ניקיון על חשבון הזולת

יעקב ברוך ב.ת. תגובות: 0

בית המדרש

שאלה מס' 508

ניקיון על חשבון הזולת

לקראת השנה החדשה החליט יואל הגבאי המסור של בית הכנסת המרכזי לעשות סדר וניקיון מקיף במיוחד בבית הכנסת. הניקיון כלל את כל התיבות של האנשים, המדפים ומדפי הספרים וגם בארון הקודש. כשהגיע לשם, הוא גילה כמה חפצים של אנשים שכפי הנראה שכחו אותם בכיסים בשבת וזרקו אותם לתוך המגרה שמתחת לארון הקודש, כיוון שחשבו שזה המקום השמור ביותר בבית הכנסת. יואל החליט לזרוק את הכול לזבל, במיוחד לאור העובדה שארון הקודש הוא לא מחסן חפצים עבור אנשים. לאחר החג הגיע אליו בטענה שמואל ותבע ממנו לשלם על עט יקר ערך שהשאיר בארון הקודש וטען שעל יואל היה לקיים מצוות 'השבת אבדה'. אבל יואל השיב: 'ידידי. תפקידי כגבאי הוא לעשות סדר בבית הכנסת ולשמור עליו, חוץ מזה ארון הקודש הוא לא מחסן! לכן אני לא צריך לשלם לך כלום!' מה דעתכם? האם יואל צריך לשלם על העט?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שי'ט סעיף א' ובמפרשי השולחן ערוך על המקום בדין: 'הכניס פירות בחצר חברו שלא ברשות'. סימן רס'ב סעיף ה' בדין: 'אבידה המונחת הרבה זמן ללא דורש' ובסמ'ע על המקום.

תשובה לשאלה 'התשלום הנכון' (שאלה מס' 505)

תקציר השאלה השבועית: אושר השאיל מחברו רפי את רכבו שהיה מונע בגז, ליום אחד עבור נסיעה לצפון. כשהחזיר את הרכב טנק הגז היה גמור, ואושר שלף מכיסו מאה חמישים שקלים שווי הגז של הנסיעה ונתן אותם לרפי, אולם רפי לא הסכים וטען: 'הבאתי לך מכל מלא, תחזיר לי מכל מלא כמו שהבאתי לך – לא עוזר לי הכסף. אין לי כאן תחנת תדלוק בגז קרובה, לך תמלא לי אתה את הגז!'. מה דעתכם?

תשובה בקצרה: אושר צריך להחזיר לרפי את הרכב עם מכל גז מלא

תשובה בהרחבה: אדם ששאל רכב, אינו צריך לשלם על ההשתמשות ברכב, כיון שעל דעת כן שאל אותו, אך לגבי הדלק הדין תלוי, אם הנסיעה הייתה קצרה, השואל לא צריך לשלם על הדלק, אם המשאיל לא דיבר אתו על כך מראש, כיון שאנשים לא נוהגים לבקש כסף על דלק של נסיעה קצרה, אך אם הנסיעה הייתה ארוכה שהשימוש בדלק מגיע לסכום משמעותי, המשאיל יכול לדרוש מהשואל תשלום על הדלק, גם אם לא דיברו על כך מראש.

 

שאל משכנו שקית חלב האם יכול להחזיר כסף

 

אדם שלווה משכנו שקית חלב או כל מוצר אחר, האם הוא יכול להחזיר לו כסף בשווי המוצר? בפוסקים (נתיה'מ ק'ז סק'ד) מבואר, שלווה צריך להחזיר למלווה מוצר דומה למה שלווה ממנו, ואינו יכול להחזיר לו כסף או דבר אחר בשווי אותו מוצר, ולכן, מי שלוה מחברו חיטים חייב להחזיר לו דווקא חיטים, ומי שלווה שעורים צריך להחזיר שעורים, וכן מי שלווה כסף חייב להחזיר כסף, ואינו יכול להחזיר חפצים או מוצרים בשווי הכסף שלווה. והסיבה לכל זה, מפני שכאשר אדם משאיל לחברו, הוא משאיל על דעת כך שיקבל חזרה חפץ או מוצר דומה למה שהלווה, והוא אינו חפץ לקבל חפצים אחרים תמורת מה שהלווה, רק מפני שהם שווים במחירם לחפץ שהלווה.

 

בסיפור שלנו

 

אם מנהג המקום שמחזירים למשאיל רכב עם מכל מלא, בוודאי שרפי יכול לדרוש זאת מאושר, בטענה שעל דעת כך הוא השאיל לו את הרכב, ואפילו במקום שאין מנהג ברור בזה, אושר צריך להחזיר מכל מלא, כיון שצריכת דלק וגז מרכב שאול דומה לדין הלוואת חפץ, שהלווה צריך להחזיר למלווה בדומה למה שלווה ממנו, ואינו יכול להסתפק בכסף בשווי ההלוואה.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר