טעות גורלית

רבני שלום לעם תגובות: 0

טעות גורלית – אבינועם הרש

כשהג'יפ הגדול והשחור נכנס לרחוב הצר כשמאחוריו נגררת סירת המרוץ מנקרת העיניים, האישונים של ירון התרחבו באחת, הוא עקב בעניין אחרי הג'יפ והוא לא האמין כשהיא נעצרה מתחת לבניין שלהם, הוא היה בטוח שהוא לא רואה טוב, הוא קרא מהר לאשתו – מיכל ואמר: 'תראי מיכל, מה אנחנו רואים כאן? זה אמיתי הדבר הזה?'

'מה, הדירה של השכנים ממול?!' לא הבינה אשתו מה הוא רוצה. 'לא על זה אני מדבר, את הג'יפ השחור הענק שחונה בדיוק מול הכניסה לבית של הרשקוביץ השכן ראית?'

'כן. עכשיו אני רואה... מה הבעיה?' שאלה מיכל בתמימות את בעלה. 'מה הבעיה? תגידי מאיפה יש לו את הכסף לקנות ג'יפ כזה! הרי את יודעת טוב שאני קורע את עצמי בתפקיד סגן מנהל בנק, עובד משמרות כפולות ובקושי אנחנו מצליחים לגמור את החודש עם המשכנתא וכל ההוצאות עד כדי כך שאני אפילו לא משתעשע ברעיון להסתכל על כזה ג'יפ, והאדון הרשקוביץ הצעיר מביא לי מול הבית ג'יפ חדש של מרצדס? את יודעת כמה זה עולה? במה הוא עובד בכלל?'

'אני חושבת שהוא מורה, לא?' השיבה מיכל. 'בדיוק' המשיך ירון וכולו מחליף צבעים מכעס וקנאה. 'כולה מורה בבית ספר! איך הוא מרשה לעצמו לקנות ג'יפ כזה!'

'תגיד' ניסתה מיכל לרכך את קנאת בעלה: 'מה אכפת לך מה יש לו? מצידי שיקנה גם מטוס מנהלים. מה אכפת לי?'

אבל מאותו רגע ירון הרגיש כאילו כל מה שהשיג עד עכשיו בחייו: קוטג' נחמד, אישה טובה, משפחה ועבודה מצוינת בתור מורשה חתימה בבנק וסגן מנהל לא באמת מדברים אליו.

למחרת בעבודה ירון כבר לא הצליח להתאפק: הוא זכר שלהרשקוביץ יש חשבון אצלו בבנק והוא נכנס לו לחשבון והחל לסרוק ולעקוב אחר ההכנסות וההוצאות שלו: פעולה שאסורה בהחלט גם אם אתה סגן מנהל, אלא ומותרת ורק לבנקאי האישי של הרשקוביץ.

ירון ידע היטב שהוא מסתכן, אבל פשוט הוא לא שלט בעצמו. הוא החליט שהוא יעשה זאת מוקדם בבוקר כשאף אחד לא יהיה בבנק במשך לא יותר משתי דקות. למחרת בבוקר הדפיס במהירות את דוח ההוצאות השנתי של הרשקוביץ וציפה לראות איזו זכייה גדולה בלוטו. לאחר שסרק את כל השנה האחרונה נדהם עוד יותר כאשר לא ראה כלום.

ירון שהיה כבר לעובד וותיק ונאמן, היה בין המועמדים לקידום משרת ניהול בסניף ולכן החליט אחרי כמה דקות לחזור לענייניו היות וישנו סיכון גבוה שיעלו עליו, אולם זה היה כבר מאוחר. בשעה אחת בצהריים הוא נקרא לשיחת בירור אצל מנהל הסניף שחיכה לו ביחד עם אחראי האבטחה: 'ירון' שאל אותו בפליאה מנחם המנהל: 'אתה נמצא אתנו כבר עשר שנים, עובד מסור, מועמד לקידום, אתה לא מכיר את נהלי האבטחה שלנו? הרי אתה אמור לדעת שכל פעולה חריגה מהמחשב שלך נקלטת במערכות האבטחה ומיד אני מדווח על כך'. ירון הנכלם אכן ידע על כך, אבל להיטותו וקנאתו בהרשקוביץ השכן העביר אותו על דעתו וגרמו לו לחוסר זהירות: 'אני ממש מצטער, אדון מנחם הייתה לי מעידה חד פעמית'.

'אני מבין' ענה לו מנחם: 'אבל ככה להתחיל ולהסתכל בחשבון של לקוח שלנו? ירון זו אזהרה אחרונה!'.

ירון יצא חיוור מהמשרד. הוא ידע שייתכן והנפילה הזאת תעלה לו בעיכוב הקידום שלו ובהפסד ליריבו נחמיה שכמו ירון גם חיכה להזדמנות לקידום. כאשר חזר לביתו מצוברח, נתקל בלא אחר מאשר הרשקוביץ הצעיר שבדיוק יצא עם הג'יפ החדש. ירון הרגיש שהוא לא מסוגל להתאפק וצפר להרשקוביץ: 'תתחדש! איזה יופי של ג'יפ יש לך! בטח עלה לך הרבה כסף?'.

'האמת ידידי, שאני לא יודע. לא שלי. הדוד העשיר של אשתי קפץ לשבוע לעשות סקי בצרפת והוא שאל אותנו אם נוכל לשמור לו על הג'יפ אצלנו...'

'אז הוא לא שלך בכלל?'. ענה לו ירון והרגיש מטופש כמו שכבר הרבה זמן הוא לא הרגיש

'איך הג'יפ יהיה שלי, ירון?' חייך אליו הרשקוביץ הצעיר: 'אני מורה. אתה יודע כמה עולה ג'יפ כזה?'.

'כן בטח, נסיעה טובה!' השיב ירון ולא הפסיק לכעוס על עצמו על איך שנתן לקנאה שלו להכשיל אותו בצורה כזאת. למחרת בבנק, הוא שם לב שכל העובדים ניגשו לנחמיה ואיחלו לו בהצלחה:

נחמיה קיבל את הקידום שהיה אמור להגיע לירון עד לתקרית המצערת, שאילצה את מנהל הבנק לעכב את קידומו בסניף...

*

לפעמים מרוב שאנחנו נשאבים לקנאה ולכעס של עצמנו, אנחנו מפתחים דמיונות על דברים שלא קרו בכלל. כדאי שנזכור תמיד לשים לב באיזה צד אנחנו מחזיקים את המשקפת לפני שיהיה מאוחר מידי ואנחנו נשלם על הקנאה הזאת בהמשך...

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר