מחלק העיתונים

רבני שלום לעם תגובות: 0

מחלק העיתונים – אבינועם הרש

הרכב היה מונע וכבר עמד בחניית בית הספר, אבל ירון נשאר ברכב ועדיין לא יצא ממנו למרות שעברו כבר עשר דקות. השיעור שמסר אתמול היה מוצלח במיוחד וכלל תלמידי הכיתה שיתפו פעולה מלבד תלמיד אחד – יוגב, שפשוט בהה בחלל הכיתה ולא טרח לגלות עניין בשיעור. זה היה אפילו מביך: ירון מסר את השיעור בהתלהבות, חוזר שוב ושוב על השאלות ויוגב שישב בשורה הראשונה כאילו לא שם עליו: רק בגלל שהכיר כבר את יוגב כתלמיד חלש שלא כל כך אכפת לו מהנושאים הנלמדים בכיתה הוא שתק עד היום, אבל הפעם הרגיש ירון שהכעס מתחיל להציף אותו עד שלא יכל יותר ואמר ליוגב בפני כל הכיתה: 'זה נשמע לך סביר שאני מגיע לכאן במיוחד לעזור לכם לעבור את המבחן הגדול ואתה פשוט מזלזל בי בצורה כזאת, עד שאתה לא מקשיב בכלל למה שאני אומר לך? באמת, איזה חוסר נימוס ורצינות!' אבל יוגב רק השפיל מבט ולא אמר כלום.

 

בהפסקה החליט ירון לברר את העניין יותר לעומק וקרא ליוגב להגיע אליו לשיחה אישית: 'תגיד אני יכול לעזור לך במשהו?' שאל את יוגב מתוך עניין. אבל הוא רק הנהן בראשו ואמר שהכול אצלו בסדר. 'אם כך' השיב ירון: 'אז נדמה לי שאני אצטרך לדבר עם אבא שלך ונראה איך נפתור את הבעיה של הירידה בלימודים...'

 

ברגע שירון הזכיר את אבא של יוגב פתאום הוא קפץ ממקומו ואמר בבהלה: 'לא! אני לא רוצה שתפנה לאבא שלי! אני כבר אסתדר ואעבור את המבחן!' ירון הבטיח ליוגב שהוא לא ידבר עם אבא שלו אבל הרגיש שמשהו בכל זאת לא כשורה.

 

שבוע עבר מאז והמצב לא השתפר, המבחן הגדול הלך והתקרב בצעדי ענק וירון חשש ברצינות שיוגב לא יעבור את המבחן.

לילה אחד קיבל ירון טלפון באמצע הלילה מאחותו שהסבירה לו בקול מבוהל שאימא לא הרגישה טוב פתאום ואמבולנס פינה אותה לבית החולים ושיגיע במהירות האפשרית לחדר המיון. ירון התלבש במהירות, הסביר בקצרה לאשתו מה קרה וירד במהירות לרכב שעמד בכניסה לבניין. חדר המדרגות היה חשוך, אבל דלת הבניין הייתה פתוחה, הוא יצא במהירות כשלפתע נתקל במישהו שנכנס פנימה והשתטח על הרצפה. זה היה ילד צעיר שנבהל לראות את המבוגר שנפל בגללו והושיט לו יד לעזרה. הילד הדליק את האור ואז אזל הצבע מפניו. 'יוגב?!' נדהם ירון לראות את תלמידו בכניסה לבניין המגורים שלו בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר כשבידיו ערימת עיתונים. 'מה אתה עושה כאן בשעה כזאת? מחלק עיתונים?'

יוגב עמד נבוך ומבויש, כשלפתע נשמע מאחורה קול עבה: 'כן אדוני, במה אני יכול לעזור?' הדובר היה יוסף – אביו של יוגב, שנכנס לבניין. 'נעים מאד, אני ירון המורה של יוגב' הציג את עצמו ירון בחיוך ולחץ את ידו של יוסף. 'פשוט הופתעתי לראות את הבן היקר שלך כאן באמצע הלילה, האמת שרציתי לדבר אתך מזמן לגבי הירידה של יוגב בלימודים ויוגב סירב שאדבר אתך, עכשיו אני מבין מדוע יוגב כל כך עייף בשיעורים...'

'כן אני מתנצל' פרש אדון יוסף את ידיו בתחנונים. 'פשוט פיטרו אותי מהעבודה והמצב הכלכלי הקשה בבית אילץ אותי לקחת עבודות שלעולם לא הייתי עושה במצב רגיל, כמו לחלק עיתונים. אני כבר בן אדם מבוגר והבן הצדיק שלי התנדב לקום כל בוקר בשלוש לפנות בוקר כדי לעזור לי לחלק את העיתונים'

 

ירון נדהם מתשובתו של יוסף ושאל בתדהמה: 'אדון יוסף תגיד לי בבקשה, איך יוגב מצליח לקום כל כך מוקדם בבוקר?' האב השפיל את עיניו ואמר: 'אני אגיד לך את האמת: הוא התחיל ללכת לישון בכל יום בשעה שמונה בערב, הוא הבין שאם הוא לא ילך לישון מוקדם כל כך לא יהיה לו שום סיכוי לקום לפנות בוקר אז בשביל זה הוא הקריב את כל שעות הפנאי שלו והמשחקים עם החברים כדי להצליח במשימה הזאת...'

ירון היה המום, בחיים הוא לא חלם שדווקא יוגב, יעשה מעשה כל כך אצילי כמו לעזור לאבא ולקום בבוקר כרגיל. הוא גם הבין שיוגב היה מוכן לספוג את הגערות של ירון לפני כל הכיתה, רק כדי לשמור על כבודו של אביו.

 

למחרת דיבר ירון עם הנהלת בית הספר והוחלט לעזור לאביו של יוגב למצוא עבודה מסודרת, בעזרת מורה פרטי שהוצמד ליוגב הוא הצליח לעבור את המבחן הגדול בהצלחה.

למחרת ביקש ירון מיוגב סליחה לפני כל הכיתה ולמד את הלקח שלו כמחנך: תשתדל תמיד לבדוק את העובדות לפני שאתה גוער בתלמיד לפני כולם...

 

*

אנחנו מכירים את המשפט: היזהרו בבני עניים שמהן תצא תורה' אולם נוכל לקחת את העיקרון הזה לעוד תחומים בחיים שלנו כאשר התובנה העיקרית היא: שגם אנשים שנראים לנו במבט ראשון כבעלי תכונות מסוימות יכולים במבט שני להפתיע אותנו לגמרי. בדיוק לשם כך תמיד כדאי לנו להשתדל ולאמץ עין טובה בכדי שנוכל לדון כמה שיותר לכף זכות.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר