התנצלות כפולה

רבני שלום לעם תגובות: 0

סיפור לשבת

התנצלות כפולה – אוריאל לוף

רונן יצא מהקליניקה מהורהר, הוא חשב על הדברים שלמד בפגישה הנוכחית. יוסי, המאמן האישי שלו, היה קאוצ'ר מבוקש מאוד. כמעט חודש לקח לרונן עד שהוא הצליח בכלל לארגן אתו פגישה, אבל ברגע שזה קרה הוא היה ברשימת המתאמנים הקבועה והדרך הייתה סלולה בפניו.

באימון שרונן יצא ממנו עכשיו, יוסי דיבר איתו על בניה אישית בנקודות מעשיות ופשוטות ואחד המשפטים שאמר תפס את רונן ברמה האישית: 'ויכוחים בין בני אדם מתחילים כשכל אחד מתבצר בעמדה שלו ולא מוכן להכיר בצד ובחוויה של הצד שכנגד. אדם חכם יתגבר על כך: איך זה אפשרי? הוא יעמיד את עצמו במקומו של השני ויחוש גם הוא בחוויה הזאת ,כך הוא יוכל לשדר הבנה ואמפתיה - שהם הדברים שמקרבים בין אנשים...'

מיד כשנכנס רונן לרכב הוא הוציא דף מקומט שהיה בתא הכפפות ורשם לעצמו את המשפט. לאחר מכן נסע לדרכו, חלפו כמה דקות של נסיעה שגרתית שהפכה פתאום להיות איטית ומעצבנת כשאופנוען מבוגר נכנס לו לנתיב במהירות נמוכה מאוד ולא נתן לאף רכב לעקוף אותו. 'מה הוא חושב לעצמו, שהכביש של סבא שלו?!' זעם רונן וצפר בקול כרמז עבה. אבל האופנוען כנראה לא התרשם מהצפירות והמשיך לזחול לכיוון הצומת הבאה.

ממש כמה מטרים לפני הצומת ניסה רונן לשים גז ולעקוף אותו, אבל לא רק שהאופנוען סיכל את תכניתו, אלא שנשמתו של רונן כמעט פרחה מהמבט הקטלני שהוא נעץ בו. מכאן ואילך שמר רונן על פרופיל נמוך ונסע על פי הקצב שהכתיב רוכב האופנוע, לו ולכל הנהגים המסכנים שנשארו תקועים מאחוריו. בינתיים הנייד שלו החל לצלצל ועל הקו הייתה תהילה אשתו, רונן הפעיל את הדיבורית ומיד התמלא האוטו בצעקותיה המבוהלות של תהילה.

'רונן, שירי משתעלת נורא! אני פוחדת שקרה לה משהו. בוא מהר הביתה! אני לא עומדת בזה... איפה אתה בכלל??' רונן נלחץ והבטיח לה שהוא מגיע מיד; הרמזור לפניו בדיוק התחיל להבהב בכתום. ורונן שם גז בתקוה להספיק אותו, ומיד האט חזרה כי האופנוען שלפניו חסם שוב את הדרך, הדאגה לשירי ערערה אותו קצת והוציאה אותו משלוותו. בניסיונות העקיפה הבאים הידיים שלו כבר כל כך רעדו שהוא הזיע רק מהמאמץ לשמור על יציבות ההגה.

פתאום נשבר לו... נמאס לו שאנשים מתנהגים באנוכיות כזאת בזמן שהבת שלו בסכנה, נמאס לו להיות תמיד הנהג הזהיר והמתחשב של הכביש, שיגעו אותו הטלפונים והצעקות של אשתו שלא מבינה שהסכנה הכי גדולה שנשקפת עכשיו זה תאונת דרכים ולא מוות משיעול, ועכשיו האופנוען הזה נתקע לו בדיוק באמצע החיים. רונן סחט את הדוושה והאוטו זינק בבת אחת. הפעם הוא לא ייכנע, האופנוען יזוז או לא יזוז, זה כבר לא מעניין אותו. שתי שניות עברו עד שרוכב האופנוע קלט שרונן רציני הפעם והוא סטה לצד ברגע האחרון לפני ההתנגשות. רונן אפילו לא סובב את הראש לבדוק את התוצאה של התרגיל שלו, הוא כבר היה מאות מטרים הלאה משם.

במהלך כל הסיטואציה ההזויה הזאת לא הפסיק הפלאפון שלו לצלצל בלי סוף, תהילה המשיכה להתקשר לבדוק איפה הוא. הוא חייג אליה: 'אני עוד דקה בבית' ירה במהירות לנייד. 'היי, בסוף הכול בסדר! התקשרתי לאימא שלי ועשיתי מה שהיא אמרה ועכשיו שירי בסדר. אני מצטערת שהלחצתי אותך...'

רונן נשף את כל האוויר שהיה כלוא בריאותיו. שתהיה בריאה תהילה הזאת, העיקר שהכל בסדר. הוא חנה בשולי הכביש וניסה להירגע, כשנקישה עצבנית על החלון הקפיצה אותו. רוכב האופנוע עמד ליד הרכב, רותח כולו ורועד מרוב זעם: 'תגיד, אתה נורמאלי? כמעט הרגת אותי! אם לא---' המילים יצאו לו מגומגמות מרוב עצבים. 'מה אתה--- מי אתה בכלל---' רונן ניסה להשחיל מילה בין הצעקות אבל האופנוען לא נתן לו אף הזדמנות. 'משטרה... כלא...שלילת רישיון---'

רונן שתק. ממילא לא אפשר לו האיש להצטדק, למרות שבינינו הוא לא היה כזה צדיק תמים. הוא ניצל את ההפסקה הכפויה וגישש אחר בקבוק מים שהיה זרוק במושב לידו, ושלף במקום זה דף מקומט. 'ויכוחים בין בני אדם...' היה כתוב בכותרת שעל הדף: 'רגע, מה זה לא ויכוח? סופר ויכוח! בוא נבדוק את הדברים בשטח!' חשב ועשה: 'אדוני, אני מצטער. אני בטוח שממש נבהלת...'

'ועוד איך! והלב שלי לא בריא יכולת להרוג אותי...' נכנס האיש לדבריו, אבל התרכך קצת. רונן המשיך להתנצל באומרו שהיה עליו להיזהר יותר ולחשוב על זה מראש. ואז קרה דבר מוזר: האיש התנצל גם הוא! חוסר נעימות ניכרה בפניו כשגילה מדוע כל כך מיהר רונן ואחרי מילות סליחה נוספות הם נפרדו לשלום...

***

היכולת לבוא ולהתנצל, לבוא לקראת האחר – למרות שאנחנו צודקים, היא תכונה מיוחדת שעלינו לעמול כדי לרכוש אותה. בפרשתנו אנו רואים, כיצד אברהם אבינו אומר ללוט אחיינו 'היפרד נא מעליי' – תבחר לך לאיזה צד אתה מעוניין ללכת ואני אלך לצד שכנגד. למרות שאברהם אבינו בטוח בצדקתו ולמרות שיש לו את היכולת לטעון כלפי לוט שעליו להתרחק ממנו, הוא מעדיף לוותר ולהתרחק מקרבתו העיקר לא להגיע לשום מצב של מריבה או מחלוקת.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר