לקסיקון חנוכה (ב')

רבני שלום לעם תגובות: 0

יש לי מושג

לקסיקון חנוכה (ב') – יוסף רזניק

שמש - כיון שאסור לקרוא או לעשות מלאכה אחרת לאורם של נרות החנוכה, נהוג להדליק בכל לילה נר נוסף המכונה 'שמש', כדי להשתמש לאורו.

חנוכיה - מנורה להדלקת נרות חנוכה, בעלת שמונה קנים וקנה נפרד ל'שמש'. מעיקר הדין אין חיוב להדליק בחנוכיה, ואפשר להניח את הנרות על כל משטח, אך בהדלקה בחנוכיה נאה יש משום הידור מצוה.

הנרות הללו - לאחר ההדלקה אומרים 'הנרות הללו אנו מדליקים על הניסים' וכו', שמקורו ב'מסכת סופרים'.

מעוז צור ישועתי - פיוט שנוהגים לשיר לאחר הדלקת הנרות, המתאר את הצלת עם ישראל מכל אויביו ואת הציפיה לגאולה.

עשיית מלאכה - בחנוכה מותר לעשות כל מלאכה, אך הנשים נהגו שלא לעשות מלאכות משמעותיות בחצי השעה שלאחר הדלקת הנרות. לנשים יש מקום מיוחד בחנוכה בעקבות מעשה יהודית (המובא להלן).

הלל - מזמורי תהלים של שבח לה' הנאמרים בחגים ובמועדים. בכל ימי החנוכה קוראים את ההלל בשלמותו ומברכים עליו, וזו אחת המצוות החשובות בימים אלה.

על הניסים - נוסח של הודאה לה' על ניסי הניצחון, שנאמר בחנוכה בתפילת העמידה ובברכת המזון.

פרשת הנשיאים - בחנוכה קוראים בתורה את פרשת חנוכת המשכן במדבר (במדבר ז'), שבה מפורטים הקרבנות שהקריבו נשיאי ישראל באותו זמן. בסיום הפרשה מתוארת הדלקת המנורה.

זאת חנוכה - היום השמיני של חנוכה מכונה 'זאת חנוכה', משום שבו קוראים בתורה את המילים 'זאת חנוכת המזבח'. האר'י הקדוש וצדיקי החסידות אמרו שליום זה יש מעלה מיוחדת הדומה למעלתם של הימים הנוראים, וזו הזדמנות לשוב בתשובה למי שלא עשה תשובה כראוי בימי אלול ותשרי. המהר'ל מפראג כתב שהמספר שש מסמל את הטבע הגשמי (כמו ששת ימי הבריאה), המספר שבע - את הטבע הרוחני, ואילו המספר שמונה מסמל את הנס שמעל הטבע.

מאכלי חלב - יש נוהגים לאכול בחנוכה מאכלי חלב, זכר למעשה שבו אישה בשם יהודית האכילה שר צבא יווני מאכלי חלב עד שנרדם, ואז הרגה אותו והיהודים ניצחו בקרב.

סופגניות, לביבות, ספינג' - בחנוכה נהגו לאכול מאכלים מטוגנים בשמן, זכר לנס פך השמן. אך לא כדאי להפריז...

דמי חנוכה - בחנוכה נהוג לחלק לילדים 'דמי חנוכה'. יש אומרים שהטעם לכך הוא כדי שלא יקנאו בילדי הנוצרים שמקבלים מתנות בחגיהם. אך יש גם טעמים נוספים.

סביבון - צעצוע מסתובב בעל ארבע פינות שעל כל אחת מהן כתובה אות מסוימת. במקור שימש הסביבון ל...משחקי הימורים בלילות חנוכה הארוכים (בדומה לקוביה), ולכל אחת מהאותיות נ' ג' ה' ש' היתה משמעות במשחק. אולם מאוחר יותר הפך הסביבון לאחד מסמליו של חג החנוכה, והאותיות קיבלו משמעות של 'נ'ס ג'דול ה'יה ש'ם' (ובארץ ישראל - 'נס גדול היה פה'). ישנם צדיקים שאמרו שלסיבוב הסביבון בחנוכה יש משמעות רוחנית, כגון הידיעה ש'כל מה שקורה למטה - מסובב מלמעלה'.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר