אֵיךְ יוֹצְאִים מִזֶּה?

רבני שלום לעם תגובות: 0

סיפור צעיר           

אֵיךְ יוֹצְאִים מִזֶּה?

הַמַּגִּיד הַיְרוּשַׁלְמִי סִפֵּר פַּעַם עַל יְהוּדִי שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת שֶׁפָּנָה אֵלָיו וְהוֹדִיעוֹ, כִּי בְּכַוָּנָתוֹ לְהוֹצִיא אֶת בִּתּוֹ מִבֵּית הַסֵּפֶר הַיְרוּשַׁלְמִי הַיָּשָׁן וְהַטּוֹב בּוֹ הִיא לוֹמֶדֶת, וּלְהַעֲבִירָהּ לְבֵית סֵפֶר שֶׁהָרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת בּוֹ רְחוֹקָה כִּרְחוֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב מֵרוּחַ הַתּוֹרָה.

הוּא הִסְבִּיר שֶׁ'שָּׁם', מַשְׁקִיעִים יוֹתֵר בְּרָמַת הַלִּמּוּדִית, לוֹמְדִים מַתֵּמָטִיקָה וְחֶשְׁבּוֹן בְּרָמָה הַרְבֵּה יוֹתֵר גְּבוֹהָה. הֵם גַּם לוֹמְדִים אַנְגְּלִית בְּרָמָה יָפָה, בְּעוֹד שֶׁבְּבֵית הַסֵּפֶר הַנּוֹכְחִי לֹא. 'זֶה חָשׁוּב', טָעַן הָאִישׁ בְּלַהַט, 'חָשׁוּב שֶׁיִּהְיֶה לָהּ מַשֶּׁהוּ בַּיָּדַיִם, כְּשֶׁתִּרְצֶה לָצֵאת לַעֲבֹד יִהְיֶה לָהּ בָּסִיס רָחָב'.

שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: 'וּמָה יִהְיֶה עַל נַפְשָׁהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה? הַאִם בְּאוֹתוֹ בֵּית סֵפֶר מַשְׁקִיעִים גַּם בְּ'מִדּוֹת', בִּ'צְנִיעוּת' וּבְ'יִרְאַת שָׁמַיִם'? וּמַדּוּעַ לֹא תְּנַסֶּה לִמְצֹא בֵּית סֵפֶר  מַתְאִים, שֶׁמַּשְׁקִיעִים בּוֹ גַּם בְּעֶרְכֵי הַתּוֹרָה וּבְעֶרְכֵי הַחַיִּים וְגַם בְּלִמּוּדִים?!'

'אַל תִּדְאַג רַבִּי!' הִרְגִּיעַ אוֹתִי הָאִישׁ, בְּטֶרֶם נִפְרַד מִמֶּנִּי לְשָׁלוֹם, 'הַיַּלְדָּה שֶׁלִּי צַדִּיקָה מַשֶּׁהוּ מַשֶּׁהוּ, תַּאֲמִין לִי אֲנִי מַכִּיר אוֹתָהּ הֵיטֵב, לֹא יִקְרֶה לָהּ שׁוּם דָּבָר...'

שָׁנִים חָלְפוּ, וְהִנֵּה פּוֹגֵשׁ בִּי אוֹתוֹ יְהוּדִי, קוֹלוֹ רוֹעֵד, וְדִמְעָה קַלָּה עוֹמֶדֶת בִּקְצֵה הָעַיִן: 'רַבִּי, אַתָּה מֻכְרָח לַעֲזֹר לִי. אֲנִי בְּצָרָה צְרוּרָה!'

- 'מָה קָרָה?' הִתְעַנְיַנְתִּי בְּכֵנוּת.

- 'שֶׁלֹּא תֵּדַע מִצָּרוֹת. הַבַּת שֶׁלִּי מָצְאָה לָהּ חָבֵר, חַיָּל אוֹסְטְרַלִי... גּוֹי! רַבִּי, אֲנִי לֹא יָכוֹל אֲפִלּוּ לַחֲשֹׁב עַל זֶה, הִיא רוֹצָה לְהָבִיא לִי הַבַּיְתָה גּוֹי לְשֻׁלְחַן לֵיל הַסֵּדֶר!'

לֹא הָיָה בְּיָדִי לַעֲזֹר לוֹ, גַּם לֹא יָכֹלְתִּי לְנַחֵם אוֹתוֹ. סִפַּרְתִּי לוֹ סִפּוּר שֶׁיַּחֲזִיר אוֹתוֹ אָחוֹרָה לְהָבִין שֶׁהַבְּעָיָה לֹא נוֹלְדָה עַכְשָׁו:

אֶחָד מִיּהוּדֵי הָעֲיָרָה קִבֵּל הַחְלָטָה קָשָׁה. לְאַחַר תַּהֲלִיךְ נַפְשִׁי קָשֶׁה וּמַתִּישׁ הֶחְלִיט לִשְׁלֹחַ יָדוֹ בִּגְנֵבָה. 'גַּנָּב', פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ.

הוּא הִתְלַבֵּט, בְּאֵיזֶה מָקוֹם בְּדִיּוּק יִשְׁלַח אֶת יָדוֹ בָּרִאשׁוֹנָה.

אֶת הַמַּכֹּלֶת וְאֶת הַחֲנֻיּוֹת הַקְּטַנּוֹת הוּא פָּסַל מִיָּד. הוּא שָׁמַע שֶׁבַּעֲלֵי הַחֲנֻיּוֹת נוֹתְנִים לְתַלְמִידֵי הַיְשִׁיבָה הַמְּקוֹמִית לִישֹׁן בֵּין הָאַרְגָּזִים, שֶׁיְּשַׁמְּשׁוּ גַּם כְּשׁוֹמְרִים מִפְּנֵי גַּנָּבִים. כְּגַנָּב חֲסַר נִסָּיוֹן הֶעְדִּיף לֹא לְהִתְעַמֵּת עִם אִישׁ.

גַּם לִפְרֹץ לְבָתִּים פְּרָטִיִּים לֹא רָצָה. הַסִּכּוּן גָּדוֹל, וְהַשָּׁלָל לֹא מִי יוֹדֵעַ מָה. חֲבָל עַל הַמַּאֲמָץ.

הַהַחְלָטָה נָפְלָה, הוּא יִפְרֹץ לְבֵית הָרַב...

אֵצֶל הָרַב מַפְקִידִים בְּנֵי הָעִיר אֶת פִּקְדוֹנוֹתֵיהֶם, הוּא מֻחְזָק בְּעֵינֵיהֶם כְּאָדָם יָשָׁר, כָּךְ שֶׁכֶּסֶף בְּוַדַּאי יֵשׁ שָׁם. וְחוּץ מִזֶּה, הָרַב הוּא אָדָם טוֹב, צַדִּיק. בְּוַדַּאי לֹא יַסְגִּיר אוֹתוֹ לַמִּשְׁטָרָה. גַּם אִם יִתְפֹּס אוֹתוֹ, בַּסּוֹף הוּא בְּוַדַּאי יְרַחֵם עָלָיו.

בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה שֶׁל שַׁבָּת קְרִירָה וּגְשׁוּמָה מָצָא הַגַּנָּב הַטָּרִי אֶת עַצְמוֹ מְטַפֵּס עַל אֲרֻבַּת בֵּיתוֹ שֶׁל הָרַב. הוּא הָיָה בָּטוּחַ שֶׁבְּשָׁעָה כֹּה מְאֻחֶרֶת בְּלֵיל שַׁבָּת כְּבָר הִסְפִּיק הָרַב לִשְׁקֹעַ בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה, וְהַגֶּחָלִים שֶׁבַּתַּנּוּר גַּם הֵם בְּוַדַּאי הִסְפִּיקוּ לְהִתְקָרֵר. וְכָךְ תִּכְנֵן לְהִשְׁתַּלְשֵׁל לְמַטָּה דֶּרֶךְ הַאֲרֻבָּה, וְשָׁם לְמַטָּה לִפְנֵי שֶׁיְּבַצְבֵּץ הַחוּצָה, קֹדֶם כֹּל יָצִיץ מֵהַתַּנּוּר וְיִבְדֹּק שֶׁהַשֶּׁטַח נָקִי, וְאָז יִכָּנֵס, יֶאֱסֹף אֶת הַשָּׁלָל וְיֵצֵא דֶּרֶךְ הַכְּנִיסָה הָרָאשִׁית.

זֹאת הָיְתָה הַתָּכְנִית הַמְּקוֹרִית. אַךְ כְּבָר בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ בְּתוֹךְ אֲרֻבַּת הַתַּנּוּר, כְּשֶׁכָּל גּוּפוֹ הוֹפֵךְ לְשָׁחֹר כְּפֶחָם, הוּא הֵבִין שֶׁהָתָּכְנִית לֹא תֵּצֵא לַפֹּעַל בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁחָשַׁב. הַגֶּחָלִים שֶׁבַּתַּנּוּר עֲדַיִן לוֹחֲשׁוֹת, הַנִּיצוֹצוֹת הַכְּתֻמִּים שֶׁעוֹלִים מִלְּמַטָּה, וְהַחֹם שֶׁבְּתוֹךְ הַאֲרֻבָּה מְבַשְּׂרִים עַל נְחִיתָה רוֹתַחַת.

אֲבָל אֵין בְּרֵרָה הוּא כְּבָר בְּאֶמְצַע גְּלִישָׁה לְמַטָּה, הוּא צוֹנֵחַ אֶל תּוֹךְ הַגֶּחָלִים הַבּוֹעֲרוֹת, חֹם עַז מִתְפַּשֵּׁט בְּכַפּוֹת רַגְלָיו. הוּא קוֹפֵץ הַחוּצָה בִּצְעָקָה...

וּבְתוֹךְ הַבַּיִת יוֹשֵׁב הָרַב וְעוֹסֵק בְּתוֹרַת הַנִּסְתָּר, 'קַבָּלָה' הוּא לוֹמֵד בַּשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה. הוּא קוֹרֵא עַל נְשָׁמוֹת וְעַל גִּלְגּוּלִים שֶׁמִּסְתּוֹבְבִים בָּעוֹלָם וּמְבַקְּשִׁים תִּקּוּן. הוּא מִתְעַמֵּק, קוֹרֵא בְּעִיּוּן וּמְנַסֶּה לְהָבִין, עַד כֹּה לֹא נִתְקַל מֵעוֹלָם בִּנְשָׁמָה הַדּוֹרֶשֶׁת תִּקּוּן, בְּגִלְגּוּל זוֹעֵק.

וּפִתְאֹם זֶה כָּאן... מוּל הָעֵינַיִם...

כָּל גּוּפוֹ שָׁחֹר מִשְּׁחֹר, גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת בּוֹ, וְהוּא זוֹעֵק בְּמַר נַפְשׁוֹ...

הָרַב נִבְהַל. אֵין לוֹ נִסָּיוֹן. הוּא חֲסַר פְּרַקְטִיקָה בְּגִלְגּוּלִים. הַפַּחַד מִשְׁתַּלֵּט עָלָיו, זֵעָה קָרָה פּוֹשֶׁטֶת בְּאֵיבָרָיו. בְּהַחְלָטָה שֶׁל רֶגַע הוּא תּוֹפֵס אֶת הָרַגְלַיִם וְרָץ לְכִוּוּן הַדֶּלֶת.

הַגַּנָּב בָּטוּחַ שֶׁזֶּה סוֹפוֹ. הָרַב הוֹלֵךְ לִקְרֹא לְעֶזְרָה. הָרַב יִצְעַק, הַשְּׁכֵנִים יִתְעוֹרְרוּ, יִתְאַסְּפוּ וְיִתְפְּסוּ אוֹתוֹ...

הוּא לֹא מִתְמַהְמֵהַּ, וְגַם הוּא רָץ בְּעִקְּבוֹת הָרַב אֶל הַדֶּלֶת לְנַסּוֹת לְהִתְחַנֵּן עַל נַפְשׁוֹ, שֶׁיְּרַחֵם עָלָיו הָרַב, שֶׁלֹּא יִצְעַק, וְשֶׁלֹּא יַזְמִין אַף אֶחָד. רַק שֶׁלֹּא יִתְפְּסוּ אוֹתוֹ.

וְכָךְ הֵם עוֹמְדִים שְׁנֵיהֶם מוּל הַדֶּלֶת, הָרַב מְפַחֵד מֵהַגִּלְגּוּל... וְהַגַּנָּב מְפַחֵד מֵהָרַב... וּשְׁנֵיהֶם רוֹעֲדִים...

הָרַב הִתְעַשֵּׁת רִאשׁוֹן, נִזְכַּר בְּתַפְקִידוֹ, בְּמַעֲמָדוֹ, בְּסַמְכוּתוֹ, אָזַר אֹמֶץ עִלָּאִי וּבְמַנְגִּינָה חוֹדֶרֶת לֵב פָּנָה אֶל הָאִישׁ הָרוֹעֵד לְמוּלוֹ: 'נְשָׁמָה נְשָׁמָה, מָה אַתְּ רוֹצָה? לְשֵׁם מָה בָּאת לְכָאן?'

'עֵצָה!' לָחַשׁ הַ'גִּלְגּוּל', 'אֲנִי זָקוּק לְעֵצָה, רַבִּי!'

'עֵצָה?! אֵיזוֹ עֵצָה אַתָּה צָרִיךְ?!' שָׁאַל הָרַב נָכוֹן בְּכָל לִבּוֹ לַעֲמֹד בַּמִּבְחָן הַפְּרַקְטִי הָרִאשׁוֹן בְּגִלְגּוּלִים.

'תֵּן לִי עֵצָה וְתַגִּיד לִי אֵיךְ יוֹצְאִים מִכָּאן...'

עַכְשָׁו כְּבָר הֵבִין הָרַב בְּדִיּוּק עִם מִי יֵשׁ לוֹ עֵסֶק. 'אֵיךְ יוֹצְאִים, אַתָּה רוֹצֶה לָדַעַת?! מִי בִּקֵּשׁ מִמְּךָ לְהִכָּנֵס בִּכְלָל?!'

סִיַּמְתִּי וְאָמַרְתִּי לְאוֹתוֹ אַבָּא: 'עַכְשָׁו, אַחֲרֵי שֶׁהִכְנַסְתָּ אֶת בִּתְּךָ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר הַלּוֹהֵט, בְּמוֹ יָדֶיךָ הֶעֱכַרְתָּ וְהִשְׁחַרְתָּ אֶת נַפְשָׁהּ. וְעַכְשָׁו אַתָּה שׁוֹאֵל אוֹתִי אֵיךְ יוֹצְאִים...

עַכְשָׁו כְּבָר אֵין לִי עֵצָה בַּעֲבוּרְךָ'.

***

הַחַיִּים מַעֲמִידִים אוֹתָנוּ בְּנִסְיוֹנוֹת גּוֹרָלִיִּים, פְּעֻלָּה קְטַנָּה הַיּוֹם יְכוֹלָה לִהְיוֹת הֲרַת אָסוֹן מָחָר.

לְנַבֵּא אֶת הֶעָתִיד זֶה מְאֹד קָשֶׁה, וּבִפְרָט לְנַבֵּא עָתִיד רַע אַף אֶחָד לֹא אוֹהֵב.

יֵשׁ דֶּרֶךְ בְּחִנּוּךְ הַמְסוּרָה לָנוּ מִדּוֹר דּוֹר שֶׁהוֹכִיחָה אֶת עַצְמָהּ, דֶּרֶךְ יִשְֹרָאֵל סַבָּא הַמְבֻסָּס עַל עֶרְכֵי הַתּוֹרָה וְעַל עֶרְכֵי הַיַּהֲדוּת, 'אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים – צְאִי לָךְ  בְּעִקְבֵי הַצֹּאן וּרְעִי אֶת גְּדִיּוֹתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרוֹעִים...' שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ פּוֹנֶה לִכְנֶסֶת יִשְֹרָאֵל וּמַנְחֶה אוֹתָהּ כֵּיצַד לִנְהֹג בַּגָּלוּת בְּמַצָּב שֶׁל חֹסֶר יְדִיעָה וְשֶׁל הִתְלַבְּטוּת.

'צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי', תִּתְמַקְּדִי בָּעֲקֵבוֹת וּבַסִּימָנִים שֶׁהִשְׁאִירוּ לָךְ הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים, הָעֵדֶר הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁחַי לְפָנַיִךְ, תִּצָּמְדִי לְמִשְׁכְּנוֹת הָרוֹעִים - הֵם הַצַּדִּיקִים שֶׁרָעוּ וְהִנְהִיגוּ אֶת יִשְֹרָאֵל בְּכָל הַדּוֹרוֹת, הִתְווּ וְכִוְּנוּ, וּמַמְשִׁיכִים לְלַוּוֹת אוֹתָנוּ בְּכִתְבֵיהֶם וּבְסִפְרֵיהֶם הַנְּפוֹצִים בְּכָל יִשְֹרָאֵל.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר