להאמין ולנצח

אבינועם הרש תגובות: 0

מבט אל החיים

להאמין ולנצח – אבינועם הרש

כל פרשן ספורט מתחיל היה אומר לכם את אותה תחזית בדיוק: שאין לקבוצה הזאת אף סיכוי מלכתחילה לזכות באליפות כדורגל כל שהיא, או להיכנס באחד מהמקומות הראשונים של טורניר הכדורגל הארצי. בעוד שלכל שאר הקבוצות במדינה היו מגרשי אימונים טובים, למגרש הכדורגל של הקבוצה הזאת, לא היה מה לומר - ובגלל סיבה פשוטה: לא היה לה מגרש בכלל. 

באחד הבקרים קם ג'ימי והחליט שאין שום סיבה שהוא וחבריו לא יוכלו להתאמן בכדורגל ולנסות לזכות בגביע האליפות, אמנם הרעיון בהתחלה היה נראה לו הזוי ומופרע והוא ידע שעצם ההצעה שלו תגרום לאנשים להסתכל עליו כאילו איבד את שפיות דעתו, אולם הוא החליט שהוא רוצה ללכת עם החלום שלו עד הסוף.

כשסיפר ג'ימי את הרעיון שלו לראש הכפר, הוא הסתכל עליו ושאל אותו אם בטעות הוא לקח את הכדורים של סבתא שלו, או שאולי הוא נגע בחומר ההרדמה של הסוסים שידוע בהשפעותיו המרחיקות לכת על שפיות דעתו של האדם. 

אולם ג'ימי לא נרתע: להיפך, משום מה התגובות  המזלזלות רק הדליקו אצלו ניצוץ מיוחד להוכיח לכולם שהם טועים. הוא החליט ללכת על בטוח ולגשת לחברו הטוב מקס, שגם הוא מצדו, הביעה כתגובה טבעית דאגה אמיתית לבריאותו של ג'ימי: 'תגיד בן אדם, הכול בסדר איתך? אתה זוכר איפה אנחנו גרים? באי קטן שמוקף במים. אין לך פה אפילו מגרש כדורגל אחד. איך אתה רוצה שנזכה באליפות?'

'אז בוא נבנה לנו מגרש'. אמר ג'ימי בעיניים בורקות: 'עם מה בדיוק?' השיב מקס שעדיין לא הבין מה בדיוק עובר על החבר שלו. 'נחבר קרשים. מסמרים. אחד לשני ואם נעבוד ברצינות, תוך חודשיים של עבודה יהיה לנו מגרש!'

למרות שמקס עדיין תהה בינו לבין עצמו אודות מצב שפיותו של ג'ימי, הוא החליט שרק משום שמדובר בחברו הטוב הוא הולך לעזור לו, חוץ מזה שאין לו מה להפסיד. מקסימום עוד חוויה משותפת.

בתוך כמה שעות כתב מקס מודעה, צילם אותה והחל לתלות אותה ברחבי הכפר: 'נמאס לכם שאין לנו מגרש כדורגל? אתם חושבים שאנחנו לא יכולים לזכות באליפות? אז יאללה, בוא נוכיח לכולם שהם טועים. מחר מתחילים לעבוד. לפרטים והצטרפות ניתן לפנות לג'ימי ומקס'

חלק מהאנשים שקראו את המודעה גיחכו. אחרים התעלמו. אבל היו מעל עשרים חבר'ה שדווקא לקחו אותה ברצינות. כעבור יום החלה באופן רשמי מלאכת בניית המגרש. הם חיברו קרשים, תקעו מסמרים ואחרי חודשיים היה להם מגרש כדורגל שנבנה מעל הים, אומנם רחוק מלהיות מושלם, אבל בהחלט כזה שאפשר לגלגל עליו כדור. 

מעבר לכך, בניגוד למגרש רגיל, הבחורים שהרכיבו את הנבחרת של הכפר היו חייבים לפתח מיומנויות טובות יותר משאר הכדורגלנים מאחר שהיה עליהם להתחמק ממסמרים וכן לשחק בתנאי צפיפות ורטיבות: מה שהוביל לשליטה אבסולוטית בכדור. כאשר החל הטורניר בניגוד לתחזיות המוקדמות הפגינו חברי נבחרת הכפר מיומנויות משחק גבוהות מהרגיל. הם ניצחו קבוצה אחר קבוצה  עד שהצליחו להעפיל לגמר המיוחל: שם חיכתה להם הקבוצה שזכתה באליפות כבר חמש שנים ברציפות.

כאשר המשחק המכריע התחיל, לקח לשחקני הנבחרת הרבה מאד זמן להתרגל לקצב הרגיל של הקבוצה היריבה, עד המחצית הם כבר פיגרו בהפרש של ארבעה שערים, מה שנראה בעצם כסוף החלום שלהם לזכות באליפות. אלא שגשם חזק שהחל לרדת שיבש את המשחק, ואז פתאום שחקני הכפר הקטן החליטו מיד להוריד את הנעליים ולשחק יחפים בגלל סיבה פשוטה: הם כבר התרגלו לתנאים הללו במגרש הביתי שלהם. המחזה היה בהחלט מוזר: לתדהמת הקהל, השופט וכמובן שחקני הקבוצה היריבה. כאשר לפתע הופיעו למחצית השנייה שחקני נבחרת הכפר  כשהם יחפים. מבטי זלזול והתנשאות מצד שחקני הקבוצה היריבה קידמו את פניהם כאומרים: לא הצלחתם לנצח אותנו עם נעליים, עכשיו אתם חושבים שתצליחו לנצח אותנו יחפים? אולם בתוך דקות ספורות התגלתה הגאונות שבמהלך: שחקני הכפר החלו ללהטט על המגרש ולהבקיע גול אחרי גול עד שבדקה התשעים הצליח מקס לקבל כדור, להשתלט עליו, לעבור שני שחקני יריב ובסוף להכניע את השוער. בניגוד לכל התחזיות המוקדמות הצליחו אלו שלא היה להם אף מגרש, לזכות בגביע ולגבור על קבוצות שנחשבות טובות יותר והכול בגלל ג'ימי - שהאמין שיוכל לעשות את הבלתי אפשרי ושאין דבר העומד בפני כוח הרצון והיצירתיות...

*

רוב האנשים בעולם רגילים לחשוב בתוך הקופסא. לא מחוץ לקופסא. בתנאי מחשבה אלו ברור שאם אתם מתגוררים באי קטן וצפוף שמוקף במים אין לכם שום סיכוי שבעולם שתוכלו לבנות עליו מגרש וברור שגם לא תוכלו להתאמן בכדורגל ולנסות ולהגיע לאיזה טורניר שלא לדבר על זכייה באליפות.

אולם ג'ימי, מעבר לנחישות מעוררת ההשראה שלו, הוכיח בכוח היוזמה שלו שאפשר להפוך בחיים מורכבויות לאתגרים: לא רק שעם חשיבה יצירתית הוא הצליח לבנות מגרש מקרשים ומסמרים אלא שהחיסרון של בני הכפר, הרטיבות, הצפיפות והתנאים הקשים, הם אלו שהעניקו את היכולת להפוך את החיסרון ליתרון...

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר