופן קבוע, הוא הצטער מאד לשמוע מהרופאים כי ג'ון נפגע קשה בשתי כליותיו ויהיה זקוק בדחיפות להשתלת כליה. כשביקר אותו אריק באותו יום, סיפר לו ג'ון על הבשורה מהרופאים שהוא זקוק להשתלת כליה וכי הוא מקווה שימצא אדם שכליותיו יתאימו לגופו. אריק ניסה לברר בעדינות האם יש לו אחים או בני משפחה אחרים שיסכימו לבחון את האפשרות לתרום את כלייתם עבורו, אך ג'ון סיפר לו כי הוריו נפטרו זה מכבר, וכי יש לו אח תאום אחד בלבד המתגורר באפריקה ולפעמים באירופה שהקשר עמו אבד: 'הוא כנראה כלל לא יודע שאני פצוע, ובטח שאינו יודע שאני זקוק בדחיפות להשתלת כליה', אמר ג'ון בצער.

אריק ביקש את כתובתו של האח התאום והבטיח שינסה לעשות מאמץ כדי להגיע אליו, אך ג'ון הבהיר לו שמאמציו הם לשווא: 'לא שמעתי ממנו כבר שנתיים, הוא חי אי שם באפריקה בכת סגורה ואין כל אפשרות להגיע אליו, הניסיון שלך נידון לכישלון'. אבל אריק לא אמר נואש, והחליט לנסות ולהגיע לאיש בכל דרך. הוא פנה למספר חברים המומחים בתקשורת המונים, ושיתף אותם בסיפורו הנוגע ללב של הפצוע מכיכר וושינגטון. הקבוצה החליטה להפיץ את הסיפור ואת הקריאה לאח בכל רשתות התקשורת ועד מהרה הופיעה הבקשה לעזרה בחדשות, ברשתות האלקטרוניות, וגם בכתבות עיתונאיות. אריק וחבריו קיוו שה'רעש התקשורתי' הזה יגיע עד לאזניו של האח שיסכים לתרום את כלייתו לג'ון השוכב על ערש דווי.

שבוע לאחר השקת הקמפיין התקשורתי הופיע אריק שוב בבית החולים וניגש כהרגלו למיטתו של ג'ון, הפצוע שאימץ. ליד מיטתו של ג'ון עמד אדם, שדמה לו מעט בתווי פניו וג'ון אמר: 'אריק תכיר, זהו צ'יילד אחי התאום. הקמפיין התקשורתי הרחב שהעלית הגיע אליו והוא מיד הגיע כדי לתרום לי את הכליה שלו, שמתאימה לי במאה אחוז. אינני יודע כיצד להודות לך!'. אריק הרגיש שהוא משתתק בפתאומיות, ולא בשל ההתרגשות על מציאת הכליה לג'ון אלא בגלל העובדה שהאיש שעמד לפניו ושהציג את עצמו כאחיו התאום של ג'ון, היה אותו מחבל שקלט בזווית עיניו בורח מזירת האירוע.

אריק נפרד מהשנים בנימוס ופנה במהירות לסוכנות הפדרלית האף.בי.איי. הוא סיפר להם את תחושותיו ומה שידע על אותו יום ועל השערתו מיהו המחבל וכבר באותו יום התגלה הסיפור במלואו: ג'ון וצ'יילד היו אמריקנים מלידה שהשתייכו לקבוצת טרור אסלאמית קיצונית. כמו עוד אמריקנים שהורעלו מהטפות האימאמים האסלאמיים הקיצוניים והחליטו לשתף פעולה ב'השמדתו של המערב החוטא' כלשונם. באותו יום, החליטו השנים להניח פצצה רבת עוצמה בכיכר וושינגטון במטרה לקפח את חייהם של עשרות אנשים. למרבה המזל הפצצה התפוצצה לפני הזמן, והאיש היחידי שנפצע היה אחד מהאחים המחבלים, בעוד שצ'יילד האח השני הצליח להימלט לפני הגעת כוחות הביטחון. ואילו ג'ון הפצוע שהיה בטוח שיצליח לתעתע באריק התמים הציג את עצמו כפטריוט אמריקני שכמעט והקריב את חייו למענה של האומה...

***

לא תמיד אפשר להיווכח מהו אופיים האמיתי של בני האדם. בפרשת השבוע מסופר שכאשר שמע לבן שיעקב הגיע אליו, הוא רץ לקראתו וחיבק ונישק אותו. האם הוא עשה זאת מאהבה? חז'ל מספרים לנו שלבן היה משוכנע שבאמתחתו זהב ותכשיטים כמו שהיו לאליעזר עבד אברהם והוא ניסה על ידי החיבוק והנישוק לגלות אותם על גופו. אנו לומדים מכך שהאדם השלם הוא זה שפיו וליבו שווים ומתנהג בדרך הראויה כלפי חוץ וגם כלפי פנים.

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר