הַדֶּרֶךְ אֶל הָאֹשֶׁר

רבני שלום לעם תגובות: 0

סיפור צעיר

הַדֶּרֶךְ אֶל הָאֹשֶׁר

 

סוֹחֵר יַהֲלוֹמִים עָשִׁיר הוֹעִיד אֶת פָּנָיו לִירִיד יַהֲלוֹמִים מֶרְכָּזִי שֶׁהִתְקַיֵּם בַּבּוּרְסָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּאַחַת הֶעָרִים הַמְפֻרְסָמוֹת. שָֹכַר הָאִישׁ עֶגְלוֹן בַּעַל צֶמֶד סוּסִים מְהִירִים, מִלֵּא אֶת תִּיקוֹ בִּמְזֻמָּנִים וּבִשְׁטָרוֹת עֵרֶךְ וְיָצָא לַדֶּרֶךְ. וּבְדַרְכּוֹ הָאֲרֻכָּה הִתְאַכְסֵן בְּמֵיטַב הָאַכְסַנְיוֹת, סָעַד אֶת נַפְשׁוֹ בְּמֵיטַב הַמַּאֲכָלִים, הַמִּגְדָּנוֹת וְהַמַּשְׁקָאוֹת, הוּא לֹא קִמֵּץ בַּהוֹצָאוֹת, הַכֶּסֶף מֵעוֹלָם לֹא הִוָּה לוֹ מִכְשׁוֹל.

כַּעֲבֹר יָמִים מִסְפָּר הִגִּיעַ אֶל הַיָּרִיד הַמֶּרְכָּזִי, וְשָׁם כְּהֶרְגֵּלוֹ מִיָּמִים יָמִימָה נִגַּשׁ אֶל הַסּוֹחֲרִים שֶׁאוֹתָם הִכִּיר מֵעִסְקָאוֹת קוֹדְמוֹת, בָּחַן אֶת סְחוֹרָתָם בָּדַק חָקַר, הִשְׁוָה, וְהִתְמַקַּח עַל הַמְּחִיר, כָּךְ שֶׁלְּאַחַר יָמִים מִסְפָּר הָיָה תִּיקוֹ רֵיק מִמְּזֻמָּנִים וּמָלֵא בְּיַהֲלוֹמִים וּבְאַבְנֵי חֵן יְקָרִים וּמְיֻחָדִים בְּמִינָם. בְּכִיסוֹ נוֹתַר סְכוּם מְדֻיָּק שֶׁיַּסְפִּיק לְהוֹצָאוֹת הַדֶּרֶךְ בָּאַכְסַנְיוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁאֲלֵיהֶם הֻרְגַּל, אַךְ חוּץ מֵהַסְּכוּם הָאָמוּר, שֶׁחֻשַּׁב בְּדִקְדּוּק לֹא נוֹתַר בְּיָדוֹ עוֹד מְאוּם.

נִפְרַד הָאִישׁ מִמַּכָּרָיו וּמִידִידָיו לַעֲסָקִים, וּכְשֶׁלִּבּוֹ טוֹב עָלָיו פָּנָה לַעֲזֹב אֶת הָעִיר.

וְהִנֵּה הוּא מַבְחִין בְּאַחַד הַסּוֹחֲרִים הַוָּתִיקִים רָץ לְכִוּוּנוֹ, דָּבָר בְּפִיו:

'שְׁמַע, יְדִידִי, יֵשׁ לִי הַצָּעָה שֶׁלֹּא תּוּכַל לְסָרֵב אֵלֶיהָ', פָּנָה אֵלָיו הָאִישׁ יְשִׁירוֹת, 'יֵשׁ לִי יַהֲלוֹמִים יְקָרִים מְיֻחָדִים בְּמִינָם, אֲנִי חַיָּב לְהִתְפַּטֵּר מֵהֶם בְּכָל מְחִיר'.

'צַר לִי, אֲבָל מִכְסַת הַמְזֻמָּנִים שֶׁלִּי לִרְכִישָׁה אָזְלָה, אֵינִי יָכוֹל עוֹד לִרְכֹּשׁ מְאוּם!'

'הַמְתֵּן רֶגַע לִפְנֵי שֶׁאַתָּה קוֹבֵעַ עֻבְדּוֹת, תֵּן מַבָּט עַל הַיַּהֲלוֹמִים וְתַחְלִיט', הִתְחַנֵּן הָאִישׁ.

נֵאוֹת הַסּוֹחֵר לְהַבִּיט עַל הַסְּחוֹרָה הַמֻּצַּעַת, הוֹצִיא זְכוּכִית מַגְדֶּלֶת, בָּחַן אוֹתָם בְּעַיִן בּוֹחֶנֶת וּשְׁרִיקַת הִתְפַּעֲלוּת חֲרִישִׁית עָלְתָה מִפִּיו. 'לְיַהֲלוֹמִים שֶׁכָּאֵלּוּ וַדַּאי וּוַדַּאי שֶׁאֵין לִי לְשַׁלֵּם לְךָ, יְדִידִי. מְאֹד הָיִיתִי רוֹצֶה לִקְנוֹת אוֹתָם, אֲבָל אֵין לִי'.

'כַּמָּה יֵשׁ לְךָ?' שָׁאַל הָאִישׁ, כְּשֶׁהַמְצוּקָה נִשְׁמַעַת בְּקוֹלוֹ.

חִשֵּׁב הַסּוֹחֵר בְּכַמָּה פְּרוּטוֹת יוּכַל לְהִסְתַּפֵּק אִם יְוַתֵּר עַל הַתַּעֲנוּגוֹת שֶׁאֲלֵיהֶם הוּא רָגִיל, וּלְכַמָּה יִזְדַּקֵּק כְּדֵי לָשׁוּב הַבַּיְתָה בְּדֹחַק, וְנָקַב בִּסְכוּם שֶׁהָיָה אַפְסִי לְמוּל עֶרְכָּם הָאֲמִתִּי שֶׁל הַיַּהֲלוֹמִים, בָּטוּחַ הָיָה כִּי הָאִישׁ יְסָרֵב לִמְחִיר הֶפְסֵד שֶׁכָּזֶה.

הָאִישׁ שֶׁהָיָה לָחוּץ מְאֹד, הוֹצִיא אֶת צְרוֹר הַיַּהֲלוֹמִים הִנִּיחַ בְּיָדָיו שֶׁל הַסּוֹחֵר, הִפְטִיר בִּרְכַּת 'מַזָּל וּבְרָכָה' לָקַח אֶת הַכֶּסֶף וּפָנָה לוֹ לְדַרְכּוֹ.

תַּמָּה הָעִסְקָה הַמּוּזָרָה, וְהַסּוֹחֵר מָצָא אֶת עַצְמוֹ עָשִׁיר עֲשֶֹרֶת מוֹנִים מִמַּה שֶּׁהָיָה בְּבוֹאוֹ אֶל הַיָּרִיד, הָעִסְקָה הָאַחֲרוֹנָה הָיְתָה עִסְקָה שֶׁמִּזְדַּמֶּנֶת אוּלַי פַּעַם בַּחַיִּים. 'הָיָה שָׁוֶה', סִכֵּם הַסּוֹחֵר לְעַצְמוֹ וְיָצָא לַדֶּרֶךְ.

לְאַחַר מִסְפַּר שְׁעוֹת נְסִיעָה אֲרֻכּוֹת בִּקֵּשׁ הָעֶגְלוֹן לַעֲצֹר לַחֲנָיַת בֵּינַיִם לַאֲרוּחַת צָהֳרַיִם, הוּא הֻרְגַּל בִּנְסִיעוֹת עִם סוֹחֲרִים בַּעֲלֵי מָמוֹן, וְיָדַע אֶת סֵדֶר יוֹמָם.

אַךְ הַסּוֹחֵר שֶׁהָיָה מְחֻשָּׁב בִּפְרוּטוֹתָיו, פָּקַד עָלָיו לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ, כִּי מְוַתֵּר הוּא עַל אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם.

אֲבָל הַבֶּטֶן הֵחֵלָּה מְקַרְקֶרֶת, הַסּוֹחֵר שֶׁלֹּא הֻרְגַּל בְּצוֹמוֹת מֵעֵין אֵלּוּ חָשׁ אֶת בִּטְנוֹ צוֹעֶקֶת, אַךְ כְּשֶׁנִּזְכַּר בִּנְסִבּוֹת הַצּוֹם – הַיַּהֲלוֹמִים שֶׁבְּכִיסוֹ, הוֹצִיא אוֹתָם, נָתַן מַבָּט קָטָן וְנִרְגַּע.

וּלְעֵת עֶרֶב, כְּשֶׁנֶּאֱלַץ לְהַנִּיחַ אֶת גּוּפוֹ בְּאַכְסַנְיָה מַצְחִינָה עַל דַּרְגָּשׁ עָלוּב מְכֻסֶּה קַשׁ לְאַחַר אֲרוּחַת עֵרֶב שֶׁל לֶחֶם שָׁחֹר גַּס וְכוֹס קָפֶה שְׁחֹרָה, עַצְמוֹתָיו חִשְּׁבוּ לְהִשָּׁבֵר, גּוּפוֹ הַמְפֻנָּק חִשֵּׁב לְהִתְפַּלֵּץ, אֲבָל מַבָּט אֶחָד קָטָן אֶל הַיַּהֲלוֹמִים הִסְפִּיק לְהַרְגִּיעַ אוֹתוֹ וּלְהָבִיא עָלָיו שֵׁנָה מְתוּקָה.

כְּשֶׁפָּתַח אֶת הָעֵינַיִם בַּבֹּקֶר וְגִלָּה כִּי גּוּפוֹ עָקוּץ בַּעֲקִיצוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת, וְנִזְכַּר הֵיכָן הוּא שׁוֹכֵב כִּמְעַט שֶׁחָטַף הֶתְקֵף לֵב, אִם לֹא מַבָּט חָטוּף עַל הַיַּהֲלוֹמִים לֹא הָיָה מַחֲזִיק מַעֲמָד עוֹד רֶגַע קָט, מָה גַּם שֶׁהַקָּפֶה הַמְשֻׁבָּח עִם הָאֲרוּמָה הַנִּפְלָאָה שֶׁאֵלֶיהָ הֻרְגַּל נֶעְדַּר מִתַּפְרִיט אֲרוּחַת הַבֹּקֶר שֶׁלּוֹ.

כָּךְ מֶשֶׁךְ יָמִים מִסְפָּר הִמְשִׁיךְ הַמַּסָּע הַמְפָרֵךְ, כָּל לַיְלָה בְּאַכְסַנְיָה מַצְחִינָה אַחֶרֶת, כְּשֶׁאַחַת גְּרוּעָה מִקּוֹדַמְתָּהּ, וְגוּפוֹ צוֹבֵר סִימָנֵי דֶּרֶךְ כּוֹאֲבִים.

אַךְ הוּא בְּכָל שָׁלָב שֶׁל עִנּוּי, בְּכָל רֶגַע שֶׁל קֹשִׁי, מוֹצִיא אֶת הַיַּהֲלוֹמִים מִכִּיסוֹ, מוֹצֵא בָּהֶם נֶחָמָה, וְלִבּוֹ מִתְמַלֵּא שִֹמְחָה. הַקְּשָׁיִים מִתְגַּמְּדִים, הַסֵּבֶל נִשְׁכָּח, הוּא יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה זְמַנִּי הוּא יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה לֹא סְתָם, זֶה לֹא לְחִנָּם, הוּא עָתִיד לְקַבֵּל תְּמוּרָה מְלֵאָה עַל כָּל רֶגַע שֶׁל צַעַר עַל כָּל רֶגַע שֶׁל סֵבֶל. אִם הָיָה מְוַתֵּר עַל הַסֵּבֶל, הָיָה מְוַתֵּר עַל הָעִסְקָה, וְכַמּוּבָן הָיָה גַּם מְוַתֵּר עַל הָעֹשֶׁר.

בְּהֶחְלֵט שָׁוֶה.

***

לִפְעָמִים בִּרְגָעִים שֶׁל קֹשִׁי שׁוֹכְחִים אָנוּ מָה בְּיָדֵינוּ וּלְאָן פָּנֵינוּ מוּעָדוֹת, אִם נִזְכֹּר כִּי כָּמוֹנוּ כְּאוֹתוֹ סוֹחֵר, נוֹשְׂאִים אָנוּ בְּחֶלְקֵנוּ אוֹצָרוֹת יְהוּדִיִּים רוּחָנִיִּים שֶׁלֹּא  יְסֻלְּאוּ בְּפָז, אוֹ אָז כָּל הַקְּשָׁיִים, כָּל הַמִּכְשׁוֹלִים, כָּל הַמַּהֲמוּרוֹת לֹא יִקְשׁוּ עוֹד בְּעֵינֵינוּ, מִנְּקֻדּוֹת שֶׁל חֹשֶׁךְ יַהַפְכוּ הֵם לִנְקֻדּוֹת שֶׁל אוֹר, מִדֶּרֶךְ חַתְחַתִּים יַהַפְכוּ לְדֶרֶךְ אֶל הָעֹשֶׁר.

נִזְכֹּר גַּם נִזְכֹּר אֶת דִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לִפְרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי הַטְּרַקְלִין – הָעוֹלָם הַבָּא, הָכֵן עַצְמְךָ בִּפְרוֹזְדוֹר כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לִטְרַקְלִין.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר