הלהטוטן שברח

יעקב ברוך ב.ת. תגובות: 0

בית המדרש

שאלה מס' 478

הלהטוטן שברח

'כמה תעלה לי הופעה של חצי שעה?' שאל יוסף את שימי הלהטוטן. יוסף רצה להפתיע את בנו אלקנה שחגג באותו שבוע את בר המצווה בהופעה של שימי הלהטוטן. 'אלף חמש מאות ₪ לחצי שעה' השיב לו שימי. אלקנה הסכים והם סיכמו ששימי יגיע בתשע וחצי בערב ויתחיל מיד בהופעה. כאשר שימי הגיע הוא ראה שחתן הבר מצווה באמצע הדרשה, וכשביקש מיוסף לדעת מתי הוא מתחיל הוא נענה במשפט של 'עוד כמה דקות...' הזמן עבר ולאחר דרשת הבר מצווה עלה לדרוש גם רב העיר, לאחר חצי שעה של המתנה עזב שימי את המקום כמובן לא לפני שהשאיר חשבונית על אלף וחמש מאות ₪. יוסף שעדיין לא הספיק לעכל את הבריחה של שימי, טוען שאינו צריך לשלם לו את החשבונית מכיוון שבאירועים מהסוג הזה הדברים סובלים איחור. אבל שימי טען: 'אני הגעתי כדי להופיע והגעתי מוכן. בסוף עוד חיכיתי יותר מחצי שעה למרות שסיכמנו זאת מראש, ואני דורש תשלום על הזמן שלי ולכן זאת בעיה שלך ואתה חייב לשלם...' מי לדעתכם צודק?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שי'א סעיף ג' וסימן של'ד סעיף א' בדין: 'נאנס מזמין העבודה והפועל מוכן לקיים'. סימן של'ג סעיף ב' בדין: 'האם הגעה למקום נחשב תחילת מלאכה'.

תשובה לשאלה 'לימוד או תיקון?' (שאלה מס' 476)

תקציר השאלה השבועית: ישראל תיקן מכשיר חשמלי באמצע השיעור לרווחת הלומדים, ועופר העיר לו שזה ביטול תורה. אבל דודו טוען שישראל יכול גם ללמוד וגם לתקן את המכשיר וזה לא נחשב ביטול תורה. מי צודק?

תשובה בקצרה: לכתחילה עדיף לא לעשות מלאכה בבית הכנסת וכל שכן שלא באמצע השיעור, כיוון שצריך להיות מרוכזים בחומר הנלמד. ואם לא היה לישראל זמן אחר לתקן את הקומקום, מותר לו לעשות זאת כי זה נעשה לרווחת הלומדים.

תשובה בהרחבה: ידועה ההלכה שכאשר אדם קורא 'קריאת שמע' ומתפלל אסור לו להתעסק במלאכה, לעומת זאת לגבי לימוד תורה כתב ה'פרי מגדים' שאם אדם צריך לעסוק במלאכה, רשאי ללמוד ותוך כדי כך לעסוק במלאכה. אלא שבגמרא בברכות מובא, שאם אדם רואה שבאו עליו יסורים יפשפש במעשיו ואם לא מצא סיבה לבוא הייסורים יתלה זאת בביטול תורה. שואלים המפרשים: הרי הדבר הראשון שאדם צריך לבדוק – זה מה עם לימוד התורה שלו, ואם פשפש ולא מצא סימן שלא התבטל מתורה, אלא ניצל את הזמן כראוי אם כן מדוע שיתלה זאת בביטול תורה? אלא שמסבירים המפרשים, שישנו ביטול תורה ב'כמות' וישנו ביטול תורה ב'איכות' כלומר שאדם צריך לנצל את זמנו ללימוד התורה, ולהספיק ללמוד עוד חלקים מהתורה ואם לא ניצל את זמנו זה נקרא ביטול תורה ב'כמות' וישנו סוג נוסף של 'ביטול תורה' שהוא ב'איכות' כמו לגבי אדם שקורא באופן שטחי מבלי להבין ולהעמיק ולפי זה מסבירים את דברי הגמרא שאם פשפש ולא מצא יתלה זאת בביטול תורה ב'איכות'.

ולכן אדם בזמן שלומד תורה, צריך שכל ראשו יהיה מונח בחומר הנלמד. ולנסות להעמיק בה ככל שיוכל ובוודאי שלא להתעסק בדברים אחרים, כמו לתקן דברים באמצע השיעור מכיוון שסביר להניח שכך אין ראשו יוכל להיכנס ולהעמיק בהבנת הדברים. ולגבי עניין של תיקון דברים בבית הכנסת כתב ה'משנה ברורה' סימן קנ'א שאסור לעשות מלאכה בבית הכנסת.

לאור הדברים הללו, וודאי שעדיף שישראל יבצע את התיקון לכתחילה אחרי השיעור ואם לא היה לו זמן אחר לעשות זאת, ועכשיו תוך כדי הקשבה לשיעור הוא מתקן את הקומקום לרווחת הלומדים הדבר אפשרי, אבל קרוב לוודאי שהוא נחשב לביטול תורה ב'איכות' ולכן יש להימנע מלעשות זאת בעתיד.

 

 

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר