לָמָּה לֹא אָמַרְתָּ

רבני שלום לעם תגובות: 0

סיפור צעיר

לָמָּה לֹא אָמַרְתָּ

צַג הַטֶּלֶפוֹן הֶרְאָה עַל 11 שִֹיחוֹת שֶׁלֹּא נַעֲנוּ, הָיָה שָׁם רַק מִסְפָּר אֶחָד חָדָשׁ, וְגַם הוֹדָעָה קוֹלִית אַחַת.

'שָׁלוֹם שִׁמְעוֹן, מְדַבֶּרֶת דַּפְנָה מֵהַמַּעְבָּדָה שֶׁל קֻפַּת הַחוֹלִים, יֵשׁ לָנוּ בְּעָיָה עִם בְּדִיקוֹת הַדָּם שֶׁלְּךָ, כַּנִּרְאֶה טָעוּת בַּזִּהוּי. תִּצֹּר אִתָּנוּ קֶשֶׁר בְּהֶקְדֵּם'.

מַשֶּׁהוּ בְּקוֹלָהּ שֶׁל דַּפְנָה אָמַר לוֹ שֶׁזֶּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר טָעוּת בַּזִּהוּי, אֲבָל גַּם כְּשֶׁהִתְקַשֵּׁר לְבָרֵר, הִתְעַקְּשָׁה דַּפְנָה עַל גִּרְסַת הַטָּעוּת בַּזִּהוּי, עַל אַף שֶׁהַלַּחַץ שֶׁקָּרַן דֶּרֶךְ הַשְּׁפוֹפֶרֶת שִׁדֵּר לוֹ תְּחוּשׁוֹת אֲחֵרוֹת.

'תָּבוֹא עוֹד הַיּוֹם לְבַצֵּעַ בְּדִיקוֹת חוֹזְרוֹת', דָּרְשָׁה דַּפְנָה, 'נַכְנִיס אוֹתְךָ גַּם אִם תַּגִּיעַ אַחֲרֵי חָמֵשׁ, תַּגִּיד שֶׁזֶּה מִקְרֵה חֵרוּם', פָּלְטָה בְּלִי כַּוָּנָה, וְהַלַּחַץ בְּחָזֵהוּ שֶׁל שִׁמְעוֹן גָּבַר.

כְּבָר כַּמָּה שָׁבוּעוֹת שֶׁהוּא לֹא חָשׁ בְּטוֹב, סְחַרְחוֹרוֹת, כְּאֵבֵי רֹאשׁ, כְּאֵבֵי בֶּטֶן, תְּחוּשׁוֹת נִמּוּל בָּרַגְלַיִם וְרִפְיוֹן כְּלָלִי בַּשְּׁרִירִים. הוּא הִתְעַלֵּם בַּתְּחִלָּה, הַלִּמּוּדִים גָּזְלוּ מִמֶּנּוּ זְמַן רַב, עוֹנַת הַבְּחִינוֹת הָיְתָה בְּעִצּוּמָה, וְהָיָה עָלָיו לְהַגִּישׁ כַּמָּה עֲבוֹדוֹת בּוֹ זְמַנִּית. בַּשָּׁבוּעוֹת הָאַחֲרוֹנִים הוּא וּרְאוּבֵן, שֻׁתָּפוֹ לְדִירַת הַסְּטוּדֶנְטִים הַקְּטַנָּה בְּפַאֲתֵי הָעִיר, יוֹשְׁבִים מִדֵּי עֶרֶב עַד הַשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה בַּעֲבוֹדָה מְשֻׁתֶּפֶת. הוּא חָשַׁב שֶׁהָעֲיֵפוּת וְהַמֶּתַח הֵם הָאַחֲרָאִים לַתְּחוּשׁוֹת, אֲבָל כְּשֶׁאִבֵּד אֶת שִׁוּוּי מִשְׁקָלוֹ בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב בַּשָּׁבוּעַ הָאַחֲרוֹן הוּא כְּבָר לֹא הָיָה כָּל כָּךְ רָגוּעַ.

הָרוֹפֵא שָׁלַח אוֹתוֹ לְסִדְרַת בְּדִיקוֹת. וְעַכְשָׁו קוֹלָהּ הַמַּלְחִיץ שֶׁל דַּפְנָה עַל טָעוּת בְּזִהוּי וְעַל בְּדִיקָה חוֹזֶרֶת מְהַדְהֵד לוֹ בָּאֹזֶן. נָכוֹן, בַּיּוֹמַיִם הָאַחֲרוֹנִים מֵאָז הָיָה אֵצֶל הָרוֹפֵא שֶׁהִרְגִּיעַ אוֹתוֹ קְצָת, הוּא הִרְגִּישׁ קְצָת יוֹתֵר טוֹב, אֲבָל עַכְשָׁו הוּא שׁוּב מַרְגִּישׁ שֶׁהוּא עוֹמֵד לְהִתְמוֹטֵט.

דַּפְנָה קִבְּלָה אֶת פָּנָיו בְּחִיּוּךְ שֶׁנִּרְאָה מְאֻלָּץ, יָדֶיהָ רָעֲדוּ מְעַט כְּשֶׁלָּקְחָה מִדָּמוֹ כַּמָּה מַבְחֵנוֹת חֲדָשׁוֹת, הִיא לִהֲגָה אוֹדוֹת טָעֻיּוֹת שֶׁקּוֹרוֹת לְעִתִּים, וּכְאִלּוּ כְּדֵי לְהַרְגִּיעַ אוֹתוֹ סִפְּרָה עַל סִדְרָה שֶׁל טָעֻיּוֹת שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ בְּמַעְבָּדָה סְמוּכָה, וְגָרְמוּ לִמְהוּמָה לֹא קְטַנָּה. 'אֲבָל אַל תִּדְאַג, יִהְיֶה בְּסֵדֶר', נִסְּתָה לְהַרְגִּיעַ וְגָרְמָה לוֹ לִסְחַרְחֹרֶת חֲזָקָה יוֹתֵר.

כְּשֶׁהַמִּסְפָּר שֶׁל הָרוֹפֵא הוֹפִיעַ עַל צַג הַטֶּלֶפוֹן לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר הוּא כְּבָר לֹא הִתְפַּלֵּא.

'תָּבוֹא אֵלַי מַהֵר, שִׁמְעוֹן', לָחַשׁ הָרוֹפֵא, 'זֶה דָּחוּף!'

חֲצִי שָׁעָה לְאַחַר מִכֵּן יָשַׁב שִׁמְעוֹן אֵצֶל הָרוֹפֵא וְהֵבִין פִּתְאֹם שֶׁבִּכְלָל לֹא בָּטוּחַ שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְהַגִּישׁ אֶת עֲבוֹדוֹת הַגְּמָר לָאוּנִיבֶרְסִיטָה.

'מְקַנֵּן בְּךָ חַיְּדַק אֵימְתָנִי', גִּמְגֵּם הָרוֹפֵא, בּוֹחֵר בַּשִּׁיטָה הַיְשִׁירָה לְהַצִּיג אֶת הַדְּבָרִים, 'הוּא יוֹשֵׁב אֶצְלֵךְ כְּבָר שְׁנָתַיִם, וְזֶה בְּדִיּוּק הַזְּמַן שֶׁהוּא צָרִיךְ כְּדֵי לְהִתְאַזְרֵחַ סוֹפִית וְלִגְמֹר אֶת הַבֶּנְאָדָם'.

'אֵיזֶה חַיְּדַק?' הִצְלִיחַ שִׁמְעוֹן לִפְלֹט שְׁאֵלָה סְתָמִית בְּנִסָּיוֹן לְעַכֵּל אֶת הַפְּצָצָה שֶׁהֻטְּלָה עָלָיו.

'לְפִי מַה שֶּׁיָּדוּעַ לָנוּ הָרוֹפְאִים, הַחַיְּדַק הַסְּפֶּצִיפִי הַזֶּה בָּא מִמָּקוֹר שֶׁל מַיִם שֶׁבָּאִים בְּמַגָּע עִם צִנּוֹרוֹת חֲלוּדִים, הוּא אָמְנָם נָדִיר אַךְ קַיָּם, צָרִיךְ לִבְדֹּק אֵיפֹה נִדְבַּקְתָּ בּוֹ. רֶגַע, אֵיפֹה אַתָּה גָּר?'

שִׁמְעוֹן תֵּאֵר אֶת דִּירַת הַסְּטוּדֶנְטִים הַיְשָׁנָה בִּקְצֵה הָעִיר, הַתֵּאוּר הִתְאִים לַחֲשָׁשׁוֹתָיו שֶׁל הָרוֹפֵא, מִסְתַּבֵּר שֶׁהַצִּנּוֹרוֹת בַּדִּירָה לֹא הֻחְלְפוּ מֵאָז נִבְנְתָה. 'כַּנִּרְאֶה, שָׁם תָּקַף אוֹתְךָ הַחַיְּדַק'.

'יֵשׁ אִתְּךָ עוֹד מִישֶׁהוּ בַּדִּירָה?' בֵּרֵר הָרוֹפֵא מְנַסֶּה לִבְדֹּק אוּלַי אֶפְשָׁר לְהַצִּיל מִישֶׁהוּ שֶׁעֲדַיִן לֹא הֻתְקַף סוֹפִית.

'כֵּן, יֵשׁ אֶת רְאוּבֵן', סִפֵּר לָרוֹפֵא, 'אֲבָל הוּא בֶּטַח לֹא נִדְבַּק, הוּא תָּמִיד מַרְתִּיחַ אֶת הַמַּיִם, לֹא יוֹדֵעַ, כַּנִּרְאֶה טִבְעוֹנִי אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה, אַף פַּעַם לֹא הִתְעַמַּקְתִּי'.

'אָז רְאוּבֵן נִצַּל, אֵין סִכּוּי שֶׁהַחַיְּדַק יַעֲבֹר בְּהַרְתָּחָה', אָמַר הָרוֹפֵא, וְהִמְשִׁיךְ בְּלַחַשׁ: 'אֲבָל אַתָּה, אַתָּה תִּתְכּוֹנֵן לַגָּרוּעַ מִכֹּל!'

הוּא בְּקֹשִׁי הִגִּיעַ לַדִּירָה, נַהַג הַמּוֹנִית שֶׁהוֹבִיל אוֹתוֹ הָיָה בָּטוּחַ שֶׁהוּא שִׁכּוֹר, אַךְ סִיַּע לוֹ בַּאֲדִיבוּת מְעֻשָּׂה לָצֵאת מֵהָרֶכֶב. אֵיכְשֶׁהוּ דִּדָּה בַּמַּדְרֵגוֹת, נֶאֱחָז בְּכָל כֹּחוֹ בַּמַּעֲקֶה הֶחָלוּד. רְאוּבֵן שָׁמַע אֶת הַמַּפְתְּחוֹת וּפָתַח לוֹ אֶת הַדֶּלֶת מִבִּפְנִים.

'מָה קָרָה?' שָׁאַל, וְשִׁמְעוֹן פָּרַץ בְּבֶכִי.

'אֲנִי עוֹמֵד לָמוּת...'

'לָמָּה?' שָׁאַל רְאוּבֵן, שְׁאֵלָה שֶׁנִּרְאֲתָה לוֹ מְטֻפֶּשֶׁת שְׁנִיָּה אַחֲרֵי שֶׁהִיא יָצְאָה, אֲבָל שִׁמְעוֹן לֹא שָֹם לֵב. 'הַמַּיִם! זֶה הַכֹּל בִּגְלַל הַמַּיִם, יֵשׁ בַּצִּנּוֹרוֹת הַחֲלוּדִים שֶׁלָּנוּ חַיְּדַק מִסְתּוֹרִי. שְׁנָתַיִם אֲנִי שׁוֹתֶה מֵהַמַּיִם הָאֵלּוּ, וְעַכְשָׁו זֶה כְּבָר אָבוּד'.

'אֲבָל אַתָּה בְּסֵדֶר', אָמַר בִּנְשִׁימָה אַחַת, 'אַתָּה אֵין לְךָ מִמָּה לִדְאֹג, תָּמִיד אַתָּה מַרְתִּיחַ אֶת הַמַּיִם'.

רְאוּבֵן הֶחֱוִיר, וְשִׁמְעוֹן קָפַץ לְפֶתַע כִּנְשׁוּךְ נָחָשׁ: 'תַּגִּיד לִי, אַתָּה יָדַעְתָּ?! יָדַעְתָּ?! כָּל הַשָּׁנִים הָאֵלּוּ שֶׁאַתָּה גָּר פֹּה יָדַעְתָּ?!'

רְאוּבֵן הִנְהֵן, שְֹפָתוֹ הַתַּחְתּוֹנָה רָעֲדָה, רֵיחַ הַמָּוֶת עָמַד בַּחֶדֶר, וְשִׁמְעוֹן הִתְפָּרֵץ: 'אָז לָמָּה לֹא אָמַרְתָּ לִי, לָמָּה?! לָמָּה?!'

הָיָה לוֹ קָשֶׁה לִבְרֹר אֶת הַמִּלִּים, הוּא לֹא הָיָה מְסֻגָּל לְהֵישִׁיר אֶת מַבָּטוֹ לְעֵינָיו שֶׁל שִׁמְעוֹן, הוּא רַק גִּמְגֵּם אֶת הַמִּלִּים שֶׁתָּמִיד יָשְׁבוּ לוֹ בַּבֶּטֶן: 'לֹא רָצִיתִי לְקַלְקֵל אֶת הַיְחָסִים בֵּינֵינוּ, הָיִיתָ חָשׁוּב לִי, נֶהֱנֵיתִי בְּחֶבְרָתְךָ בַּדִּירָה הַזֹּאת, פָּחַדְתִּי שֶׁאִם אַגִּיד, שֶׁאִם אֲסַפֵּר שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁשׁ מֵחַיְדַּקִּים, שֶׁאוּלַי הַחֲלוּדָה עֲלוּלָה לְזַהֵם אֶת הַמַּיִם, חָשַׁשְׁתִּי שֶׁלֹּא תִּרְצֶה לִשְׁמֹעַ, וְאוּלַי תִּכְעַס, לֹא רָצִיתִי שֶׁתִּהְיֶה אִי נְעִימוּת, שֶׁנָּרִיב וְשֶׁאוּלַי גַּם תַּעֲזֹב. הֶעְדַּפְתִּי לִשְׁתֹּק'.

שִׁמְעוֹן פָּרַץ בְּבֶכִי, וּרְאוּבֵן גַּם.

***

אַחַת הַמִּצְווֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הִיא מִצְוַת הַתּוֹכָחָה. הַתּוֹרָה מְצַוָּה בְּמַפְגִּיעַ 'הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ'. הִיא דּוֹרֶשֶׁת שֶׁכַּאֲשֶׁר רוֹאֶה אָדָם אֶת חֲבֵרוֹ הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹבָה, נוֹהֵג לֹא כַּשּׁוּרָה, עוֹשֶֹה מַעֲשִֹים בִּלְתִּי רְאוּיִים, שֶׁלֹּא יִשְׁתֹּק, שֶׁלֹּא יַפְנִים,  שֶׁיְּדַבֵּר, שֶׁיּוֹכִיחַ, שֶׁיַּעֲמִיד אֶת הֶחָבֵר עַל טָעוּתוֹ. הִיא אֵינָהּ מְצַדֶּדֶת בִּמְדִינִיּוּת הַ'כָּל אֶחָד חַי לְעַצְמוֹ', הִיא אֵינָהּ אוֹהֶבֶת אֶת הַגִּישָׁה הָאֱנֹכִית שֶׁבָּהּ כָּל אֶחָד מִסְתַּגֵּר בַּבּוּעָה שֶׁלּוֹ, וְנוֹתֵן לַשֵּׁנִי לְהֵרָקֵב בִּמְצוּקוֹתָיו, הִיא רוֹצָה שֶׁנִּתְמֹךְ, שֶׁנְּסַיַּע, שֶׁנִּשְׁמֹר, וְשֶׁלֹּא נִתֵּן לְזוּלָתֵנוּ לִפֹּל לַבּוֹר שֶׁאֵלָיו אֲנַחְנוּ לֹא רוֹצִים לִפֹּל. נָכוֹן, הַסִּפּוּר הוּא קִיצוֹנִי, אַךְ בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת אֲמִתִּית שֶׁל תּוֹכָחָה, שֶׁעוֹמֶדֶת בַּקְּרִיטֶרְיוֹנִים שֶׁהַתּוֹרָה מַצִּיבָה, יֵשׁ מַשֶּׁהוּ פְּנִימִי שֶׁנּוֹגֵעַ בְּאוֹתָם הָרְבָדִים שֶׁבָּהֶם נוֹגֵעַ הַסִּפּוּר.

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר