הדרך הקצרה

רבני שלום לעם תגובות: 0

הדרך הקצרה – אוריאל לוף

שמו של יוסוף אבו רמזי התפרסם כקבלן בניין מפורסם. עוד מגיל קטן הוא היה מדמיין את המגדלים המפוארים שיבנה כשיגדל, ואיך יהיה עשיר ומפורסם בכל האזור. אבא שלו היה לוקח אותו בקביעות לאתרי בניה ומסביר לו את אומנות הבניין, איזו כמות של מים תהפוך את המלט לבטון חזק ואיך לחבר קרשים בודדים לפיגום יציב, שלב אחר שלב עד לפרטים הקטנים.

עברו השנים ויוסוף הפך לקבלן מצליח ובעל ממון רב, עסקי הבניה שלו הלכו ופרחו וכל מי שהיה קשור לתחום חיפש את העבודה שלו. מחוסר זמן הוא מינה מנהלי עבודה רבים שעקבו אחרי התקדמות העבודות, כל אחד מהם באתר בניה אחר.

באחד הימים חזר יוסוף מהמסגד ובשורה מרגשת בפיו: השייח של הכפר, שייח חוסיין ביקש ממנו שיבנה לו בית חדש! כמובן, התשלום יהיה מכובד ונדיב, כדי שהתוצאה תהיה נדירה ביופייה.

בצהריים יוסוף הנרגש דפק על דלת ביתו של השייח והוזמן לשבת לצידו על השטיח. הם שוחחו על הפוליטיקה והחינוך בכפר עד שהגיעו לנושא המרכזי - הבית החדש שיבנה לשייח. יוסוף בירר איך צריך הבית להראות ועשה חשבון כמה כסף זה אמור לעלות.

לפני שהמשיך בפירוט העלויות, אמר לו השייח חוסיין: 'אני בטוח שאתה עובד מצוין, אבל אני אתן לך מקדמה רק בשביל החומרים וכאשר הבית יהיה מוכן בדיוק לפי הטעם שלי, אשלם לך את שאר הסכום' חיוך עקום חשף את השיניים הצהובות שלו.

יוסוף ידע מצד אחד שאין לו ברירה, אבל מצד שני הוא ידע שברגע שהבית יהיה מוכן אפילו דולר אחד לא יצא מהשייח. הוא יגיד שהסיד לא טרי, והתוכניות עקומות... בקיצור: השייח הקמצן יתחמק וימצא אלף סיבות למה לא לשלם.

הם חתמו על חוזה ותוך שבועיים כבר עמדו הפועלים בשטח המיועד לבניה והקשיבו ליוסוף, שטרח לבוא לשם בעצמו, ולא שלח את אחד מהמנהלים במקומו.

'פועלים יקרים! אתם מכירים את הבעלים של האדמה כאן, השייח חוסיין שאנחנו בונים בשבילו בית חדש. לכן הפעם אני משתף אתכם באופן חריג בענייני כספים, משום שעל הפרויקט הזה אני ואתם לא נרוויח גרוש. אבל מה לעשות שמסוכן לסרב לציוויו של השייח ולכן נבנה את הבית בכל זאת...'

מחמוד, הרצף הוותיק התעצבן והודיע, שאם הוא עובד בחינם הוא: 'ישים את הבלטות עקום בכוונה'. אחריו צעק חליל, שהיה אחראי על הצבע ועל כל חלקי הברזל והאלומיניום בבניה, שהוא לא מקנא במי שיגור בבית הזה. וכולם ידעו שחליל כבר ימצא דרך להחזיר לשייח על חוצפתו. יוסוף לא הגיב ובסתר ליבו חשב שבאמת מגיע לשייח לספוג את התעלולים שיארגנו לו הפועלים...

החודשים חלפו במהירות ויוסוף ניגש לבית השייח והודיע לו בשמחה, שהבית החדש מוכן ומזומן. תוך יום, באותו היום ועוד לפני שהוא בא לראות את הבית, שלח השייח חוסיין שליחים עם הזמנות לכל השייחים בסביבה. כאשר בהזמנה נקבע יום שישי הקרוב ליום שבו תעבור משפחת השייח לביתה החדש וכל הנכבדים מוזמנים לבוא לראות את ביתו החדש של שייח חוסיין אבן מוסראללה.

ביום שישי חנו כמה מכוניות טרנזיט ישנות ליד הבית החדש ופרקו את משפחתו ותכולת דירתו הישנה של השייח, היו שם המון שטיחים פרסיים יקרים וכריות מיוחדות. יוסוף שעמד בצד וחיכה לראות מה יקרה, שאל את עצמו מי המסכן, שנאלץ לתת אותם במתנה לשייח החמדן. מטנדר אחר ירדו שלוש נשותיו של השייח ועשרים ילדיו היחפים שנגררו אחריהן. בסוף השיירה הזדנבו גם כמה תרנגולים שחורים ואפילו עיזה מלוכלכת, שניתרה בטבעיות מהמושב האחורי של הטרנזיט...

הנשים נכנסו בחיפזון אל הבית ואחרי כמה שניות התחילו להישמע צרחות. השייח רץ בבהלה פנימה ופניהם המדושנות של חבריו השייחים נדחפו אל החלונות כדי לראות מה קרה.

כשהדליקה פטמה, אשתו הראשונה, את האור התברר שהקירות צבועים בשחור. הראש שלה הסתחרר והיא ניסתה למצוא משהו כדי להיאחז בו, אלא כשהיא נפלה נשמעה חבטה והרצפה סביבה התחילה להתנדנד. התברר שמחמוד הרצף הניח את הבלטות על שכבה של צמר גפן והדביק אותן רק אחת לשנייה מבלי לשים חומר הדבקה מתחתיהן. בינתיים ניסו הילדים להיכנס לחדרים שלהם וגילו שהקיר מלא בציורים של מפלצות שזוהרות בחושך...

שייח חוסיין התמלא בושה מחבריו ורץ לסגור את החלונות, אלא שמיד הוא גילה שהחלונות עקומים בתוך המסילות ואי אפשר לסגור אותם... ברוב ייאושו הוא טרק את הדלת הראשית, אלא ששניה אחרי שהתרחק מהבית קרסה הדלת הכבדה על הרצפה המתנדנדת.

לקינוח השאירו הפועלים מכתב קצר ליד הדלת: 'אין לחם חינם - ואין בית בחינם. גם לא לשייחים...'

מיותר לציין ששייח חוסיין לא חזר לעולם על תרגיל הסחיטה שלו, וממילא המעמד שלו הדרדר כל כך מהאירוע המבזה של חנוכת הבית החדש...

***

המשפט החכם שאמרו לנו תמיד: 'אל תלך בכוח, תלך במוח' נכון כמעט בכל סיטואציה. אם שייח חוסיין היה חושב מראש על דרכו השפלה לקבל מה שהוא רוצה, הוא היה מגיע למסקנה שהרבה יותר קצר, נעים וזול להיות הוגן ולקבל תמורה מלאה לכספו.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר