כֹּחַ תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע

רבני שלום לעם תגובות: 0

סיפור צעיר

כֹּחַ תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע

בַּעֲיָרָה קְטַנָּה סְמוּכָה לִנְיוּ דֶּלְהִי הַבִּירָה הִתְגּוֹרְרוּ שְׁנֵי שְׁכֵנִים.

שְׁכֵנִים אָמַרְנוּ, אִם כִּי קָשֶׁה לִקְרֹא לָהֶם שְׁכֵנִים, אַךְ בִּקְתָּתוֹ הָעֲלוּבָה שֶׁל הַשָּׁכֵן הָאֶחָד נָשְׁקָה לִקְצֵה גִּינָתוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן הַשֵּׁנִי, שֶׁהִשְׂתָּרְעָה עַל פְּנֵי כַּמָּה דּוּנָמִים. אַךְ לְצֹרֶךְ הָעִנְיָן נִקְרָא לָהֶם שְׁכֵנִים.

הַשָּׁכֵן הָאֶחָד הָיָה אִישׁ עֲסָקִים מַצְלִיחַ, עֲסָקָיו הַמְסֹעָפִים חָבְקוּ יַבָּשׁוֹת, וְהֵנִיבוּ רְוָחִים גְּדוֹלִים. הוּא חַי בְּבַיִת מְפֹאָר הַשּׁוֹכֵן בְּלִבָּהּ שֶׁל גִּנַּת יָרָק וּפְרָחִים מַקְסִימָה. בַּחֲזִית הַבַּיִת נִצְּבָה שְׂדֵרַת עֵצִים זְקוּפִים הַמַּשְׁרִים הַדְרַת כָּבוֹד, וּבְרֵכַת נוֹי קְטַנָּה הַשְּׁרוּיָה בְּצִלָּהּ הַנָּעִים שֶׁל צִמְחִיָּה עֲשִׁירָה לִרְגָעִים שֶׁל שַׁלְוָה. צֶוֶת מְשָׁרְתִים מְטַפֵּל בְּכָל עִנְיְנֵי הַבַּיִת, וּבְנֵי הַבַּיִת אֵינָם זְקוּקִים לְיוֹתֵר מֵאֲשֶׁר קְרִיאָה קַלָּה לְאַחַד הַמְשָׁרְתִים וְכָל ְרצוֹנוֹתֵיהֶם מִתְמַמְּשִׁים.

חַיִּים יָפִים, כָּךְ אֶפְשָׁר לַחֲשֹׁב.

אַךְ לֹא כָּךְ חָשְׁבָה בַּעֲלַת הַבַּיִת.

מִדֵּי פַּעַם כַּאֲשֶׁר טִיְּלָה בַּגַּן הַגָּדוֹל הֵצִיצָה בִּגְנֵבָה אֶל הַבַּיִת הַסָּמוּךְ, בֵּיתָם שֶׁל הַשְּׁכֵנִים הָעֲנִיִּים, הַשָּׁלוֹם וְהַשַּׁלְוָה שֶׁשָּׂרְרוּ שָׁם הִפְעִימוּ אוֹתָהּ וְגָרְמוּ לָהּ קִנְאָה. מִדֵּי בֹּקֶר הָיְתָה רוֹאָה אֶת בְּנֵי הַבַּיִת מִתְאַסְּפִים לַאֲרוּחָה מְשֻׁתֶּפֶת, דַּלָּה אַךְ עֲשִׁירָה בַּהֲוַי מִשְׁפַּחְתִּי, הַשַּׁלְוָה שֶׁאָפְפָה אֶת הַבַּיִת הָיְתָה חֲלוֹמִית, וּלְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ לַעֲבוֹדָתָם עֲדַיִן נִשְׁאֲרוּ עִקְבוֹתֶיהָ שֶׁל הַשַּׁלְוָה אוֹפְפִים אֶת הַבַּיִת. גַּם בָּעֶרֶב לְאַחַר שֶׁחָזְרוּ מִיּוֹם עֲבוֹדָה אָרֹךְ וּמְפָרֵךְ לֹא נֶעֶלְמָה הַשַּׁלְוָה וְהַשִּׂמְחָה מֵהַבַּיִת. בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הָיוּ נִרְאִים מְאֻשָּׁרִים בַּלֶּחֶם הַשָּׁחֹר וּבִמְעַט הַיְרָקוֹת שֶׁעָלוּ עַל שֻׁלְחָנָם, הַמַּבָּט עַל פְּנֵיהֶם אָמַר אֹשֶׁר שֶׁאֵין כְּמוֹתוֹ.

וְהִיא רָאֲתָה, וְהַקִּנְאָה מִלְּאָה אֶת לִבָּהּ. נָכוֹן, בְּבֵיתָהּ שֶׁלָּהּ יֵשׁ כֶּסֶף, וְהַשֶּׁפַע נִמְצָא בְּכָל פִּנָּה, הָאֲרוּחוֹת עֲשִׁירוֹת וּמְגֻוָּנוֹת, הַבְּגָדִים נָאִים וּמְפֹאָרִים, וְהָרָהִיטִים יֻקְרָתִיִּים וּמְעוֹרְרֵי הַשְׁרָאָה. אַךְ הַשַּׁלְוָה מֵהֶם וָהָלְאָה. לַחַץ הוּא מִלַּת הַמַּפְתֵּחַ. בַּעְלָהּ, אֲבִי הַמִּשְׁפָּחָה, תָּמִיד לָחוּץ, הוּא לְעוֹלָם אֵינוֹ מְסֻגָּל לָשֶׁבֶת בְּשַׁלְוָה עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ, תָּמִיד יִהְיֶה עִנְיַן עִסְקִי כָּזֶה אוֹ אַחֵר שֶׁמַּטְרִיד אֶת מְנוּחָתוֹ וּמוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ שַׁלְוַת נֶפֶשׁ. פַּעַם מְנָיוֹת וּפַעַם נַדְלָ'ן, וְאִם מַצַּב שְׁנֵיהֶם יַצִּיב, אוֹ אָז יַטְרִידוּ אוֹתוֹ עִסְקֵי הַסַּפָּנוּת שֶׁבָּהֶן הִשְׁקִיעַ אָחוּז נִכָּר מֵהוֹנוֹ.

אֲבָל רֶגַע שֶׁל שַׁלְוָה, לְעוֹלָם לֹא. רַק לַחַץ לַחַץ וְלָחַץ.

'לָמָּה? לָמָּה?' הִתְרַעֲמָה פַּעַם בְּאָזְנֵי בַּעְלָהּ. 'לָמָּה לָנוּ כָּל הָעֹשֶׁר הַזֶּה, אִם אֵין טִפַּת שַׁלְוָה בְּחַיֵּינוּ?! וְלָמָּה שְׁכֵנֵנוּ הָעֲנִיִּים, שֶׁאֵין לָהֶם אַף לֹא אֶחָד חֶלְקֵי מִילְיוֹן מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ לְךָ, כָּל כָּךְ שְׁלֵוִים וּמְאֻשָּׁרִים?! לָמָּה?!'

- 'שָׁאַלְתְּ לָמָּה. אֲנִי אַגִּיד לָךְ לָמָּה'. אָמַר הַבַּעַל בְּעוֹדוֹ מִתְרַוֵחַ עַל כֻּרְסַת הָעוֹר שֶׁלּוֹ, 'הֵם מְאֻשָּׁרִים כִּי כֹּחַ תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע עוֹד לֹא פָּגַע בָּהֶם'.

- 'כֹּחַ תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע?! מָה זֶה בְּדִיּוּק?' שָׁאֲלָה הָאִשָּׁה.

הַבַּעַל חִיֵּךְ חִיּוּךְ מִסְתּוֹרִי וְאָמַר: 'חַכִּי וְתִרְאִי, בְּקָרוֹב תָּבִינִי הַכֹּל'.

בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה לָקַח הֶעָשִׁיר שַֹקִּיק בַּד קָטָן הִכְנִיס לְתוֹכוֹ תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע מַטְבְּעוֹת שֶׁל רוּפִּי אֶחָד, וְהִשְׁלִיךְ אוֹתָם בַּחֲשַׁאי לְבֵיתוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן הֶעָנִי.

בַּבֹּקֶר כְּשֶׁבְּנֵי הַבַּיִת גִּלּוּ אֶת הַמַּטְבְּעוֹת בְּבֵיתָם, רָבְתָה שָׁם הַשִּׂמְחָה, הַמַּטְבְּעוֹת נִסְפְּרוּ שׁוּב וָשׁוּב, כָּל אֶחָד מִבְּנֵי הַבַּיִת נֶהֱנָה לַעֲרֹךְ סְפִירָה מִשֶּׁלּוֹ, אַךְ רִבּוּי הַסְּפִירוֹת לֹא שִׁנָּה אֶת הַמַּצָּב.

תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע מַטְבְּעוֹת.

'חֲבָל!' אָמְרוּ זֶה לָזֶה, 'אִלּוּ הָיָה לָנוּ עוֹד רוּפִּי אֶחָד, הָיָה זֶה סְכוּם עָגֹל וְיָפֶה'.

'בֶּאֱמֶת חֲבָל', סִכְּמוּ כֻּלָּם, 'אֲבָל נוּכַל לְשַׁנּוֹת אֶת זֶה, אִם נִתְאַמֵּץ וְנַעֲבֹד קָשֶׁה, נַחְסֹךְ קְצָת בְּאֹכֶל, נוּכַל לְעַגֵּל אֶת הַסְּכוּם לְמֵאָה'.

שְׁעַת הַהַשְׁכָּמָה הֻקְדְּמָה, וּלְמָחֳרַת הִשְׁכִּימוּ כֻּלָּם בְּהָנֵץ הַחַמָּה, הֵם אָכְלוּ בְּחִפָּזוֹן, בְּקֹשִׁי אָמְרוּ שָׁלוֹם זֶה לָזֶה, וְיָצְאוּ לָעֲבוֹדָה. וּבַלַּיְלָה, כֻּלָּם חָזְרוּ מְאֻחָר, כָּל אֶחָד הוֹסִיף עוֹד שָׁעוֹת עַל שְׁעוֹת הָעֲבוֹדָה הָרְגִילוֹת, לְאַף אֶחָד לֹא הָיָה זְמַן וְכֹחַ לְבַשֵּׁל אוֹ לְהָכִין, הֵם אָכְלוּ מִכָּל הַבָּא לַיָּד, וְהָלְכוּ לִישֹׁן עֲיֵפִים, סְחוּטִים וּלְחוּצִים.

שָׁבוּעוֹת מִסְפָּר חָלְפוּ, בְּנֵי הַבַּיִת נִרְאוּ כְּחוּשִׁים, עֲיֵפִים וְחַסְרֵי שִֹמְחַת חַיִּים, אֲבָל בְּשַֹקִּיק הַבַּד הָיָה סְכוּם עָגֹל וְיָפֶה שֶׁל מֵאָה רוּפִּי.

זֶה לֹא הִסְפִּיק לָהֶם.

הֵם עָשֹוּ אֶת הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁאִם יַמְשִׁיכוּ לַעֲבֹד כָּךְ בְּאוֹתוֹ קֶצֶב שֶׁבּוֹ עָבְדוּ בַּשָּׁבוּעוֹת הָאַחֲרוֹנִים, יַצְלִיחוּ לַחֲסֹךְ בְּתוֹךְ שָׁנָה עוֹד מֵאָה רוּפִּי. הֵם הֶחְלִיטוּ לָלֶכֶת עַל זֶה, וְהִמְשִׁיכוּ לַעֲבֹד וְלַעֲבֹד וְלַעֲבֹד, כְּדֵי לַחֲסֹךְ וְלַחְסֹךְ וְלַחְסֹךְ.

חַיֵּיהֶם הָפְכוּ לְמַעֲרֶכֶת לְחוּצָה וַעֲמוּסָה, לֹא הָיָה לָהֶם פְּנַאי לִנְשֹׁם, וּבְוַדַּאי שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת וְלִשְֹמֹחַ בְּשַׁלְוָה.

הַשַּׁלְוָה שֶׁאָפְפָה פַּעַם אֶת בֵּיתָם הִתְנַדְּפָה כְּלֹא הָיְתָה.

עַכְשָׁו הֵם הָיוּ מְכוֹנוֹת מְשֻׁמָּנוֹת הֵיטֵב שֶׁל עֲבוֹדָה וַעֲבוֹדָה, מְכוֹנוֹת שֶׁרָאוּ בָּעֵינַיִם רַק כֶּסֶף וְכֶסֶף.

הָעִקָּר לְהַשִּׂיג עוֹד מֵאָה רוּפִּי.

אֵשֶׁת הַסּוֹחֵר שֶׁהִבְחִינָה בַּשִּׁנּוּי שֶׁחָל בְּחַיֵּי הַמִּשְׁפָּחָה, בַּשַּׁלְוָה שֶׁנֶּעֶלְמָה, וּבַלַּחַץ הַמְטֹרָף שֶׁתָּפַס אֶת מְקוֹמָהּ, סִפְּרָה עַל כָּךְ לְבַעְלָהּ שֶׁרַק הֵגִיב:

'בָּרוּר, סוֹף סוֹף פָּגַע גַּם בָּהֶם כֹּחַ תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע'.

***

הֶעָשִׁיר הָאֲמִתִּי נוֹתָר כַּמּוּבָן תָּמִיד זֶה שֶׁשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ: 'אֵיזֶהוּ עָשִׁיר הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ', אוֹ לְפָחוֹת לֹא חוֹתֵר כָּל חַיָּיו לְהַשִּׂיג מַשֶּׁהוּ שֶׁאֵין לוֹ, רַק מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ.

וְהַשַּׁלְוָה הָאֲמִתִּית אֵינָהּ נִקְנֵית בְּכֶסֶף וּבִשְׁוֵה כֶּסֶף. הִיא אֵינֶנָּה מֻבְטַחַת לְמִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ כֶּסֶף, וְגַם לֹא לְמִי שֶׁאֵין, צוּרַת הַחַיִּים וְהַגִּישָׁה הַנְּכוֹנָה לַחַיִּים הִיא הַקּוֹבַעַת.

וּכְבָר אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ (מִשְׁלֵי פֶּרֶק י'ז א'): 'טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב'

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר