השכחה שהובילה לחופשי

רבני שלום לעם תגובות: 0

השכחה שהובילה לחופשי – אבינועם הרש

הקושי שהלך וגבר מיום ליום, רק העלה את המוטיבציה של ז'ון קים להצטרף לתוכנית הבריחה של חבורת האסירים שתכננו להימלט מהכלא. כבר חמש שנים שהוא כלוא באחד מבתי הסוהר השמורים ביותר באחת מהמדינות הקשות והאכזריות ביותר בעולם - צפון קוריאה. לאחר שהואשם בריגול ובגידה, הוא החליט להצטרף לאותם חמישה אסירים אמיצים שהבינו שמבית הכלא הזה, הם לא הולכים לצאת בחיים.

מעבר לגדרות התיל החשמליות, כלבי ציד ענקיים ואימתניים, הרי שההגנה על בית הסוהר כללה כמובן מצלמות במעגל סגור, פטרולים קבועים על ידי צוותים מיוחדים ואף אסירים סמויים משתפי פעולה שהיו אחראים מטעם השלטון שתפקידם היה להשליט טרור ולגרום לאסירים האחרים להבין שאין להם באמת איך ולאן לברוח. האסירים שנתפסו בניסיונות בריחה, קיבלו עונשים קשים שהטילו אימה על שאר האסירים בכדי שילמדו שלא לנסות זאת לעולם.

למרות כל התנאים הללו, בחצות הלילה בצריף מספר עשרים, התכנסו חמישה אסירים שחיכו לראות האם ז'ון קים שעד לפני שנעצר היה חייל מיומן בצבא הצפון קוריאני באמת יצטרף אליהם. חמשת האסירים היו ללא יוצא מן הכלל מפקדים בכירים בצבא הצפון קוריאני ושלטו באומנות הניווט כמו גם באפשרויות ההישרדות בשטח שעמדו לפניהם: בניגוד גמור לשאר האסירים שגם אם ברחו היו מן הסתם מוצאים את מותם ביער הגדול מבלי שיוכלו לדאוג לעצמם לאספקה של מזון שתייה ולהתגונן מהקור, האסירים הללו ידעו כיצד לשרוד בתנאים קשים ולכן אם היה איזה סיכוי קלוש של קבוצה שתצליח לברוח מן המחנה בשלום, הרי שמדובר באנשים הללו.

מפקד הקבוצה היה ז'ונג איל, שהחליט לאחר שקיבל את הפנייה הסודית מז'ון קים, לחכות לו עד לשעה שתיים עשרה ורבע, לא יאוחר מכך מאחר שכל ההתכנסות החשאית הזו מסכנת עד מוות את שאר חברי הקבוצה.

'תקשיבו טוב' אמר בלחש ז'ונג המפקד: 'אנחנו יודעים שהסיכויים שלנו לברוח מבית הכלא הזה נמוכים מאוד עד אפסיים, אולם האפשרות השנייה כמו שאנחנו יודעים לא טובה יותר. מי שרוצה בכל זאת לחזור בו, מוזמן לעשות זאת עכשיו!'

כל בני החבורה הסתכלו אחד על השני, כולל על המצטרף החדש ז'ון קים שהסתכל מצדו בחזרה על כולם. כולם הנהנו בהסכמה שהם מוכנים ורוצים לברוח, לאחר מכן החל ז'ונג לחלק תפקידים לכולם לא לפני שז'ון הצעיר הספיק לומר לו: 'חשוב לי להגיד לך שבעקבות השירות הצבאי שלי בצבא צפון קוריאה נפגע לי הזיכרון לטווח קצר. כלומר לפעמים אני לא זוכר כל מיני דברים. הדבר קרה בגלל מכות שחטפתי בראש אחרי שהואשמתי על ידי המפקדים שלי בעלילת השווא הזו. מבחינתי אני אתכם, אבל יכול להיות שבאמצע המסע לא אזכור מאין יצאנו בכלל לדרך וגם את המסלול שאותו אנחנו צריכים לעבור בהמשך. אני שולט לגמרי במפת השמיים ובניווטים, אבל אני רוצה שתהיה מודע לבעיה הזו'.

ז'ונג המפקד טפח על כתפו של ז'ון ואמר לו שהוא מבין ובכל זאת הוא רוצה אותו לצדם היות ואין לו אפשרות לוותר על המיומנויות המיוחדות שלו.

החבורה החליטה להמתין כחודש ואז בשלוש לפנות בוקר להתחיל את מבצע הבריחה. הכול עבד כמו שצריך, כולם היו בעמדות שלהם והתוכנית פעלה בדיוק לפי השלבים למעט משהו אחד שהחבורה לא לקחה בחשבון: שבוע לפני כן, סיכלו הסוהרים ניסיון בריחה כושל והענישו בחומרה רבה את הנמלטים. בכדי להזהיר את כולם, הם השאירו אותם חבולים ליד גדרות התיל. המחזה גרם לזעזוע לכל בני החבורה שגם ככה היו לחוצים מאוד. במקום להתרכז במשימה שלפניהם, הם החלו להזיע וליבם דפק בחוזקה. התמונות לא יצאו להם מהראש כאשר כל הזמן חשבו בחשש שזה בדיוק מה שיקרה להם אם הם יפשלו בבריחה. כולם כולל המפקד ז'ונג סבלו מחוסר תפקוד עקב הלחץ הנורא שהיה בהם חוץ מאדם אחד שהצליח בסופו של דבר לתפקד בקור רוח: ז'ון. הוא פשוט לא זכר את המראות הללו ולכן המשיך לתפקד באופן אוטומטי, כאשר בכל פעם צפים ועולים לו מחדש שביבי זיכרון שמזכירים לו מהו עושה בכלל ומהי מטרת המשימה שלו: הניסיון הרב וקור הרוח של ז'ון, יחד עם העובדה שלא זכר את תמונת הנמלטים המפחידה הצליחו לסייע לו בבריחה הבלתי אפשרית מהכלא, כאשר בסופו של דבר, הוא הצטרף למספר האנשים המועט שהצליחו אי פעם לברוח מהכלא הצפון קוריאני הידוע לשמצה...

*

על פי רוב אנחנו נוטים לנסות ולהעלים את החסרונות שלנו שבמבט ראשון נראים לנו כגורם מעכב - אולם לפעמים עם תפיסת עולם נכונה, דווקא החסרונות הללו, יכולים להפוך לנו ממורכבות לאתגר של צמיחה...

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר