לשבור את המפתח

יעקב ברוך ב.ת. תגובות: 0

בית המדרש

שאלה מס' 518

לשבור את המפתח

'אני צריך רכב לחצי שעה, אני יכול להשאיל ממך את הרכב?' אמר יעקב לחברו צבי. 'בשמחה!' השיב צבי ונתן לו את מפתחות הרכב, יעקב לקח את המפתחות ויצא החוצה, אלא שצבי הביא לו בטעות מפתחות של רכב אחר שלא התאימו לרכב שלו. יעקב נכנס לרכב שהיה פתוח וניסה להתניע אבל לא הלך לו להכניס את המפתח לתוך הסוויץ'. במקום לנסות ולהבין מה קורה כאן, ניסה יעקב בכוח שוב ושוב עד שנשבר המפתח. כשחזר לצבי עם המפתח השבור תבע ממנו צבי לשלם על עלות השכפול. אבל יעקב טוען: 'אני לא אשם, אתה נתת לי מפתח לא מתאים ולכן אני לא צריך לשלם!' אבל צבי אומר: 'היית צריך להפעיל את הראש ולהבין שהמפתח הזה לא מתאים, לא לנסות בכוח ולשבור אותו!' מה דעתכם? האם יעקב צריך לשלם לצבי על השכפול של המפתח?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רצ'א סעיף כ'ה והאם זה דומה למקרה שלנו.

תשובה לשאלה 'השואל שהשאיל' (שאלה מס' 515)

תקציר השאלה השבועית: לירון השאיל לחברו אלמוג את המחשב שלו מהעבודה, והמחשב נעלם. א') האם היה מותר ללירון להשאיל את המחשב שבבעלות החברה? ב') אם לירון השאיל למרות שהיה אסור לו לעשות זאת וקרה 'אונס' והמחשב נעלם, מי צריך לשלם על המחשב לירון או אלמוג?

תשובה בקצרה: ללירון היה אסור להשאיל את המחשב לאלמוג. וכעת שהמחשב נעלם שניהם חייבים לשלם, והחברה יכולה להחליט את מי מהם לתבוע.

 

תשובה בהרחבה: עובד חברה שיש ברשותו כלי עבודה שבהם הוא עובד, דינו כ'שומר שכר' שחייב לשלם על הכלים אם נגנבו או אבדו ופטור במקרה שהם הפסיקו לעבוד פתאום - שאז ההגדרה היא 'אונס', היות והוא מרוויח כסף מהשימוש בהם (נתיה'מ סי' ש'ט סק'ה).

המעביר על דעת בעל הבית

אדם שקיבל מחברו כסף או חפץ לצורך שימוש מסוים, אסור להשתמש בו למטרה אחרת, ואם 'העביר על דעת בעל הבית' והשתמש בו בצורה שונה ממה שסוכם, יש הסוברים שנחשב לגזלן (ב'מ דף ע''ח), ולהלכה כתבו הפוסקים (הרי'ף) שאף שלכתחילה אסור להעביר על דעת הבעלים, אך אינו נחשב בגלל זה לגזלן, ולכן אם קרה 'אונס' לחפץ הוא פטור עליו, שלא כמו גזלן שחייב גם על מקרה 'אונס' (שו'ע סי' ש'ט ס'א).

אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר

אדם שקיבל חפץ לשמירה, אסור לו להעביר את החפץ לאדם אחר שישמור עליו, אפילו אם הוא עצמו לא מקבל כסף על השמירה, ואילו לשומר השני הוא משלם עבור השמירה. כמו כן, אסור לשואל להשאיל לאחרים את החפץ שקיבל בהשאלה, ואם עבר והשאיל אותו, השואל השני אינו נאמן לומר שהחפץ 'נאנס' אפילו אם יישבע על כך, אולם אם השומר הראשון או הבעלים יודעים שאכן החפץ נאנס, לפי מה שהתבאר שהמעביר על דעת בעל הבית אינו נקרא גזלן להתחייב באונסים, הרי שהשומר הראשון פטור מלשלם (שו'ע סי' רצ'א סכ'ו).

בסיפור שלנו

לפי מה שהתבאר, לירון נחשב 'שומר שכר' על המחשב שניתן לו לצורכי עבודה, ולכן יהיה חייב במקרה שנאבד, נגנב או נשבר שלא באונס, ואינו יכול לומר לבעלים לחכות עד שהמחשב יימצא (שו'ע סי' רצ'א ס'ז) .כמו כן אסור לו למסור את המחשב לאדם אחר, והיות והשאיל אותו לאלמוג והמחשב נעלם, שניהם בעצם חייבים בתשלום, אלמוג חייב לשלם ללירון, ולירון חייב לשלם לחברה, ובידי החברה להחליט את מי מהם לתבוע. במקרה שקרה 'אונס' למחשב, ואפשר להוכיח זאת בעדים וכדומה, לירון פטור היות ושומר שכר פטור באונסים, אבל אלמוג שהוא כשואל חייב. ולירון אינו יכול לדרוש לעצמו את הכסף שאלמוג מעביר לחברה, כיון שהכלל הוא ש'אין אדם עושה סחורה בפרתו של חבירו' (שו'ע סי' ש'ז ס'ה) .

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר