עֲנִיבַת חֶנֶק מַלְכוּתִית

רבני שלום לעם תגובות: 0

עֲנִיבַת חֶנֶק מַלְכוּתִית

מְעוֹרֵר אוֹתָנוּ לְהִתְבּוֹנְנוּת בְּמַהוּתוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, הַמַּעֲלֶה אוֹתָנוּ בִּתְהִיָּה: מִצַּד אֶחָד מְדַבֵּר עַל יוֹם הַדִּין, יוֹם שֶׁבּוֹ כֻּלָּם עוֹבְרִים לִפְנֵי הַבּוֹרֵא בְּמִשְׁפָּט, וּבוֹ בָּאִים כָּל הַמַּעֲשִׂים וּמְעִידִים עַל עוֹשֵׂיהֶם.

וּמֵאַחַר שֶׁאֵין נֶעְלָם מִנֶּגֶד עֵינֵי הַבּוֹרֵא, הֲרֵי שֶׁחֶרְדַת הַדִּין מְמַלֵּאת אֶת הַלֵּב, וּמְעוֹרֶרֶת אֶת הָאָדָם לְשַׁפֵּר מַעֲשָֹיו. הַיִּרְאָה מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לְתִקּוּן ולְקַבָּלוֹת טוֹבוֹת מִכָּאן וּלְהַבָּא.

וּמֵאִידָךְ, מְדֻבָּר בְּחַג לְכָל דָּבָר, לוֹבְשִׁים בִּגְדֵי חַג, אוֹכְלִים סְעֻדּוֹת חַג, וּמַרְבִּים בְּבָשָֹר וְיַיִן. וְכַמְתֹאָר בְּסֵפֶר נְחֶמְיָה (ח') 'וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַּקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם'.

אֶלָּא שֶׁמַּה שֶּׁמִּסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי הַשִּׂמְחָה הַחֲגִיגִית הוּא מַעֲמַד הַהַכְתָּרָה. בְּיוֹם זֶה - שֶׁהוּא הַיּוֹם שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם – נִהְיֶה הַקָּבָּ'ה לְמֶלֶךְ בְּפֹעַל עַל הָעוֹלָם. שִֹמְחַת הַהַמְלָכָה הִיא הַנּוֹתֶנֶת אֶת הַפַּן הַחֲגִיגִי לְיוֹם זֶה. מִצַּד אֶחָד זֶהוּ יוֹם דִּין, אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב הוּא הַשּׁוֹפֵט.

אַגָּדַת עַם עַתִּיקַת יוֹמִין זוֹ הַמְסַפֶּרֶת עַל מְקוֹרָהּ שֶׁל הָ'עֲנִיבָה', זוֹ הָאֶלֶגַנְטִית הַמְשַׁמֶּשֶׁת כִּלְבוּשׁ אֵרוֹפֵּאִי מוֹדֶרְנִי בְּאֵרוּעִים הַמְחַיְּבִים הוֹפָעָה אֶלֶגַנְטִית. אֵיךְ זֶה הִתְחִיל?

בִּמְדִינָה אֵירוֹפֵּאִית קְדוּמָה, שִׁמֵּשׁ שַֹר אוֹצָר אֶת אֲדוֹנוֹ הַמֶּלֶךְ בְּנֶאֱמָנוּת וּבִמְסִירוּת. שָׁנִים אֲרֻכּוֹת שִׁמֵּשׁ בְּתַפְקִידוֹ, וְעָשָֹה אֶת מְלַאכְתּוֹ נֶאֱמָנָה. כָּל אוֹצְרוֹת הַמֶּלֶךְ נְתוּנִים הָיוּ בְּיָדוֹ. אֶצְלוֹ הֻפְקְדוּ הַמַּפְתְּחוֹת לְכָל גִּנְזְכֵי הַמֶּלֶךְ, תַּחַת אַחְרָיוּתוֹ הַבִּלְעָדִית הָיוּ נְתוּנִים כָּל שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה שֶׁל הַמַּמְלָכָה: אַבְנֵי חֵן וְיַהֲלוֹמִים זוֹהֲרִים בִּשְׁלַל גְּוָנִים, כְּלֵי זָהָב וְכֶסֶף מְגֻוָּנִים וּשְׁלַל אוֹצָרוֹת שֶׁנִּצְבְּרוּ בְּמַרְתְּפֵי הָאַרְמוֹן בְּמֶשֶׁךְ שְׁנוֹת קִיּוּמָהּ שֶׁל הַמַּמְלָכָה הָעַתִּיקָה.

מִתֹּקֶף תַּפְקִידוֹ הָיָה נִכְנָס מִדֵּי פַּעַם אֶל חַדְרֵי הָאוֹצָרוֹת, בּוֹדֵק, מְנַקֶּה, שׁוֹקֵל, רוֹשֵׁם, מוֹצִיא אוֹ מַכְנִיס לְפִי הַצֹּרֶךְ וּבְהֶתְאֵם לְבַקָּשַׁת הַמֶּלֶךְ. בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיָה נִכְנָס פְּנִימָה, הָיוּ עֵינָיו מִסְתַּנְוְרוֹת מֵהָעֹשֶׁר הָאַגָּדִי שֶׁהֵכִיל הַמַּרְתֵּף, כִּתְרֵי הַמְּלוּכָה הָעַתִּיקִים הַמְשֻׁבָּצִים בְּאַבְנֵי אֹדֶם וְאִזְמַרְגָּדִים זָהֲרוּ בְּאוֹר מִסְתּוֹרִי, שְׁלַל הַתֵּבוֹת גְּדוּשׁוֹת הָאוֹצָרוֹת קָרְצוּ אֵלָיו לֹא פַּעַם. אַךְ מֵעוֹלָם לֹא הֵהִין לִשְׁלֹחַ יָד וְלָגַעַת בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. נֶאֱמָן הָיָה לַמֶּלֶךְ וְשֵׁרַת אוֹתוֹ בִּמְסִירוּת, לֹא עָלָה בְּדַעְתּוֹ לְהָפֵר אֶת הָאֵמוּן שֶׁנִּתַּן בּוֹ.

שָׁנִים חָלְפוּ, שְׁנוֹת שֵׁרוּת אֲרֻכּוֹת שֶׁל מְסִירוּת. הוּא הֻרְגַּל לִרְאוֹת אֶת שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה, לִבּוֹ כְּבָר הָיָה גַּס בְּכָל אוֹתָם אוֹצָרוֹת. וְיוֹם אֶחָד פָּחַז עָלָיו יִצְרוֹ, הוּא לֹא עָמַד בַּפִּתּוּי, בְּאֹפֶן דָּחוּף זָקוּק הָיָה לִסְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל, אֶת יָדוֹ שָׁלַח בַּמַּעַל. נָטַל מֵאוֹצְרוֹת הַמֶּלֶךְ וְשִׁלְשֵׁל לְכִיסוֹ.

בְּדֶרֶךְ לֹא דֶּרֶךְ נוֹדַע הַדָּבָר וְהִתְפַּרְסֵם. מְסִירוּתוֹ וְשֵׁרוּתוֹ הַנֶּאֱמָן מֶשֶׁךְ עַשְֹרוֹת בַּשָּׁנִים לֹא עָמְדוּ לוֹ, וּגְזַר דִּינוֹ נֶחֱרַץ לְמָוֶת בִּתְלִיָּה.

סִפּוּר הַמְעִילָה שֶׁל שַֹר הָאוֹצָר הִכָּה גַּלִּים וְהִתְפַּשֵּׁט בְּכָל רַחֲבֵי הַמַּמְלָכָה. שַֹר בָּכִיר מָעַל בְּאֵמוּן הַמֶּלֶךְ, וְנִגְזַר דִּינוֹ לְמָוֶת, אֵין זֶה דָּבָר שֶׁל מָה בְּכָךְ. הַצִּבּוּר הִתְעַנְיֵן בִּפְרָטֵי הַפְּרָטִים, וְהִבִּיעַ רָצוֹן לְהִשְׁתַּתֵּף בְּמַעֲמַד הַהוֹצָאָה לַהֹרֶג.

הַמֶּלֶךְ נִצֵּל אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת לְהוֹכִיחַ כִּי הַמִּשְׁפָּט אֶחָד הוּא לְכָל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וְכִי אֵין הוּא נוֹשֵֹא פָּנִים לְאִישׁ. מִבְּחִינָתוֹ הָיְתָה זוֹ הִזְדַּמְּנוּת מַתְאִימָה לְהַטִּיל מוֹרָא מִשְׁפָּט עַל כָּל יוֹשְׁבֵי הַמְּדִינָה. כָּרוֹז נִשְׁלַח לְכָל הַמְּחוֹזוֹת וְהוֹדִיעַ כִּי בְּיוֹם הַחַג הַמַּמְלַכְתִּי, הַיּוֹם שֶׁנִּקְבַּע בְּחֻקַּת הַמַּמְלָכָה לְצִיּוּן הַכְתָּרַת הַמֶּלֶךְ, בְּיוֹם זֶה יוּבַל שַֹר הָאוֹצָר לַגַּרְדּוֹם בְּכִכַּר עִיר הַבִּירָה, וְכָל יוֹשְׁבֵי הַמְּדִינָה מֻזְמָנִים לְהִשְׁתַּתֵּף.

הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים נָהֲרוּ לְעִיר הַבִּירָה, מְבַקְּשִׁים לִצְפּוֹת בְּמוֹ עֵינֵיהֶם בַּהַצָּגָה הַטּוֹבָה  בְּיוֹתֵר בָּעִיר, לִרְאוֹת אֶת שַֹר הָאוֹצָר הַמְפֻרְסָם עוֹלֶה לַגַּרְדּוֹם.

בַּשָּׁעָה הַנְּקוּבָה הוּצָא הָאָסִיר מִתָּאוֹ, גְלִימָה שְׁחֹרָה לְגוּפוֹ, וּבַד שָׁחֹר מְכַסֶּה אֶת עֵינָיו, חַיָּלֵי הַמִּשְׁמָר סוֹבְבִים אוֹתוֹ וּמַעֲלִים אוֹתוֹ לְקַדְמַת הַבָּמָה מִתַּחַת לְחֶבֶל הַתְּלִיָּה.

בְּאוֹתָם רְגָעִים חוֹלְפִים מוּל פָּנָיו שֶׁל הָאָסִיר כָּל מְאֹרְעוֹת חַיָּיו, הוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֵלּוּ הֵם רְגָעָיו הָאַחֲרוֹנִים, וְיֵאוּשׁ מְמַלֵּא אֶת לִבּוֹ, בָּזֶה אַחַר זֶה הוּא נִזְכָּר בַּמְּאֹרָעוֹת הַמַּשְׁמָעוּתִיִּים בְּחַיָּיו, בִּצְעִירוּתוֹ הָיָה חַיָּל בְּמִשְׁמַר הַמֶּלֶךְ, מָלֵא בְּאִידִיאַל וּבְאַהֲבָה לְמַלְכּוֹ הַמֵּיטִיב שֵׁרֵת אוֹתוֹ בֶּאֱמוּנָה. אַחַר כָּךְ הִתְקַדֵּם וְעָלָה בְּסֻלַּם הַדְּרָגוֹת, הִתְקָרֵב אֶל הַמֶּלֶךְ וְהָיָה מֵרוֹאֵי פָּנָיו הַקְּבוּעִים, מַפְתְּחוֹת הָאוֹצָרוֹת נִתְּנוּ בְּיָדָיו, וְהוּא עָשָֹה אֶת תַּפְקִידוֹ נֶאֱמָנָה, עַד שֶׁנָּפַל...

עוֹדוֹ שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת, וְקוֹל תְּרוּעָה עוֹלֶה בְּאָזְנָיו, הוּא זִהָה מִיָּד אֶת הַתִּזְמֹרֶת הַמַּלְכוּתִית, זוֹ הַמְלַוָּה אֶת הַמֶּלֶךְ וּמוֹדִיעָה עַל בּוֹאוֹ.

הַמֶּלֶךְ פֹּה, עוֹבֶרֶת הַמַּחֲשָׁבָה בְּרֹאשׁוֹ, כְּלוֹמַר, יֵשׁ עֲדַיִן סִכּוּי. הַמֶּלֶךְ יָכוֹל לְהַעֲנִיק חֲנִינָה...

רַעְיוֹן מַבְרִיק עָלָה בְּמֹחוֹ.

הוּא הִתְבַּקֵּשׁ עַל יְדֵי הַתַּלְיָן לְבַקֵּשׁ אֶת הַ'בַּקָּשָׁה הָאַחֲרוֹנָה', זוֹ הַנִּתֶּנֶת לְכָל נִדּוֹן לְמָוֶת.

רַחַשׁ לַחַשׁ עָבַר בַּקָּהָל... חֶבֶל תְּלִיָּה... דַּעְתּוֹ שֶׁל הָאִישׁ הִשְׁתַּבְּשָׁה בַּכֶּלֶא. הַשַּׂר הַנִּדּוֹן לַמָּוֶת בִּקֵּשׁ כִּי יָבִיאוּ לוֹ חֶבֶל תְּלִיָּה חָדָשׁ, שֶׁאוֹתוֹ הוּא מְבַקֵּשׁ לְהַגִּישׁ לַמֶּלֶךְ.

בַּקָּשָׁתוֹ מֻלְּאָה, חֶבֶל תְּלִיָּה חָדָשׁ נִתַּן בְּיָדָיו. בִּצְעָדִים מְדוּדִים פָּסַע הַשַּׂר לְשֶׁעָבַר, הִתְקָרֵב אֶל הַמֶּלֶךְ, הוֹשִׁיט בְּפָנָיו אֶת הַחֶבֶל, וְאָז כָּרַע עַל בִּרְכָּיו וְאָמַר:

'אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, קָרוֹב לִשְׁלֹשָׁה עֲשׂוֹרִים שֵׁרַתִּי אוֹתְךָ בְּנֶאֱמָנוּת וּבִמְסִירוּת, אָהַבְתִּי אוֹתְךָ, אֶת יָשְׁרְךָ וְאֶת טוּב לִבְּךָ, הָיִיתִי נָתִין נֶאֱמָן וּמִלֵּאתִי אֶת תַּפְקִידִי בְּיֹשֶׁר. כָּל יְמֵי חַיַּי חִפַּשְֹתִּי דְּרָכִים לִגְרֹם לְךָ קֹרַת רוּחַ, עָשִֹיתִי כָּל שֶׁיָּכֹלְתִּי, וְדוֹמַנִי כִּי גַּם הִצְלַחְתִּי.

וְדַוְקָא כָּעֵת, לְעֵת זִקְנָה, פָּחַז עָלַי יִצְרִי וּמָעַלְתִּי. הֵפַרְתִּי אֶת הָאֵמוּן שֶׁאוֹתוֹ נָתַתָּ בִּי. חָטָאתִי, עָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְכִּי.

הַרְשֵׁה נָא לִי, מַלְכִּי, בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַיַּי, לְבַקֵּשׁ בַּקָּשָׁה אַחַת'.

הַמֶּלֶךְ הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ, וְהוּא הִמְשִׁיךְ: 'עַז רְצוֹנִי לָדַעַת כִּי גַּם בְּמוֹתִי שֵׁרַתִּי אוֹתְךָ בְּנֶאֱמָנוּת וְעָשִׂיתִי אֶת רְצוֹנְךָ. יוֹם זֶה הוּא יוֹם הַכְתָּרָתְךָ, כָּל שָׁנָה הָיָה זֶה לִי לְיוֹם חַג, וְהַיּוֹם עוֹמֵד אֲנִי לָמוּת... אָנָּא, קַח אֶת הַחֶבֶל שֶׁאוֹתוֹ נָתַתִּי לְךָ וְהָדֵק אוֹתוֹ סְבִיב צַוָּארִי, אָז אֵלֵךְ אֶל הַגַּרְדֹּם בְּשִֹמְחָה, וְאֵדַע כִּי שֵׁרַתִּי אוֹתְךָ גַּם בְּמוֹתִי כִּבְחַיַּי.

פָּנָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ הִבִּיעוּ הִתְרַגְּשׁוּת גְּלוּיָה, הָיוּ אֵלּוּ דְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב, וְהֵם נִכְנְסוּ אֶל הַלֵּב.

הַחֲנִינָה נִתְּנָה, וְהַשַּׂר הֻשַּׁב לְמַעֲמָדוֹ הָרִאשׁוֹן.

יָמִים מִסְפָּר חָלְפוּ, וּבְמוֹעֶצֶת הַשָּׂרִים הַשְּׁבוּעִית הוֹפִיעַ הַשַּׂר הַנִּדּוֹן לְמָוֶת כְּשֶׁחֶבֶל הַתְּלִיָּה סְבִיב צַוָּארוֹ, הוּא רָצָה לְהַבִּיעַ אֶת הוֹקָרָתוֹ לַמֶּלֶךְ וְהַכָּרָתוֹ הָעֲמֻקָּה כִּי בְּטוּבוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הָיוּ חַיָּיו לְשָׁלָל.

עֲנִיבַת חֶנֶק זוֹ הִתְעַדְּנָה בִּרְבוֹת הַשָּׁנִים, שִׁנְּתָה וְהָפְכָה צוּרָתָהּ לִבְלִי הַכֵּר, וְהַיּוֹם הִיא מְשַׁמֶּשֶׁת לְהוֹפָעָה אֶלֶגַנְטִית, רְחוֹקָה מֶרְחָק רַב מִשִּׁמּוּשָׁהּ הַמְּקוֹרִי.

וּכְלַפֵּי מָה אֲמוּרִים הַדְּבָרִים?

כְּאוֹתוֹ נִדּוֹן לְמָוֶת הָעוֹמֵד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וּמַגִּישׁ לוֹ אֶת עֲנִיבַת הַחֶנֶק, כָּךְ עוֹמְדִים אָנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. כָּל אֶחָד מַכִּיר אֶת קֻפַּת הַשְּׁרָצִים הַתְּלוּיָה לוֹ מֵאֲחוֹרָיו, חֲבִילַת הַמַּעֲשִׂים הַלֹּא כָּל כָּךְ מְלַבֶּבֶת, וְיוֹדֵעַ הֵיטֵב שֶׁבְּעֵת הַמִּשְׁפָּט, כְּשֶׁמַּעֲשָׂיו יַעֲלוּ עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם, הוּא זָקוּק לְמִדָּה רַבָּה שֶׁל רַחֲמִים כְּדֵי לָצֵאת מִזֶּה בְּשָׁלוֹם.

זוֹ הַהִזְדַּמְּנוּת לְקַבֵּל מָרוּת, לְהַכְרִיז 'אַתָּה מַלְכִּי!' לְהַצְהִיר נֶאֱמָנוּת בְּיוֹם הַהַכְתָּרָה, לִרְצוֹת בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים לְשָׁרֵת נֶאֱמָנָה אֶת הַמֶּלֶךְ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ. יֵשׁ סִכּוּי.

וְעַם יִשְֹרָאֵל, בָּנָיו חֲבִיבָיו שֶׁל הַקָּבָּ'ה, סְמוּכִים וּבְטוּחִים עַל רַחֲמָיו, יוֹדְעִים שֶׁמֶּלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם הוּא הַמַּכִּיר אֶת לֵב נְתִינָיו, וְיוֹדֵעַ שֶׁרְצוֹנָם לַעֲשֹוֹת רְצוֹנוֹ, וְחָס הוּא עֲלֵיהֶם וּפוֹקֵד אוֹתָם בְּשָׁנָה טוֹבָה. וְלָכֵן עִם הַחֲרָדָה, הַחַיִל וְהָרְעָדָה שְֹמֵחִים הֵם, לוֹבְשִׁים בִּגְדֵי חַג, אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים, סְמוּכִים וּבְטוּחִים שֶׁיִּכָּתְבוּ לְשָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה.

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר