לרצוח בוואטסאפ

רבני שלום לעם תגובות: 0

לרצוח בוואטסאפ – אבינועם הרש

אפשר לומר שיוסי רק חיכה להזדמנות הראשונה שבה יוכל להתנקם באדון פתחיה, מחנך כיתה י' בבית הספר השכונתי. הכול התחיל לפני כחמש שנים כאשר יוסי, רצה להרחיב את דירתו וגם להוסיף עוד מרפסת, מה שמורכב כאן זה שלכל בניין ניתנו רק שני אישורים להרחבת המרפסת והיה צריך לתמרן בין כל השכנים ולהגיע להסכמה.

את האישור הראשון קיבל מר ששון הישיש שהיה מראשוני הדיירים בבניין. ובדיוק מהסיבה הזו הזדרז יוסי למהר ללשכת העירייה ולהגיש לנציג שאחראי על האישורים המיוחדים להרחבה את כל המסמכים. אלא שלתדהמתו הפקיד אפילו לא הסתכל על המסמכים ואמר לו בקול יבש: 'מצטער אדוני, אבל מכסת האישורים לבניין שלך כבר נגמרה בדיוק לפני שבוע'.

יוסי, שלא האמין למשמע אוזניו, ביקש מהנציג לחזור על דבריו לא לפני שהחליף צבעים ונהיה חיוור כסיד.

'יש לך בבניין בדירה מספר חמש, שכן בשם פתחיה. הוא הגיש לפני שבוע בקשה לאישור הרחבה מיוחדת עם כל המסמכים והיות ומדובר בבקשה השנייה של הבניין וכל הקודם זוכה, הוא פשוט קדם לך וזכה באישור...' הסביר לו הפקיד ביובש.

יוסי נזכר איך שפעם אחת דיבר באוזני אדון פתחיה והביע בפניו את הרצון לבנות עוד מרפסת

'איך הוא מעז? הוא לקח לי את הרעיון! הוא פשוט פושע!' רותח מכעס חזר יוסי הביתה ואמר לאשתו שהחלום שלהם להרחיב את הדירה הקטנה נגנז בגלל שכנם הרשע: 'אני לא מאמינה על אדון פתחיה שיעשה מעשה נבלה שכזה' ענתה לו אשתו. 'הרי מדובר באיש חינוך. אדם אציל נפש. ממש לא מתאים לו...'

'אז הנה לך!' ענה לה יוסי בכעס: 'שמע את הרעיון שלי וגנב לי אותו. אבל יודעת משהו?' הבטיח לה יוסי וזיקי שנאה יוקדים מעיניו: 'אני עוד אתנקם בו. ברגע הראשון שאוכל!' ואכן לא עבר זמן והרגע המיוחל שלו חיכה יוסי הגיע כאשר בקבוצת הווטסאפ הכיתתית של הורי בית הספר, הופיעה הודעה מאחד ההורים: 'אני פשוט אובד עצות! היום המורה של הילד שלי, מישהו בשם פתחיה, השפיל אותו לפני כל הכיתה בגלל שהוא שכח להביא את מחברת שיעורי הבית. פשוט בושה וחרפה! אני הולך להתלונן עליו!'

וכמו שמדליקים יער שלם באמצעות גפרור אחד, הסתבר שיש בליבם של הרבה הורים על אותו מורה בשם פתחיה. 'אם אתה כבר מעלה את העניין' כתב הורה אחר: 'אז שתדעו לכם שגם לילד שלי קרה לפני שבועיים אותו מקרה בדיוק: שכח להגיש שיעורי בית וה'פתחיה' הזה העליב אותו לפני כולם!' ולא עברה דקה משליחת ההודעה וכבר הורה אחר הצטרף לחגיגה: 'אני מכיר את הטיפוס עוד מלפני שהצטרף לבית הספר ורוצים לשמוע משהו? לא אתפלא אם אין לו בכלל תעודת הוראה!'

לא עברו כמה שעות וקבוצת הווטסאפ געשה ורעשה גידופים והשמצות כלפי פתחיה שמצדו לא ידע כמובן שום דבר, עד שפגש במקרה בהורה במכולת שאמר לו: 'תשמע אני דווקא מכיר אותך באופן אישי ולכן חבל לי איך שהתנפלו עליך בקבוצת הווטסאפ של ההורים, אבל אני מקווה בשבילך שתצליח לצאת מזה כי הבנתי שהוגשה כבר תלונה לפיקוח'.

אדון פתחיה שכבר לא היה צעיר, הרגיש איך שרגליו כושלות למשמע דבריו של ההורה. מעל שלושים וחמש שנה עבד בהוראה, תמיד הוכר כמורה מצטיין ורק שבחים ותשבחות קיבל מההורים והנה פתאום לקבל באמצע החיים מקלחת קרה כזאת, כעבור דקות ספורות הרגיש אדון פתחיה דפיקות בלב ופתאום הוא איבד את ההכרה וחטף התקף לב, צוותי האמבולנס שהוזעקו למקום הצליחו בנס לייצב את מצבו והעבירו אותו למחלקת טיפול נמרץ בבית החולים 'שערי צדק'. כששמע יוסי את שקרה לשכנו החל לקבל נקיפות מצפון. אלא שבדיוק כשהסתובב מיוסר בחצר ביתו, נתקל בשכנו דוד, שגם לו יש בן בכיתה של יוסי ונמצא ביחד איתו בקבוצת הווטסאפ של ההורים: 'תגיד' שאל אותו דוד בחשדנות: 'ידעת שיש בבית הספר שלנו שני מורים בשם פתחיה?'. יוסי הרגיש דקירה בליבו. לא, הוא לא ידע.

ודוד המשיך: 'אתה יודע שהסתבר לי שהורים חושבים שהתכוונת לפתחיה המורה הקשיש והנהדר כאשר מבירור שעשיתי עם הבן שלי, המורה שהעליב את הילד שלך הוא בכלל פתחיה אחר, צעיר בשלושים שנה שנמצא בכלל בבית הספר על תקן מילוי מקום?' יוסי הרגיש שהאדמה נפערת לרגליו. הוא טעה בשם, התברר לו שהמורה שבכלל השפיל את ילדו הוא פתחיה אחר, שהיה מורה צעיר ובעייתי, אבל בשום אופן לא פתחיה הקשיש. עוד באותה שעה פרסם יוסי הודעת התנצלות בקבוצת הווטסאפ שגררה כעס מצד הורים אחרים ששאלו אותו: 'מדוע לא בררת לפני שלכלכת את שמו של המורה פתחיה הקשיש?'. יוסי החליט לבקר את פתחיה בבית החולים בכדי לבקש מחילה. כשהגיע התנצל וניסה להסביר לפתחיה מאיזה מקום הגיעה הנקמה שלו. פתחיה כאיש אציל נפש היה מוכן לסלוח ליוסי והסביר לו: 'הגשתי את הטפסים שנתיים לפני שבכלל סיפרת לי על רעיון ההרחבה שלך. לא לקחתי ממך שום דבר. אני רק מקווה שלהבא תחשוב טוב לפני שאתה יורה מילים שיכולות להרוג...'

*

פעמים יוצא לנו להאמין לדברים שאנחנו שומעים על אנשים מבלי לברר ולבדוק את העובדות. העניין הוא שלפעמים מדובר בשקר מוחלט והנזק כבר נעשה. מוטב תמיד לחשוב פעמיים, כי לא תמיד אפשר להחזיר את הגלגל אחורה.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר