עַל הַפְּרֶנְצִיפּ - סיפור צעיר

רבני שלום לעם תגובות: 0

סיפור צעיר

עַל הַפְּרֶנְצִיפּ

'פְּרֶנְצִיפּ' - מִלָּה בַּעֲלַת מַשְׁמָעוּת עֲמֻקָּה, מִלָּה שֶׁיְּכוֹלָה לְקַפֵּל בְּקִרְבָּהּ אֵין סְפֹר רַעְיוֹנוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת עֲמֻקּוֹת. מִלָּה שֶׁבְּכֹחָהּ לְבַטֵּא עָצְמָה עֶקְרוֹנִית אַדִּירָה, שֶׁאָדָם אֵינוֹ מוּכָן לָזוּז מִמֶּנָּה כִּמְלֹא נִימָה. כִּי כָּךְ הֵבִין, כָּךְ חָשַׁב, וְכָךְ מָצָא לְנָכוֹן לִנְהֹג, וּמִכָּאן וָאֵילַךְ אֵין בְּכֹחוֹ שֶׁל שׁוּם כֹּחַ לַהֲנִיאוֹ מֵעֶקְרוֹנוֹתָיו.

בְּאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁהַפְּרֶנְצִיפּ נַעֲלֶה כְּשֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ כַּהֹגֶן, כָּךְ פּוֹחֵת עֶרְכּוֹ כְּשֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ כָּךְ עַל לֹא דָּבָר - עַל הַפְּרֶנְצִיפּ!

הַמַּחֲזֶה הַבָּא אֵינוֹ לָקוּחַ מֵעוֹלַם הַדִּמְיוֹן, מַעֲשִֹים הֵם שֶׁבְּכָל יוֹם:

בִּרְחוֹב צַר דּוּ סִטְרִי חוֹנָה מַשָּׂאִית וְחוֹסֶמֶת אֶת אַחַד הַנְּתִיבִים, שְׁנֵי רְכָבִים נִכְנְסוּ בּוֹ זְמַנִּית לְקֶטַע הַכְּבִישׁ הַצַּר, הֵם נֶעֶצְרוּ זֶה מוּל זֶה, כָּל אֶחָד מֵהֶם רוֹצֶה לַעֲבֹר, שְׁנֵיהֶם רוֹצִים לְהִתְקַדֵּם. אוּלָם כְּדֵי שֶׁזֶּה יוּכַל לִקְרוֹת, אֶחָד מֵהֶם חַיָּב לָסֶגֶת לְאָחוֹר וְלָתֵת לַשֵּׁנִי לָצֵאת...

בַּתְּחִלָּה נִשְׁמָעוֹת צְפִירוֹת עַצְבָּנִיּוֹת בִּמְיֻחָד שֶׁמִּתְגַּבְּרוֹת מֵרֶגַע לְרֶגַע, הָרִאשׁוֹן צוֹפֵר אַחַת, וְהַשֵּׁנִי מֵגִיב בִּשְׁתַּיִם קוֹלָנִיּוֹת יוֹתֵר, וְחוֹזֵר חָלִילָה.

- אַתָּה תָּזוּז רִאשׁוֹן, אֲנִי נִכְנַסְתִּי לְפָנֶיךָ.

- מִי אַתָּה שֶׁתַּגִּיד לִי מָה לַעֲשֹוֹת, אִידְיוֹט שֶׁכָּמוֹךָ!

- אִידְיוֹט מִי שֶׁמְּדַבֵּר, תָּזוּז כְּבָר עִם הַטְּרַנְטֶה שֶׁלְּךָ...

מִצְּפִירוֹת עוֹבְרִים לִקְלָלוֹת, כָּל אֶחָד מֵהֶם מַרְאֶה אֶת כֹּחוֹ הַגָּדוֹל בְּתוֹרַת הַקְּלָלָה, פְּנֵיהֶם אֲדֻמּוֹת וּפִיהֶם יוֹרֵק קְלָלוֹת בְּקֶצֶב מְעוֹרֵר בְּחִילָה.

לְאַחַר דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת, כְּשֶׁגְּרוֹנָם כְּבָר נִחָר מִצְּעָקוֹת, נִכְנָס אֶחָד מֵהֶם לִמְכוֹנִיתוֹ מִתְרַוֵּחַ עַל הַכִּסֵּא פּוֹתֵחַ אֶת הָעִתּוֹן וּמַתְחִיל לִקְרֹא.

הַשֵּׁנִי נִכְנָס גַּם הוּא לִמְכוֹנִיתוֹ מוֹצִיא אֶת הָעִתּוֹן הַמִּתְחָרֶה וְקוֹרֵא.

אַף אֶחָד לֹא זָז, שֶׁכָּל הָעוֹלָם יִתְהַפֵּךְ, שֶׁהַשֵּׁנִי יָזוּז קֹדֶם.

תִּשְׁאֲלוּ אוֹתוֹ לָמָּה? הֲרֵי הוּא מְמַהֵר מְאֹד. רַק יָזוּז קְצָת אָחוֹרָה וְהַכֹּל יִסְתַּדֵּר, כֻּלָּם יוּכְלוּ לִנְסֹעַ, הַכְּבִישׁ יִפָּתַח.

לֹא!

עַל הַפְּרֶנְצִיפּ, אֲנִי לֹא אָזוּז. שֶׁהוּא יָזוּז.

עַל הַפְּרֶנְצִיפּ!

וּמִכָּאן לְסִפּוּר מַפְעִים שֶׁנּוֹתֵן קְצָת מַבָּט עַל פְּרֶנְצִיפּ שֶׁנַּעֲשָֹה מִתּוֹךְ שִׁקּוּל דַּעַת וּבְהִתְבּוֹנְנוּת. וּבְכָל זֹאת בָּרֶגַע שֶׁשִּׁקּוּל הַדַּעַת הַנָּכוֹן וְהַיָּשָׁר הוֹרָה אַחֶרֶת, הֻנַּח הַפְּרֶנְצִיפּ בַּצַּד, וְהַדָּבָר הַיָּשָׁר וְהַנָּכוֹן נַעֲשָֹה.

וְכָךְ סִפֵּר הַמַּגִּיד הַיְרוּשַׁלְמִי הַנּוֹדָע רַבִּי שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן זַצַ'ל:

אַבְרֵךְ יָקָר נִרְתַּם לִפְעִילוּת מְסֻיֶּמֶת שֶׁמַּטְּרָתָהּ הָיְתָה סִיּוּעַ וְעֶזְרָה לַזְּקוּקִים לְכָךְ. כְּמִי שֶׁהִכִּיר בַּחֲשִׁיבוּת הָעִנְיָן וּבִנְחִיצוּת הַפְּעִילוּת, נִכְנַס אוֹתוֹ אַבְרֵךְ לִפְעִילוּת זוֹ בְּכָל מִרְצוֹ וּבְכָל כֹּחוֹתָיו. וּלְשֵׁם הַצְלָחַת הָעִנְיָן לָוָה כְּסָפִים רַבִּים שֶׁשִּׁמְּשׁוּ כְּבָסִיס לְקִיּוּם הָעִנְיָן.

כַּעֲבֹר זְמַן מָצָא אוֹתוֹ אַבְרֵךְ אֶת עַצְמוֹ שָׁקוּעַ בְּחוֹבוֹת עַד לְמַעְלָה מֵרֹאשׁוֹ, כְּמִי שֶׁתָּמִיד הִסְתַּפֵּק בַּמֶּה שֶׁיֵּשׁ וְלֹא חַי מֵעֵבֶר לִיכָלְתּוֹ, לֹא הָיָה לוֹ מֻשָּׂג אֵיךְ נֶחֱלָצִים מִזֶּה.

אֲנָשִׁים טוֹבִים שֶׁיָּדְעוּ עַל טוּב לִבּוֹ וְאֶת הַפְּעִילוּת שֶׁאֵלֶיהָ נִרְתַּם, הִתְגַּיְּסוּ לְעֶזְרָתוֹ. הֵם מָצְאוּ מְנַהֵל מוֹסָד גָּדוֹל שֶׁהִסְכִּים לְהַלְווֹת אֶת מְלֹא הַסְּכוּם וּלְקַבְּלוֹ חֲזָרָה בְּתַשְׁלוּמִים נוֹחִים. אַךְ תְּנַאי אֶחָד הִתְנָה אוֹתוֹ מְנַהֵל, עַל שְׁטַר הָעַרְבוּת לְהַלְוָאָה זוֹ הוּא דּוֹרֵשׁ אֶת חֲתִימָתוֹ שֶׁל אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הָרַבָּנִים, לְלֹא חֲתִימָה שֶׁכָּזוֹ הַהַלְוָאָה בְּטֵלָה וּמְבֻטֶּלֶת.

חָשְׁבוּ אוֹתָם אֲנָשִׁים כִּי חֲתִימָתוֹ שֶׁל ר' יְחֶזְקֵאל אַבְּרַמְסְקִי זַצַ'ל, שֶׁהָיָה גָּר בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה בִּירוּשָׁלַיִם, תִּהְיֶה טוֹבָה בַּעֲבוּר אוֹתוֹ מְנַהֵל מוֹסָד, וּפָנוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי יְחֶזְקֵאל.

הָרַבָּנִית קִבְּלָה אֶת פְּנֵיהֶם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וְשָׁאֲלָה לִמְבֻקָּשָׁם, הֵם סִפְּרוּ לָהּ אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל הָאַבְרֵךְ וְאֶת הַבַּקָּשָׁה שֶׁלִּשְׁמָהּ הִגִּיעוּ, כְּדֵי שֶׁהָרַב יַחְתֹּם עַל שְׁטַר הָעַרְבוּת.

'הוּא לֹא יַחְתֹּם!' קָבְעָה הָרַבָּנִית. 'חֲבָל לָכֶם עַל זְמַנְּכֶם, הָרַב מֵעוֹלָם לֹא חָתַם עַרְבוּת'.

הֵם לֹא מִהֲרוּ לָסֶגֶת, וּבִקְּשׁוּ לְדַבֵּר עִם הָרַב וּלְשַׂבֵּר אֶת אָזְנוֹ בַּחֲשִׁיבוּת הָעִנְיָן.

הָרַב אַבְּרַמְסְקִי הִקְשִׁיב לָהֶם בְּקֶשֶׁב רַב, הֵם תֵּאֲרוּ בְּפָנָיו אֶת מְצוּקָתוֹ שֶׁל הָאִישׁ, וְעַד כַּמָּה יִסְבֹּל אִם לֹא יְקַבֵּל אוֹתָהּ הַלְוָאָה.

הַשֶּׁקֶט שָׂרַר בַּחֶדֶר בְּמֶשֶׁךְ דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת, הָרַב אַבְּרַמְסְקִי יָשַׁב כְּשֶׁעֵינָיו עֲצוּמוֹת וְחָשַׁב, וְאָז פָּתַח אֶת עֵינָיו וְאָמַר:

'אִם בֶּן תּוֹרָה יִסְבֹּל כְּתוֹצָאָה שֶׁלֹּא אֶחְתֹּם עַרְבוּת, אֲנִי מֻכְרָח לַעֲבֹר עַל הַפְּרֶנְצִיפִּים שֶׁלִּי, וַאֲנִי אֶחְתֹּם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיַּי עַל עַרְבוּת!'

וּמִדִּבּוּר לְמַעֲשֶֹה לָקַח אֶת הַנְּיָר, חָתַם בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָיָה צָרִיךְ לַחְתֹּם וְנִפְרַד מֵהֶם בַּחֲבִיבוּת לְשָׁלוֹם.

הֲרֵי הַהֶבְדֵּל הַקָּטָן בֵּין פְּרֶנְצִיפּ לִפְּרֶנְצִיפּ, בֵּין שֶׁל מָה בְּכָךְ לְכָזֶה שֶׁכְּשֶׁצָּרִיךְ יוֹדְעִים לָשִֹים אוֹתוֹ בַּצַּד, וְלִנְהֹג כְּפִי שֶׁמְּחַיֵּב הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר עַל פִּי דִּין הַתּוֹרָה.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר