פיקדון יקר

רבני שלום לעם תגובות: 0

פיקדון יקר - אוריאל לוף

גל הפרסום ששטף את העיר אודות המבצעים החדשים של רשת חנויות כלי הכסף הגיע לפני החג כמשב רוח מרענן, שירה שעבדה כמוכרת באחד מהסניפים המרכזיים של הרשת ציפתה להתנפלות רבתי על המוצרים שבמבצעים אבל למרבה הפלא זרם הלקוחות נותר כרגיל: מנומס, מנומנם ושליו.

באחד הימים בשעת בוקר מאוחרת, בשעה שבה החנות הייתה עמוסה יחסית בלקוחות נכנסה אישה בסביבות שנות הארבעים המאוחרות לחנות, כאשר בזרועותיה תינוק בן כמה ימים. היה ניכר עליה שהיא יולדת טרייה, היא הייתה קצת חיוורת ואפילו הצמיד של בית החולים היה עדיין על היד של התינוק.

'אני מחפשת את המגש מכסף טהור הכי יקר שיש לכם' אמרה האישה. שירה התפלאה, האישה לא נראתה עשירה במיוחד והמגשים שאליהם התכוונה היו יקרים מאוד, משהו כמו חמש משכורות ממוצעות של אותה גברת.

האישה שהבחינה בפליאתה של שירה מיהרה להסביר את עצמה: 'תראי, התינוק הזה הוא לא תינוק רגיל. אני ובעלי חיכינו הרבה שנים לילדים ועדיין לא נפקדנו. התפללנו, תרמנו כספים רבים לצדקה והשתדלנו לא להתייאש. עכשיו, אחרי חמש עשרה שנות נישואין נולד בננו הבכור. כמובן שאנחנו מתכננים לערוך 'פדיון הבן' מפואר כדי לפרסם את הנס הגדול...'

האישה חייכה למראה ההתרגשות שעלתה על פניה של שירה והמשיכה: 'את בטח שואלת את עצמך עבור מה המגש. אז הוא בשביל להניח עליו את התינוק כשמביאים אותו לכהן, כפי המנהג. חמי וחמותי ביקשו באופן מיוחד שנקנה את המגש הכי יקר – והם ישלמו. אז מה יש לך להציע לי?'

שירה המרוגשת הוציאה כמה מגשים מדהימים ביופיים. האישה הסתכלה ועדיין לא הייתה מרוצה: 'זה הכול? אין לכם עוד דוגמאות?'

'יש לנו עוד דוגמא בכספת, היא יפהפייה, אבל מאד יקרה זה עולה כמה אלפי דולרים...'

'תביאי, תביאי' קטעה אותה האישה: 'כבר אמרתי לך, סבא וסבתא של התינוק רוצים את המגש הכי יקר ומפואר!'

שירה העבירה את טביעת האצבע שלה במנעול הביומטרי, והוציאה מהכספת מגש ענק וכבד, שהיה לה אפילו קצת קשה להרים. פניה של האישה זרחו מאושר כשראתה את המגש: 'או, זה פשוט מדהים, אני ממש אוהבת את זה!' התלהבה. 'אני רק צריכה להראות גם לבעלי, בסדר? הוא באוטו...'

על פי כללי הרשת אסור להוציא שום מוצר מהחנות. לכן שירה הציעה שבעלה של הגברת יכנס בעצמו ויראה את המגש. 'את צודקת בטח שלא מוציאים מגש כזה יקר החוצה, אבל בעלי הוא נכה.' אמרה האישה: 'אבל את יכולה לראות במצלמות בצד ימין של החנות חונה רכב נכה. זה בעלי' המצלמות באמת הראו שהיא מדברת אמת. ובכל זאת...

'יודעת מה, תשאירי לי פיקדון' הסכימה שירה. 'כאילו מה, לתת צ׳ק? אשראי? הם לא עליי, אנחנו פשוט ממש בחזור מבית החולים.'

'אבל בלי פיקדון אסור לי לתת. אני מצטערת' הבהירה לה שירה בחוסר נעימות. האישה חיטטה בתיק שלה. 'אולי מפתח של הבית?' שירה נענעה את ראשה לשלילה: 'אז אולי אני אשאיר לך את התינוק? זה פיקדון הכי יקר שיכול להיות!' צחקה האישה.

שירה הסכימה. האימא נישקה את התינוק וביקשה משירה לשמור עליו היטב עד שהיא תחזור. 'את יודעת איך להחזיק תינוקות? שלא ייפול לך מהידיים, ואסור לגעת בראש שלו...'

'אל תדאגי, אני בעצמי אימא, רק תזדרזי בבקשה כי יש לנו עומס, בסדר?' והיא נשארה עם התינוק הקטנטן בידיים. שתי דקות עברו וחשש התגנב לליבה של שירה. 'אולי לא הכול בסדר?' היא הציצה במצלמות האבטחה וראתה את האימא מראה את המגש לאיש ברכב הנכה ונרגעה. בינתיים הניחה את התינוק בפינת החנות ועברה לקליינטים הבאים.

היא שכחה לגמרי מהתינוק עד שאחרי חצי שעה התפרצה אישה מבוהלת לחנות. 'מישהו ראה אולי תינוק קטן?' שירה נבהלה. היא הראתה את התינוק לאישה, שהתחילה לבכות. ותוך כדי כך היא ניסתה להירגע ולהסביר את עצמה.

התברר שהאישה הזאת, היא אמו האמיתית של התינוק ושבאותו יום היא השתחררה מבית החולים. אלא שבדרך לבית היא עברה ליד חנות ונזכרה שבדיוק חסר לה משהו חשוב, היא נכנסה והשאירה את התינוק בעגלה מחוץ לחנות 'רק לרגע' חיכתה בתור הארוך, וכשיצאה גילתה לחרדתה שהעגלה ריקה!

שירה המבוהלת קראה למנהל החנות וסיפרה את הסיפור. הוא ניסה לעלות על עקבותיה של האימא המזויפת אבל מבדיקה של מספר הרישוי של רכב הנכה התגלה שזהו רכב שנגנב ממש הבוקר מרחוב סמוך.

מנהל החנות סירב להחזיר את התינוק לאימא לפני שתשלם על המגש, ואילו האימא אמרה שזאת אשמתה של שירה שנתנה לגנבת מגש בתמורה לפיקדון מוזר שכזה....

***

הסיפור המוזר הזה שהוא אמיתי לחלוטין, הגיע לפתחו של רב העיר שנדרש להכריע בשאלה על מי מוטל לשלם את מחיר המגש, על המוכרת או על האימא של התינוק - והרב פסק שהאימא צריכה לשלם. ולמה? בגלל שאסור להשאיר תינוק קטן בלי השגחה אפילו רגע אחד!

הנשמה שלנו היא פיקדון שקיבלנו מאלוקים ובבוא הזמן נצטרך להשיב אותה. בואו לא נזניח את השמירה עליה, כי בשנייה אחת של חוסר אחריות היא עלולה 'להיגנב' מבוראה על ידי היצר הרע...

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר