חגיגה כפולה

יעקב ברוך ב.ת. תגובות: 0

חגיגה כפולה

כל החברים בלי יוצא מן הכלל הגיעו להשתתף בשמחת החתונה של מוטי. חבריו של מוטי התיישבו בשולחן שיועד עבורם ותפסו את בני המלצר שלהם לשיחת מוטיבציה צדדית. השיחה שהסתיימה בשתי שטרות כחולים מגוהצים שנשמרו היטב בכיסו של בני, גרמה לאירוע להיות מצ'ופר כראוי מבחינת החברים. לשולחן זרמו עשרות בירות ומנות כפולות מהמשובחות באירוע חוץ מבקבוקי וודקה וג'וני ווקר אחד גדול שהתרוקן במהירות. בסיום האירוע הבחין בעל האולם שחסרות הרבה בירות, מבט מהיר במצלמות הראה לו את השולחן של הרעבתנים ואת המלצר שלהם – וכשפנה לבני הוא טען: 'אתה בקושי משלם לנו, אנחנו מרוויחים כאן רק מה'טיפים' אז מה אתה רוצה ממני?' וכשבא בעל האולם לתבוע תוספת תשלום ממוטי החתן בטענה שהם זללו יותר מהמקובל טען מוטי שזו בעיה של בעל האולם. וכשפנה לתבוע את החברים עצמם, הם טענו שהם שילמו על כך למלצר ובעל האולם נותר אובד עצות. מי לדעתכם צודק? ומי צריך לשלם על הבירות והמנות הכפולות?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: תלמוד בבלי מסכת 'כתובות' דף צ'ח עמוד ב'. שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שמ'ח סעיף ח' בדין: 'שליח לגנבה'.

תשובה לשאלה 'טעות לעולם חוזרת' (שאלה מס' 524)

תקציר השאלה השבועית: שמואל קבלן השיפוצים, קיבל עבודה של הרכבת מערכת מים, ומרוב עומס סיכם עם אפרים הקבלן, שאת החומרים הוא יקנה, ואילו אפרים יבצע את העבודה בתמורה לחמשת אלפים שקלים. אבל אפרים לא הרכיב את המערכת כראוי, ועלות התיקון הגיעה לשבעת אלפים שקלים. אפרים מסכים לוותר על כספו, אבל אינו מוכן לשלם עוד אלפיים שקלים בטענה שאחרי הכול הוא עבד על המערכת, והנזק שגרם הוא רק 'גרמא'. מה דעתכם?

תשובה בקצרה: שמואל לא צריך לשלם לאפרים על העבודה שהרי לא הועיל בזה כלום, ואילו אפרים חייב לשלם את תיקון המערכת היות והתקין אותה ברשלנות ובצורה לא נכונה.

תשובה בהרחבה: נפסק בהלכה שכל האומנים הם 'שומרי שכר', שכל פועל שקיבל דבר לתקן, נעשה עליו 'שומר שכר' וחייב לשלם אם נגנב או נאבד. עוד מבואר שאדם שנתן דבר לאומן לתקן ויצא מקולקל, כגון אם נתן לחרש עצים לעשות שידה ושבר אותם, הוא חייב לשלם על העצים. ולכן במקרה שלנו, ברגע שאפרים קיבל את החומרים להרכבת המערכת הוא נעשה 'שומר שכר' ואם קלקל אותם חייב לשלם.

 

אדם שהרכיב חפץ לא נכון מה דינו

לכאורה אפשר לחלק בין המקרים, כי בשונה מחפץ שנגנב או התקלקל, כאן אפרים לא הרס את המערכת, אלא הרכיב אותה לא נכון וכתוצאה מכך קרו נזקים. וזה דומה למקרה של אדם שדחף חפץ של חברו לים, שאפשר להוציאו על ידי צוללן תמורת תשלום, ונחלקו הפוסקים האם הדוחף נחשב למזיק וחייב לשלם, או שיכול לומר לבעלי החפץ 'הרי שלך לפניך' שהרי החפץ לא ניזוק והדוחף רק גרם שיהיה קשה להגיע אליו ועל 'גרמא' כזה הוא פטור. לכאורה לפי השיטה הזאת, אפרים לטעון 'הרי שלך לפניך' שהרי המערכת לא ניזוקה, רק שיש צורך להביא אדם שיתקין אותה מחדש כדי שתעבוד כראוי.

אולם אם שלא דחף את החפץ, אלא הרימו בידיו ואז נפל לים, שאז לכל השיטות יהיה חייב לשלם, כיון שכבר התחייב באחריות, כך גם אפרים יהיה חייב לשלם, היות וקיבל לידיו את כל החומרים ועל אחריותו לתקנם או להחזירם כמו שקיבלם, ובפרט שכבר התבאר שדין פועל כשומר שכר שחייב גם על נזקים שקרו ב'גרמא' כפי שכתבו הפוסקים ובנוסף לכך היות והזיק בידיים חייב להחזיר את החפץ לקדמותו ואינו יכול לטעון 'הרי שלך לפניך' ולכן אפרים חייב לתקן את המערכת או לשלם עבור פירוקה.

בסיפור שלנו

 

לאפרים לא מגיע תשלום על העבודה, היות ולא הועיל בה כלום, ועליו להתקין את המערכת מחדש או לשלם על פירוקה, כיון שדינו כשומר שכר ומזיק שחייב להחזיר את החפץ לקדמותו.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר