הדברים החשובים באמת

רבני שלום לעם תגובות: 0

מבט אל החיים

הדברים החשובים באמת – תמיר שלום

שעת הבוקר המוקדמת לא מנעה מאסף לסדר בקפידה את חליפתו המחויטת ולהביט בנחת שוב ושוב על דמותו שנשקפה מול הראי. בעוד שעה בדיוק יש לו פגישה חשובה עם מנכ'ל חברת הייטק עולמית, שבה יציג בפניו את המיזם הטכנולוגי החדש שלו, בתקווה לרכישת המיזם החדש בסכום מכובד מאד.
'אבא, אתה יודע שיש לנו היום מסיבה בגן?' שאל אותו בנו דודי בן ה-5 בהתלהבות, שכנראה עדיין לא הבחין שכעת יש לאביו דברים מעט יותר חשובים ממסיבת גן.  
'איזה יופי' הגיב האב, ספק אם ידע על מה הוא מגיב, כשעיניו עדיין לטושות אל המראה.
'אסף!' ניערה אותו רעייתו: 'אתה מקשיב בכלל למה שהוא אמר? יש לו היום מסיבה שהוא מחכה לה המון זמן. וזה אומר אגב שאתה צריך להלביש אותו בבגדים חגיגיים. אני לא אספיק כי אני צריכה לצאת מוקדם לעבודה, אז תעשה את זה אתה ובבקשה ממך אל תשכח. זה חשוב לו מאד!'
'אוקיי אני לא אשכח' הבטיח לה בעלה. אבל בפועל הראש שלו היה במקום אחר והוא הלביש את דודי במהירות בבגדים פשוטים ורגילים, הוריד אותו בגן ונסע מיד לפגישה.
הוא הגיע מוקדם, והמתין בסבלנות במשרדים המפוארים והשקטים של החברה. השעה תשע שאליה נקבעה הפגישה כבר חלפה אך המנכ'ל שעבורו כנראה הפגישה לא הייתה כל כך חשובה, איחר לבוא.
בינתיים ניצל אסף את ההמתנה בתכנון כיצד להציג בפניו את המיזם. בעוד הוא אחוז בשרעפיו, רטט צורמני הורגש בכיסו וקטע את פתיל מחשבותיו. הייתה זו רעייתו שהתקשרה: 'למה היא מתקשרת, היא לא יודעת שאני בפגישה?' רטן בליבו. הוא החליט לא להרים, אך כשראה שהיא לא מפסיקה לצלצל, החליט לענות: 'משהו חשוב? אני באמצע פגישה!'
 'כן חשוב מאד' נשמע מעבר לקו קולה הכעוס: 'התקשרה אליי עכשיו הגננת לספר לי שהילד היחיד מכל הכיתה שהגיע עם בגדים רגילים הוא כמובן דודי שלנו, שכעת יושב בצד וממרר בבכי ואינו מוכן לשתף פעולה. איך שכחת מהבגדים? אני הרי הבוקר הזכרתי לך!'
'אוי באמת'. שמע אסף לפתע את קולו מנסר את הדממה ששררה במקום: 'בשביל זה היה חשוב כל כך להפריע לי באמצע פגישה?'
'אם לא חשוב לך שהבן שלך יושב כעת לבד במסיבה שאליה כל כך ציפה וממרר בבכי...' אמרה אשתו כשקולה נחנק מדמעות: 'אז אני לא יודעת מה כבר חשוב באמת' וניתקה את השיחה.
טרם הספיק לעכל את דבריה שיצאו מלב של אם אוהבת שנכנסו בליבו כחץ, והמנכ'ל נכנס לפרוזדור בהליכה מהירה, הוא ניגש במהירות למשרדו כשהוא מתעלם כליל מאסף שממתין לו כבר חצי שעה. אסף נשרך אחריו ונעמד בפתח המשרד.
המנכ'ל הביט בו במבט מוזר: 'מה אתה צריך?' שאל אותו בחוסר סבלנות.
'אני... כלומר אנחנו, קבענו פגישה, בקשר למיזם שלי'. 
'אני לא יודע על איזה פגישה אתה מדבר'. אמר המנכ'ל, אבל אסף התעקש: 'כבר לפני שבועיים נקבעה לנו פגישה לבוקר זה...'
'את קבעת לי פגישה על איזה מיזם או משהו כזה? שאל המנכ'ל את מזכירתו. 'כן' השיבה המזכירה: 'לשעה תשע'
'ביום כזה מטורף את מבזבזת לי את הזמן על זוטות?! שאג עליה בטלפון מבלי להתחשב באסף שהשתוקק באותו רגע להיבלע לתוך האדמה.
'נו קדימה,' פנה אל אסף: 'תראה לי מה יש לך להציע, ותעשה את זה מהר!'
אסף הראה לו את המיזם החדש והסביר לו מעט אודותיו. אך המחשבות הלמו בראשו: 'אני יושב כאן מול אדם שחצן שקורא לי ולעבודתי המושקעת 'זוטות' בשעה שהבן שלי יושב ובוכה כי שכחתי מהבגדים שלו. וזאת בגלל ה'זוטות' האלו?'
בינתיים  כשעיין המנכ'ל במצגת שהכין אסף על המיזם, הוא הבין מיד שמדובר במיזם טכנולוגי ענק שעשוי לגרוף רווחים יפים לחברתו, הוא שינה באחת את יחסו אל היזם הגאון שיושב מולו והחל להתייחס אליו בכבוד וברצינות. 'סליחה לא ידעתי שמדובר במיזם כל כך חשוב!' הוא התנצל.  

אבל אסף היה שקוע עדיין בהרהורים. 'אתה איתי?' שאל אותו המנכ'ל. 'האמת שלא'. התנער אסף ממחשבותיו: 'אני מוכרח לעשות רגע טלפון חשוב, ברשותך'.

הוא הוציא את הנייד שלו לעיני המנכ'ל ההמום שמימיו לא העז מישהו להפסיק אתו באמצע פגישה לצורך שיחה. 'שלום אני מדבר עם רותי הגננת? שלום לך, מדבר אבא של דודי.. רציתי לברר אם הוא נרגע או שהוא עדיין בוכה? הוא עדיין בוכה... הבנתי. תגידי לו שאבא כבר מגיע עם הבגדים החגיגיים. תודה'
'מה זה צריך להיות?' שאל אותו המנכ'ל. 'אני מצטער. אני נאלץ להפסיק את הפגישה' אמר אסף והתרומם מכיסא העור המרופד. 'יש לי דברים יותר חשובים.  כך שחבל לי לבזבז את הזמן שלי על זוטות..' אמר ועזב את המשרד, מותיר בו את המנכ'ל בוהה ומשתומם כיצד שיחת טלפון עם גננת יכולה להיות חשובה יותר מלהיפגש אתו.
כשראה דודי את אבא נכנס לגן עם הבגדים החגיגיים הוא זינק עליו והחל לחבק אותו חיבוק גדול. דמעות העצב הוחלפו בדמעות של שמחה: 'אבא תודה שלא שכחת אותי!'
'איך אני יכול לשכוח אותך דודי שלי'. אמר אסף ודמעות נקוו בעיניו: 'אתה הרי הדבר הכי חשוב לי בעולם. אין לי בעולם דבר חשוב יותר ממך....'
כך נאחזו השניים זה בזרועות זה, הבן שיודע שאביו אוהב אותו הכי בעולם, והאב שזכה היום להבין מה חשוב באמת...

***

כמה פעמים קורה לנו שמרוב ריצה מטורפת אחר הדברים הבוהקים והזוהרים, אנו מתעלמים ושוכחים מהדברים הפשוטים והיקרים לנו כל כך. כדאי לעצור מדי פעם להפוגה קלה כדי להתבונן ולהיזכר מהם הדברים החשובים באמת.    

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר