סיפור צעיר

רבני שלום לעם תגובות: 0

הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ

חַיִּים הוּא לֹא מִסּוּג הָאֲנָשִׁים שֶׁבּוֹלְטִים עַל פְּנֵי הָאֲחֵרִים, יַשְׁרוּתוֹ עִם הַבְּרִיּוֹת נוֹבַעַת מִיַּשְׁרוּתוֹ עִם הַמָּקוֹם, יְרֵא שָׁמַיִם הוּא וּמַקְפִּיד עַל חוֹבָתוֹ לְבוֹרְאוֹ הַקְפָּדָה יְתֵרָה, מַשְׁכִּים בְּכָל בֹּקֶר בַּעֲלוֹת שַׁחַר וּמִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי בַּקַּיִץ וּבַחֹרֶף לָצֵאת לְבֵית הַכְּנֶסֶת לִתְפִלַּת שַׁחֲרִית בְּהָנֵץ הַחַמָּה, וְרַק אָז הוּא מִתְפַּנֶּה לָצֵאת אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת וְלִפְנוֹת לִמְלֶאכֶת יוֹמוֹ.

חַיִּים הוּא דַּיָּג. שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת הוּא יוֹשֵׁב עַל הַמֵּזַח, מַשְׁלִיךְ אֶת חַכָּתוֹ אֶל הַמַּיִם, נוֹשֵֹא תְּפִלָּה חֲרִישִׁית וּמַמְתִּין לְשָׁלָל שֶׁיַּעֲלֶה בְּחַכָּתוֹ. יֵשׁ יָמִים שֶׁהַבְּרָכָה שׁוֹרָה בָּהֶן, וְהַדָּגִים כְּמוֹ רָבִים בֵּינֵיהֶם, מִי יִזְכֶּה לְהִכָּנֵס לְסַלּוֹ שֶׁל חַיִּים. בָּזֶה אַחַר זֶה הוּא שׁוֹלֶה אֶת הַדָּגִים מִן הַמַּיִם, בּוֹרֵר אֶת הַדָּגִים הַיָּפִים, וּמַנִּיחַ אֶת הַקְּטַנִּים שֶׁעֲדַיִן אֵינָם רְאוּיִים לַאֲכִילָה. 'תִּגְדְּלוּ', הוּא לוֹחֵשׁ לָהֶם חֶרֶשׁ, 'תַּחְזְרוּ בְּעוֹד חֹדֶשׁ, אֲקַבֵּל אֶתְכֶם בְּשִֹמְחָה'. הַסַּל מִתְמַלֵּא חִישׁ מַהֵר, וְאָז, בְּעוֹד הַחַמָּה יוֹקֶדֶת בְּרֹאשׁ כָּל אָדָם, לוֹקֵחַ הוּא אֶת הַסַּל הַמָּלֵא, וּבְפִיו שֶׁבַח לַבּוֹרֵא שֶׁזִּמֵּן לוֹ אֶת פַּרְנָסָתוֹ בִּמְהִירוּת, פּוֹנֶה לְמִסְעָדוֹת הַדָּגִים הַסְּמוּכוֹת לְחוֹף הַיָּם וּמוֹכֵר לָהֶם אֶת הַדָּגִים שֶׁאוֹתָם הֶעֱלָה. הַלָּלוּ מְשַׁלְּמִים אֶת שְֹכָרוֹ בְּעַיִן יָפָה, מַעֲרִיכִים הֵם אֶת יָשְׁרוֹ שֶׁל הָאִישׁ וְאֶת נֹעַם הֲלִיכוֹתָיו, וְרוֹאִים לְעַצְמָם זְכוּת לִרְכֹּשׁ מִמֶּנּוּ אֶת הַדָּגִים.

כְּשֶׁשְּׂכַר יוֹמוֹ בְּכִיסוֹ, פּוֹנֶה חַיִּים הַבַּיְתָה. לֹא, הוּא לֹא חוֹזֵר אֶל הַיָּם, דַּאֲגַת הַמָּחָר אֵינָהּ מַטְרִידָה אוֹתוֹ. דַּי לוֹ בַּמֶּה שֶׁהִרְוִיחַ הַיּוֹם כְּדֵי לְסַפֵּק אֶת צְרָכָיו, וּמַדּוּעַ יַטְרִיד אֶת עַצְמוֹ בִּדְאָגוֹת שֶׁעֲדַיִן לֹא נוֹלְדוּ. לֹא פַּעַם שָׁמַע גַּם אֶת חָכָם אַבְרָהָם דּוֹרֵשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּמְצַטֵּט אֶת דִּבְרֵי חֲכָמִים 'מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ וְאוֹמֵר מָה אֹכַל לְמָחָר, הֲרֵי זֶה מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה'.

בַּבַּיִת הוּא סוֹעֵד אֶת לִבּוֹ בְּנַחַת, צָרִיךְ לָתֵת לַגּוּף אֶת שֶׁלּוֹ, הוּא אוֹמֵר, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לְהַחֲזִיק אֶת הַנְּשָׁמָה. וְאָז הוּא חוֹזֵר לְבֵית הַכְּנֶסֶת, מִצְטָרֵף לְשִׁעוּרֵי הַהֲלָכָה, מַאֲזִין לִדְרָשׁוֹת הַחֲכָמִים, וּמְמַלֵּא אֶת נִשְׁמָתוֹ בְּמָזוֹן רוּחָנִי. שָֹמֵחַ הוּא בְּחֶלְקוֹ וְטוֹב לוֹ בְּחַיָּיו.

וְיֵשׁ גַּם יָמִים אֲחֵרִים, שֶׁבָּהֶם הַדָּגִים אֵינָם מְמַהֲרִים לִקְפֹּץ לְסַלּוֹ, הַחַכָּה מֻנַּחַת בַּמַּיִם וְלֹא נָעָה, אַף לֹא דָּג אֶחָד מִתְקָרֵב אֶל הַפִּתָּיוֹן. גַּם בְּיָמִים כָּאֵלֶּה חַיִּים נוֹתָר שָׁלֵו, הוּא נוֹשֵֹא עֵינָיו לַשָּׁמַיִם וְאוֹמֵר, 'נִרְאֶה שֶׁלֹּא עָשִֹיתִי דַּי מַעֲשִֹים טוֹבִים, אֵינִי זַכַּאי הַיּוֹם שֶׁתִּתְבָּרֵךְ מְלַאכְתִּי'. וּבְעוֹד הַחַכָּה בַּמַּיִם, הוּא מוֹצִיא מִכִּיסוֹ סֵפֶר מִשְׁנָיוֹת קָטָן, וּמְשַׁנֵּן בִּנְעִימָה מִשְׁנָה אַחַר מִשְׁנָה, פֶּרֶק אַחַר פֶּרֶק בְּשַׁלְוָה, כְּאִלּוּ פַּרְנָסָתוֹ מְצוּיָה לוֹ בְּהַרְחָבָה, כְּאִלּוּ סַלּוֹ מָלֵא כָּל צָרְכּוֹ, וְאֵין הוּא זָקוּק לִפְרוּטוֹתֵיהֶם שֶׁל בַּעֲלֵי הַמִּסְעָדוֹת.

רַק לִקְרַאת עֶרֶב, כְּשֶׁהַחַמָּה כִּמְעַט בַּמַּעֲרָב, מֵרִים חַיִּים אֶת סַלּוֹ שֶׁהִסְפִּיק לְהִתְמַלֵּא בְּמִקְצָת, פּוֹנֶה אֶל בַּעֲלֵי הַמִּסְעָדוֹת, מְקַבֵּל אֶת פְּרוּטוֹתָיו וּמְמַהֵר לְבֵיתוֹ לִסְעֹד אֶת לִבּוֹ, וְלָרוּץ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לְהַסְפִּיק כַּמָּה שֶׁנִּשְׁאָר.

בְּאַחַד הַיָּמִים בְּעוֹדוֹ יוֹשֵׁב עַל הַמֵּזַח, הַחַכָּה בַּמַּיִם, סֵפֶר הַמִּשְׁנָיוֹת בְּיָדוֹ, וְהַשַּׁלְוָה נְסוּכָה עַל פָּנָיו, עוֹצֶרֶת בְּסָמוּךְ מְכוֹנִית הֲדוּרָה, מִתּוֹכָהּ יוֹצֵא אִישׁ עָשִׁיר, לְשֶׁעָבַר הָיָה גָּר בִּשְׁכֵנוּת לְחַיִּים, הַהַצְלָחָה הֵאִירָה לוֹ פָּנִים, וְהוּא הִתְעַשֵּׁר וְעָשָֹה חַיִל בַּעֲסָקָיו. עַכְשָׁו הוּא מְנַצֵּל שְׁעַת חַלּוֹן וּבָא לְהִתְרַפֵּק עַל זִכְרוֹנוֹת הֶעָבָר, הוּא בָּא לְבַקֵּר בַּשְּׁכוּנָה, לִרְאוֹת אֶת הָאֲנָשִׁים, אֶת הַבָּתִּים, לְהַעֲלוֹת זִכְרוֹנוֹת. וְכָעֵת הִגִּיעַ לַמֵּזַח, זִכְרוֹנוֹת יַלְדוּת רַבִּים נוֹתְרוּ לוֹ שָׁם לְיַד הַמַּיִם בֵּין הַגַּלִּים הַמִּתְנַפְּצִים, הוּא בָּא לְהִתְרַפֵּק.

- 'שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם רַבִּי חַיִּים, מָה שְׁלוֹמוֹ?'

- 'עֲלֵיכֶם הַשָּׁלוֹם! בָּרוּךְ הַשֵּׁם יוֹם יוֹם, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה רוֹאֶה מִתְפַּרְנְסִים וְלוֹמְדִים קְצָת מִשְׁנָיוֹת לַנְּשָׁמָה'.

- 'חַיִּים, אֶפְשָׁר לְהַצִּיעַ לְךָ עֵסֶק?'

- 'לָמָּה לֹא? אִם זֶה טוֹב, אָז יִהְיֶה לְטוֹבָה'.

- 'תִּרְאֶה, אַתָּה יוֹשֵׁב כָּאן שָׁעוֹת, עִם הַחַכָּה בַּיָּד, מִתְאַמֵּץ לִשְׁלוֹת דָּגִים בְּאֶמְצָעִים פְּשׁוּטִים, וּמִתְפַּרְנֵס בְּדֹחַק. לָמָּה שֶׁלֹּא תַּחֲשֹׁב בְּגָדוֹל? לְהִסְתַּכֵּל קָדִימָה וּלְהִתְקַדֵּם, לְהִתְרַחֵב, לְהִתְפַּתֵּחַ'.

חַיִּים תָּלָה בּוֹ זוּג עֵינַיִם, אֵינוֹ מֵבִין לְאָן חוֹתֵר הָאִישׁ.

הוּא הִמְשִׁיךְ. 'תַּתְחִיל בַּהַתְחָלָה לַעֲבֹד קְצָת יוֹתֵר קָשֶׁה, תַּעֲבֹר מֵחַכָּה לְרֶשֶׁת - תַּשְׁקִיעַ יוֹתֵר שָׁעוֹת וְתִתְפֹּס יוֹתֵר דָּגִים. אֶת הַכֶּסֶף שֶׁתַּרְוִיחַ תָּשִֹים בַּצַּד וְתַחְסֹךְ. כְּשֶׁיִּצְטַבֵּר לְךָ סְכוּם גָּדוֹל מַסְפִּיק, תִּקְנֶה לְךָ סִירַת דַּיָּגִים קְטַנָּה מִיָּד שְׁנִיָּה, אוֹ אֲפִלּוּ תִּקַּח הַלְוָאָה וְתִקְנֶה מַשֶּׁהוּ טוֹב יוֹתֵר. תַּשְׁקִיעַ בְּצִיּוּד וְתִקְנֶה רְשָׁתוֹת מִקְצוֹעִיּוֹת, תַּעֲבֹד עִם יוֹתֵר מִסְעָדוֹת, תִּתְפָּרֵס וְתִהְיֶה הַסַּפָּק הַבִּלְעָדִי שֶׁל אוֹתָם מִסְעָדוֹת שֶׁאִתָּם אַתָּה עוֹבֵד. אֶת הַכֶּסֶף שֶׁתַּרְוִיחַ תַּחֲסֹךְ, עַד שֶׁתּוּכַל לִקְנוֹת סִירָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה בַּעֲלַת צִיּוּד מִקְצוֹעִי יוֹתֵר כְּמוֹ זְרוֹעוֹת חַשְׁמַלִּיּוֹת וּמְנוֹפִים, תַּעֲסִיק צֶוֶת עוֹבְדִים, תְּשַׁוֵּק אֶת הַדָּגִים לַחֲנֻיּוֹת נוֹסָפוֹת וְתַעֲלֶה אֶת סְכוּם הָרְוָחִים.

הוּא שָׁתַק לְרֶגַע. וְחַיִּים הִשְׁחִיל מִלָּה: וְאָז?

עֵינָיו שֶׁל הָאִישׁ בָּרְקוּ: 'וְאָז, תִּרְכֹּשׁ עוֹד סִירוֹת, תַּעֲסִיק עוֹד עוֹבְדִים, תִּפְתַּח רֶשֶׁת לְשִׁוּוּק דָּגִים, אַתָּה לֹא תִּצְטָרֵךְ עוֹד לָצֵאת וְלַעֲבֹד בַּחֹם וּבַקֹּר, בַּשֶּׁמֶשׁ וּבַגֶּשֶׁם, תּוּכַל לָשֶׁבֶת בְּמִשְׂרָד מְמֻזָּג בְּמָקוֹם מְכֻבָּד וּלְנַהֵל אֶת הָרֶשֶׁת, תַּעֲסִיק מֵאוֹת עוֹבְדִים, וּתְגַלְגֵּל סְכוּמֵי כֶּסֶף אַדִּירִים. תַּחֲשֹׁב בְּגָדוֹל, חַיִּים!'

- 'וְאָז?'

- 'נוּ, בֶּאֱמֶת?! אָז תִּהְיֶה עָשִׁיר בֶּאֱמֶת, יִהְיֶה לְךָ כֶּסֶף, תּוּכַל לַעֲשֹוֹת מַה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה. אַתָּה בֶּאֱמֶת תִּצְטָרֵךְ לַעֲבֹד קָשֶׁה, אֲבָל אָז, כְּשֶׁיִּהְיֶה לְךָ קְצָת זְמַן פָּנוּי, תּוּכַל לָבוֹא לְמָשָׁל כָּמוֹנִי, לָשֶׁבֶת קְצָת עַל חוֹף הַיָּם בְּשַׁלְוָה, לֵהָנוֹת מֵהָרוּחַ וּמֵהַשֶּׁמֶשׁ, לָדוּג קְצָת דָּגִים, וְלִקְרֹא פִּרְקֵי מִשְׁנָיוֹת בְּנַחַת.... מַמָּשׁ תַּעֲנוּג.

- 'זֶה מַה שֶּׁאֲנִי עוֹשֶֹה עַכְשָׁו, יְדִידִי...'

*

אָמְרוּ חֲכָמִים אֵיזֶהוּ עָשִׁיר הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, הָעֹשֶׁר לֹא נִמְצָא מֵעֵבֶר לַיָּם – הוּא אֶצְלְךָ. מַה שֶּׁנִּשְׁאַר לְךָ זֶה רַק לִשְֹמֹחַ בְּחֶלְקְךָ, יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁצְּרִיכִים לְהַשִּׂיג מִילְיוֹנִים כְּדֵי לִשְֹמֹחַ בְּחֶלְקָם, וְאָז עַל הַדֶּרֶךְ לִפְעָמִים מְאַבְּדִים הַרְבֵּה שַׁלְוָה, חַיִּים, מִשְׁפָּחָה וְאוּלַי גַּם אֶת הָאֹשֶׁר. לְעֻמַּת זֹאת יֵשׁ שֶׁהִגִּיעוּ לְאֹשֶׁר גָּדוֹל עַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה בְּחֶלְקָם, הֵם לֹא רָדְפוּ אַחֲרֵי הָעֹשֶׁר אֶלָּא אַחֲרֵי הָאֹשֶׁר, וְזֶה הֵבִיא לָהֶם גַּם אֶת הָעֹשֶׁר.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר