הרצח השקט

רבני שלום לעם תגובות: 0

הרצח השקט – תמיר שלום

הסוהרים שבבית הסוהר היו בהחלט מופתעים מהביקור הלא שגרתי של קבוצת המבקרים הצעירים. בכל זאת, לא בכל יום מגיעה קבוצת תלמידי תיכון לביקור בבית סוהר.
את הרעיון המוזר יזם אורי המחנך הוותיק שלהם שהחליט לקחת את תלמידיו לביקור בבית הכלא, זאת בעקבות תופעה חמורה ומצערת שמתרחשת לאחרונה בכיתה: ישנם תלמידים בעלי ביטחון עצמי גבוה, כאלו שיודעים לומר ביקורת על כל אחד, כמו רועי למשל: רועי שמעמדו החברתי היה מצוין, היה בעל לשון חלקלקה, כזאת שיודעת לעקוץ, להשפיל ולרמוס כל מי שעמד בדרכו, או לייתר דיוק כל מי שלא ידע להגן על עצמו. ולעומתו שמוליק היה ילד עדין וטוב לב, שהיה נתון באופן קבוע למטח השפלות וההתעללויות שידעה לשונו החריפה של רועי לספק בכל יום מחדש. ככל שחלף הזמן מצבו החברתי והנפשי של שמוליק הלך והתדרדר עד ששקע בעצבות ודיכאון. אורי המחנך המנוסה שידע לקלוט מצוקה אצל תלמידיו הבחין בעצבות השוררת על פניו של שמוליק, הוא קרא לו לשיחה וביקש ממנו לספר לו מדוע הוא נראה כל כך עצוב לאחרונה. בהתחלה ניסה שמוליק להתחמק אך לבסוף נכנע ותיאר בפניו את מסע ההתעללויות שחווה בשנה האחרונה מרועי וחבריו. אורי נותר מזועזע, היה לו ברור שהוא חייב לעשות לזה סוף. בשעות הערב התיישב המחנך במרפסת ביתו והפעיל את מוחו בקדחתנות כיצד יוכל למגר את התופעה הנוראה. הוא ידע היטב שדיבורים ושיחות לא יעזרו במקרה הזה, חייבים לעשות מעשה שיזעזע את נפשם ויגרום להם להבין שהם פשוט רוצחים את חבריהם במילים - 'להשפיל בנאדם באופן קבוע זה פשוט רצח' אמר לעצמו שוב ושוב עד שהרעיון הבריק במוחו: 'הם צריכים לראות מה זה רוצחים אמיתיים, אולי על ידי כך הם יתעשתו ויבינו במה מדובר...'

שבוע לאחר מכן הוא כבר הצליח לקבל אישור להוציא את כיתתו ל'טיול' נחמד בבית הסוהר. התלמידים סיירו ביחד אתו מאגף לאגף, כשלסיום הם נכנסו לאגף סגור שבו נמצאים אנשים שאמורים לבלות את כל ימיהם תחת סורג ובריח. לפני שנכנסו פנימה ביקש אורי לומר כמה מילים לתלמידיו: 'תלמידים יקרים, במקום זה נמצאים אנשים שעשו את הגרוע מכל: הם נטלו לאחרים את הדבר הכי יקר להם בעולם - את החיים. אבל לפני שאנו נכנסים לראות את אותם אנשים, אני רוצה להקדים ולומר לכם שמיד לאחר הביקור באגף זה נלך לביקור נוסף של רוצחים גרועים לא פחות ואולי אפילו יותר מאלו שיושבים כאן עכשיו...'
'מה הולכים לעוד בית סוהר?', שאל אחד התלמידים: 'לא בדיוק!' השיב המורה: 'כשנגיע, תבינו הכול!' אמר בלי להסביר והשאיר את תלמידיו מסוקרנים.
הסיור הסתיים והאוטובוס הוביל אותם חזרה לבית הספר. כשהגיעו לכיתה התיישבו התלמידים במקומותיהם ושאלו: 'המורה, הבטחת לנו שנלך לראות קבוצה נוספת של רוצחים?!' אורי הביט בתלמידיו והבין כי הגיע הזמן הטוב ביותר להנחיל בהם את חומרת הפגיעה בחברים: 'תלמידים יקרים, הרוצחים שעליהם דיברתי אינם נמצאים בבית סוהר. הם אנשים רגילים שמסתובבים חופשי. אך הם כמו אותם אלו שראינו - נטלו מחבריהם את החיים, אבל לא בבת אחת, לא באופן חד פעמי, אלא מדי יום באופן קבוע הם רוצחים בשקט את חבריהם בכל יום מחדש. אני קורא להם ה'רוצחים השקטים' שפועלים בשקט בלי שאף אחד יבחין, אלה שפועלים עם חיוך על הפנים ודוקרים את נפשו של חברם לכיתה ורוצחים את הנפש שלו בדם קר...'

'תלמידיי!' הגביה אורי את קולו ודיבר מעומק ליבו: 'בשביל לרצוח את הנפש לא צריכים כלי נשק, ישנו כלי נשק רצחני ואכזרי פי כמה - הלשון!' אורי נרגע מעט, נשם עמוקות והמשיך הפעם בטון נמוך כשמבטו מופנה היישר לתוך עיניו של רועי: 'תלמידים יקרים, ייתכן ויושבים כאן איתנו כמה 'רוצחים שקטים' כאלו ועוד כמה שהיו שותפים לרצח, ובחרב לשונם דקרו את חבריהם מדי יום וגזלו מהם את החיים. מחבר לכיתה שמח ועליז הפכו אותו לעצוב, מדוכא וחסר תקווה. מישהו יכול להסביר לי מה ההבדל בינם לבין אותם אלו שנידונו למאסר עולם? ההבדל היחיד הוא שאלו שבפנים מבינים את חומרת מעשיהם ומתחרטים על כך. ואלו שכאן לא מבינים וממשיכים עדיין את מעשיהם ולא קולטים שהם בעצם רוצחים: אבל אני מאד מקווה שעכשיו אולי קצת הפנימו והבינו כיצד גם הם יכולים להיות רוצחים לכל דבר...'
רועי השפיל מבטו דקות ארוכות ואורי קיווה שאכן הצליח להעביר את המסר. אולם מה שקרה מיד לאחר מכן הסיר ספק מליבו: רועי לא חשב פעמיים וניגש מיד לשמוליק, הושיט אליו את ידו והתנצל: 'סליחה לא חשבתי לרגע שפגעתי בך עד כדי כך, אני ממש מצטער!' שמוליק הושיט את ידו אף הוא ולחץ בחום את ידו של רועי. אך רועי הרגיש שלא די בלחיצת יד הוא משך את ידו חזרה ואחז בזרועותיו את שמוליק בחיבוק של פיוס, חיבוק של חרטה על מעשים חמורים שנראים לנו לפעמים כל כך פשוטים ומותרים...
***

התורה מתריעה בפנינו שישנו דין וחשבון לכל המעשים ובפרשה אף מפורטת רשימת העונשים על החטאים השונים. לפעמים זה נראה לנו מוגזם, אבל הבורא שיודע ומכיר את נטיית האדם שלא להבחין בחומרת מעשיו. מלמד אותנו שרק על ידי זעזוע והכרה בעוצמת החטאים ובהשלכותיהם הקשות, מתעורר אצל האדם הצורך לתקן ולשפר את מעשיו.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר