שׁוֹלִים פְּנִינִים

רבני שלום לעם תגובות: 0

סיפור צעיר

שׁוֹלִים פְּנִינִים

דַּיָּג עָנִי בְּשֵׁם 'דְּיֶגוֹ' הִתְגּוֹרֵר בְּבִקְתָּה קְטַנָּה עַל חוֹף הַיָּם. בְּכָל יוֹם יָצָא בְּדוּגִיתוֹ וְשָׁלָה דָּגִים מִסְפָּר, מְכָרָם בַּשּׁוּק בִּפְרוּטוֹת וּפִרְנֵס אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ בְּצִמְצוּם אַךְ בְּכָבוֹד. לֶחֶם לֶאֱכֹל הָיָה, דָּגִים לֹא חָסְרוּ, וּמָה עוֹד נִצְרָךְ?

יוֹם אֶחָד פָּשְׁטוּ עַל הַחוֹף חֲבוּרַת אֲנָשִׁים שׁוֹלֵי פְּנִינִים. הֵם יָצְאוּ בְּסִירָתָם לְמַעֲמַקֵּי הַיָּם, צָלְלוּ לְקַרְקָעִיתוֹ וְעָלוּ בַּחֲזָרָה כְּשֶׁהֵם נוֹשְׂאִים בִּידֵיהֶם שָׁלָל רַב, צְדָפוֹת וּבְתוֹכָן פְּנִינִים מַרְהִיבוֹת. שִֹמְחָתָם שֶׁהִרְקִיעָה שְׁחָקִים, עוֹרְרָה אֶת תְּשֹוּמַת לִבָּם שֶׁל הַתּוֹשָׁבִים הַסְּמוּכִים לַחוֹף, וּבִרְאוֹתָם אוֹתָם שָׁבִים לַחוֹף בְּשָֹשֹוֹן, וְצָהֳלָה עַל פְּנֵיהֶם, נָפְלוּ פְּנֵיהֶם עַל שָׁלָל רַב שֶׁנִּמְצָא בְּקִרְבָתָם, וְאֵין יָדָם מַשֶּׂגֶת אוֹתוֹ.

הִסְתַּקְרְנָה אֵשֶׁת הַדַּיָּג וְיָצְאָה לִקְרָאתָם, וְשָׁאֲלָה עַל מָה הַהִתְרַגְּשׁוּת הָרַבָּה.

'גִּלִּינוּ אוֹצָר', בִּשְּׂרוּהָ, 'קַרְקָעִית הַמִּפְרָץ זְרוּעָה צִדְפוֹת פְּנִינִים! עוֹד לֹא סִיַּמְנוּ, וּמָחָר נָשׁוּב וְנַמְשִׁיךְ לִשְׁלוֹת!'

בָּחֲנָה הָאִשָּׁה אֶת הַפְּנִינָה הַגְּדוֹלָה, הַוְּרֻדָּה שֶׁהֶרְאוּהָ. וּבֶאֱמֶת הַפְּנִינָה זָהֲרָה בִּשְׁקִיפוּתָהּ. 'יָפָה הִיא לְהַפְלִיא', אָמְרָה, 'כַּמָּה פְּרוּטוֹת הִיא עוֹלָה?'

צָחֲקוּ לָהּ הָאֲנָשִׁים: 'פְּנִינָה זוֹ שָׁוָה מֵאוֹת זְהוּבִים. נִתָּן לִבְנוֹת בְּדָמֶיהָ בֵּית אֶבֶן רְחַב יָדַיִם, אֶפְשָׁר לִחְיוֹת בְּכַסְפָּהּ שָׁנָה תְּמִימָה בִּרְוָחָה!'

הֵם הָלְכוּ לְדַרְכָּם, וּבַעְלָהּ שָׁב בְּדוּגִיתוֹ מִן הַיָּם הַפָּתוּחַ, כְּשֶׁקְּעָרָה גְּדוֹלָה נִשְׂרֶכֶת לְפָנָיו, וּבְקַרְקָעִיתָהּ מְרֻפֶּדֶת הִיא בַּדָּגִים שֶׁשָּׁלָה. יָצְאָה לִקְרָאתוֹ אִשְׁתּוֹ וְהִפְטִירָה בִּסְלִידָה: 'בְּעוֹד אַתָּה מְכַלֶּה אֶת יָמֶיךָ בְּזוּטוֹת, דָּג דָּגִים בִּפְרוּטוֹת, יוֹשֵׁב אַתָּה עַל אוֹצָר, וְאֵינְךָ מוּדָע לוֹ כְּלָל וְעִקָּר, וְעוֹד מַנִּיחַ לְזָרִים לֶאֱסֹף אֶת הַשָּׁלָל...'

נִדְהַם הָאִישׁ מֵהַהַתְקָפָה הַבִּלְתִּי צְפוּיָה, לֹא הֵבִין מַדּוּעַ וְעַל מָה. סָחָה לוֹ עַל שׁוֹלֵי הַפְּנִינִים וּמַלְקוֹחָם. הַמִּפְרָץ זָרוּעַ בָּהֶן, מָחָר יָשׁוּבוּ לְאָסְפָן. בִּמְחִיר פְּנִינָה אַחַת נִתָּן לִבְנוֹת בַּיִת, בִּמְחִיר כַּמָּה פְּנִינִים נוּכַל לִחְיוֹת כָּל יָמֵינוּ בִּרְוָחָה!

דְּיֶגוֹ הֵחֵל לְגוֹנֵן עַל עַצְמוֹ, לְטַעֲנָתוֹ אָמַר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִצְלֹל לְמַעֲמַקֵּי הַיָּם, לִכְלֹא נְשִׁימָתוֹ זְמַן רַב. אָמָּנוּת הִיא וּמְיֻמָּנוּת, הַנִּרְכֶּשֶׁת בְּעָמָל וּבִזְמַן רַב. 'זֹאת וְעוֹד', הִסְבִּיר, 'שׁוֹלֵי הַפְּנִינִים מֻמְחִים הֵם בְּעִסּוּקָם. צוֹלְלִים לַקַּרְקָעִית וּמְאַתְּרִים חִישׁ מַהֵר אֶת קוֹנְכִיּוֹת הַפְּנִינִים, אוֹסְפִים אוֹתָן וְעוֹלִים לִשְׁאֹף אֲוִיר. אֲנִי, גַּם אִם אֶצְלֹל יְתַעְתְּעוּ בִּי צִלְלֵי הַמַּעֲמַקִּים, אֶתְבַּלְבֵּל לְמַרְאֵה שׁוּנִיּוֹת הָאַלְמֻגִּים וְנַחֲלֵי הַדְּגִיגִים, כּוֹכְבֵי הַיָּם וְצִדְפוֹת הַסְּרָק, וְלֹא אַעֲלֶה כְּלוּם בְּחַכָּתִי'.

אַךְ הָאִשָּׁה אָטְמָה אָזְנֶיהָ וְלִבָּהּ. נְחוּשָׁה הָיְתָה בְּהַחְלָטָתָהּ. בְּצַעַד נִמְרָץ פָּסְעָה אֶל הַדּוּגִית וַהֲפַכְתָּהּ עַל פָּנֶיהָ, תָּפְסָה בְּקַעֲרַת הַדָּגִים וְהִשְׁלִיכָה אֶת כָּל מִטְעָנָהּ לַיָּם. 'אָנוּ עוֹלִים לַדּוּגִית', אָמְרָה, 'וְאַתָּה חוֹתֵר לְלֵב הַמִּפְרָץ!'

הֵבִין שֶׁאֵין לוֹ בְּרֵרָה וְעָלָה אַחֲרֶיהָ בְּלֹא מִלָּה. נִוְּטָה הָאִשָּׁה אֶת הַדּוּגִית לְלֵב הַמִּפְרָץ וְאָמְרָה בְּפַסְקָנוּת:

'כָּאן הַמָּקוֹם! עַכְשָׁו אַתָּה צוֹלֵל, וְאֵינְךָ חוֹזֵר בְּלֹא צִדְפוֹת פְּנִינָה! אֵינִי רוֹצָה לִשְׁמֹעַ תֵּרוּצִים!'

מָשַׁךְ דְּיֶגוֹ בִּכְתֵפָיו, מִלֵּא רֵיאוֹתָיו בַּאֲוִיר וְצָלַל.

יָשְׁבָה הָאִשָּׁה בַּדּוּגִית זְקוּפָה וְנֻקְשָׁה, מְחַכָּה לְשׁוּבוֹ, וַעֲדַיִן הִיא מְחַכָּה... מְחַכָּה הִיא לִדְיֶגוֹ בַּעְלָהּ, לַדָּגִים שֶׁאִבְּדָה, וּבְעִקָּר לְתַכְשִׁיט שַׁרְשֶׁרֶת הַשְּׁזוּרָה בִּפְנִינִים...

שֶׁהֲרֵי אֱמֶת דִּבֵּר, לֹא כָּל אָדָם הוּא אָמָּן צְלִילָה... וְאִם יִצְלֹל בְּלִי דַּעַת, לֹא אוֹצָר יַעֲלֶה עִמּוֹ, אֶלָּא אֶת חַיָּיו יְקַפַּח!

***

שְׁמוּעוֹת עַקְּשָׁנִיּוֹת מְסַפְּרוֹת עַל כּוֹכְבֵי צַמֶּרֶת מִ'לַאס-וַאגֶס' שֶׁבִּשְׁעוֹת הַפְּנַאי עוֹסְקִים בְּ'קַבָּלָה'. חוּגִים לְקַבָּלָה הָפְכוּ בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת לְפּוֹפּוֹלַארִים, כָּל מִי שֶׁמַּגְדִּיר אֶת עַצְמוֹ כְּאָדָם 'רוּחָנִי', שֶׁאוֹהֵב מִיסְטִיקָה, מְמַהֵר לְהֵרָשֵׁם לְאֶחָד מֵחוּגֵי הַ'קַּבָּלָה' הַצָּצִים כְּפִטְרִיּוֹת לְאַחַר הַגֶּשֶׁם.

מָה רַע? לְמִי זֶה בְּדִיּוּק מַפְרִיעַ שֶׁאֲנָשִׁים מִתְעַנְיְנִים בְּרוּחָנִיּוּת, שֶׁמִּתְחַבְּרִים קְצָת לַנְּשָׁמָה וְלָרוּחַ? לָמָּה לֹא בּוֹחֲרִים הֵם בַּחֵלֶק הַמְשֻׁבָּח שֶׁבָּהּ, הַפְּנִימִי וְהַנִּסְתָּר, הַ'קַּבָּלָה'. מָה רַע?!

אֵין רַע. וְכִי מָה טוֹב יוֹתֵר מֵהַעֲמָקָה בִּצְפוּנוֹת הַתּוֹרָה וּבְגִלּוּי אוֹצְרוֹתָיו שֶׁל  הַקָּבָּ'ה?! אֵין טוֹב מִכָּךְ!

אַךְ רֵאשִׁית, קַבָּלָה אֵינָהּ חֹמֶר עוֹבֵר לַסּוֹחֵר, שֶׁכָּל הָרוֹצֶה יָכוֹל לָבוֹא לְקַבֵּל פְּרוֹסְפֶּקְט, לְהֵרָשֵׁם וְלַעֲסֹק בְּקַבָּלָה. קַבָּלָה אֵינָהּ מִיסְטִיקָה. קַבָּלָה הִיא הֲבָנַת הָאֱמֶת הַפְּנִימִית הַמַּהוּתִית שֶׁל הָעוֹלָם, כְּפִי שֶׁגִּלָּה לָנוּ הַבּוֹרֵא בְּתוֹרָתוֹ, וּכְפִי שֶׁהָעָבְרוּ הַדְּבָרִים בְּדַיְּקָנוּת וּבְשַׁמְּרָנוּת, דּוֹר אַחַר דּוֹר, כְּפִי שֶׁקִּבֵּל תַּלְמִיד מֵרַבּוֹ, וּכְפִי שֶׁהוּא קִבֵּל מֵרַבּוֹתָיו, וּכְפִי שֶׁאֵלּוּ קִבְּלוּ מֵהַקּוֹדְמִים לָהֶם, וּלְכָךְ הִיא קְרוּיָה 'קַבָּלָה'.

אַרְבָּעָה חֲלָקִים בַּתּוֹרָה: פְּשָׁט, רֶמֶז, דְּרָשׁ, סוֹד. לְכָל יְהוּדִי חֵלֶק בַּתּוֹרָה. כָּל מִי שֶׁרְצוֹנוֹ אֲמִתִּי, יָכוֹל לִזְכּוֹת לִלְמֹד וּלְהָבִין אֶת כָּל חֶלְקֵי הַתּוֹרָה. אֲבָל אֵין קִצּוּרֵי דֶּרֶךְ, אִי אֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס לְחוּג קַבָּלָה וּלְבַקֵּשׁ לָגֶשֶׁת מִיָּד אֶל הַמַּהוּת, אֶל הַפְּנִים, אֶל מִסְתְּרֵי הַבְּרִיאָה וְלִצְפוּנוֹת הָאֱמֶת. אֲרֻכָּה הִיא הַדֶּרֶךְ הַבְּנוּיָה וּמְבֻסֶּסֶת עַל שְׁלַבִּים שֶׁל לִמּוּד, יְגִיעָה, יִשּׂוּם וּשְׁמִירָה עַל כָּל פְּרָט, וְרַק מִתּוֹךְ חִבּוּר נַפְשִׁי אֲמִתִּי אֶל הַתּוֹרָה אֶפְשָׁר לָגֶשֶׁת אֶל הָרֹבֶד הַפְּנִימִי.

אִי אֶפְשָׁר לְהַעֲמִיק וְלַחֲקֹר, לְנַסּוֹת וְלִדְרֹשׁ בַּנִּסְתָּר, בַּמֻּפְלָא וּבַנֶּעֱלָם, כְּשֶׁחֲסֵרִים הַהַכְשָׁרָה הַמַּתְאִימָה, הָרֶקַע הַנָּכוֹן, הַהַקְדָּמוֹת הָרְאוּיוֹת. אִי אֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס לָאַרְמוֹן, כְּשֶׁהַדְּלָתוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת נְעוּלוֹת, וּבְיָדְךָ מַפְתְּחוֹת הַדְּלָתוֹת הַפְּנִימִיּוֹת.

מִי שֶׁבֶּאֱמֶת רוֹצֶה לְהַעֲלוֹת פְּנִינִים, צָרִיךְ לִלְמֹד, לְתַרְגֵּל, לְהִתְאַמֵּן, לְהַכִּיר אֶת הָעוֹלָם שֶׁמִּתַּחַת לַמַּיִם, לְהִכָּנֵס בְּהַדְרָגָה, בִּמְתִינוּת, לִשְׁאֹל וּלְבָרֵר. וְרַק אָז, בְּהַדְרָכָה צְמוּדָה, הוּא יָכוֹל לְנַסּוֹת.

חָכְמַת הָאֱמֶת שֶׁבַּתּוֹרָה פְּתוּחָה לַכֹּל, הֵן 'תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה', אֲבָל יֵשׁ לַעֲצֹר לִפְנֵי הַכְּנִיסָה, לִבְדֹּק אִם הָרוֹצֶה לְהִכָּנֵס עָבַר אֶת הַשְׁלַבִּים, אִם הוּא מוּכָן, הַאִם בָּשֵׁל הוּא וְרָאוּי. הַאִם בִּכְנִיסָתוֹ יִזְכֶּה לַהֲבָנָה מַעֲמִיקָה עַל הָעוֹלָם, אוֹ רַק לְבִלְבּוּל וּלְתִמָּהוֹן. הַאִם יִתְגַּלּוּ בְּפָנָיו אוֹצָרוֹת, אוֹ שֶׁמָּא יְאַבֵּד גַּם אֶת הַמְעַט שֶׁהָיָה לוֹ קֹדֶם.

רָצוֹן כֵּנֶה, עֲבוֹדָה נְכוֹנָה, הִתְיַחֲסוּת אֲמִתִּית וּרְצִינִית יְזַכּוּ אֶת בַּעֲלֵיהֶם לְהַשִּׂיג, לְהָבִין, וּלְהָאִיר אֶת נִשְׁמָתוֹ.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר