העני המיליונר

רבני שלום לעם תגובות: 0

העני המיליונר - איתמר מאיר

הרוח הצליפה בעוצמה בפני האנשים הבודדים שעברו ברחובות הגטו. גם בימים שבהם שרר שקט יחסי, לא הסתובבו אנשים ברחובות. כל שכן, בזמן העוצר שהתחיל מהשעה שמונה בערב – כל אדם שנראה ברחובות, נורה במקום והסכנה ביציאה מהבית הייתה גדולה יותר.

חיים עשה את דרכו כשהוא צמוד לקירות, הוא התפלל בליבו בשקט שלא יעבור סיור גרמני שיבחין בו. הרעב הכריע אותו, הוא כבר לא היה מסוגל להמשיך ולהסתתר בעליית הגג והוא הרגיש שעליו לצאת ולחפש אוכל – אחרת הוא לא יוכל לשרוד עד הבריחה מהגטו. הוא חצה בריצה את הכביש ונכנס לבניין שבו שכנו בעבר משרדי הקהילה היהודית, הוא זכר שבבניין פעל מחסן מזון גדול וקיווה למצוא שם משהו שראוי למאכל.

מיד כשנכנס פנימה הוא הבחין בדמות כפופה שהזדקפה באחת בתדהמה כשראתה אותו. 'חיים מה אתה עושה כאן?' קראה בבהלה. 'ואתה מה מחפש?' התנשף חיים. 'יוסקה הבהלת אותי כהוגן, מה אתה מחפש כאן?'

'מה שאתה עושה – מחפש אוכל...' אמר יוסקה במרירות. 'אבל אם כבר אני פוגש אותך חיימקה, אני רוצה לבקש ממך טובה, הכוחות שלי כבר לא עומדים לי יותר. לפחות את כל הכסף שלי הצלחתי להסתיר בבנק שוויצרי, אני יודע שזה לא שווה לי כלום עכשיו. אני כבר לא מסוגל לברוח מהגטו, עד שהגרמנים לא יכריחו אותי לעלות על המשלוחים אני לא יעלה. אבל ברור לי שאני לא יחזיק מעמד במחנה. אני לא משלה את עצמי לרגע שאוכל לעבור את התקופה הזאת, אבל מה שאני רוצה לבקש ממך זה מבחינתי הדבר החשוב ביותר: יהודה, בני היחיד הצליח לברוח עם קבוצה של חברים ליערות. אני רוצה ללמד אותך את מספרי החשבון שלי בבנק ואת קודי הזיהוי שיוכיחו שהוא מיופה כוחי בחשבון. אתה תמיד היית גאון, אני מבקש ממך שתשנן את המספרים ואם תצליח למצוא את הבן שלי יהודה, אחרי המלחמה. תיתן לו את המספרים האלה ותשלח אותו לבנק כדי שימשוך משם את הכסף, תאמר לו שאני אוהב אותו ושזה הכסף שחסכתי כל החיים שלי בשבילו...'

'אל תדבר ככה יוסקה. אתה עוד תראה שכולנו נצא מכאן...' ניסה לנחם אותו חיים, אבל הוא רק הביט בו בחיוך עצוב: 'אתה צעיר ידידי, החיים עוד לפניך – תעשה מה שביקשתי, תדאג לבן שלי שיוכל להסתדר אחרי המלחמה' חיים הסכים ויוסקה החל להקריא באזניו את רצף המספרים, כמה דקות עברו וכפי שציפה יוסקה, חיים הוכיח שליטה מלאה בכל המספרים.

חיפוש מהיר במחסן הריק הבהיר לחיים שאוכל אין שם, הוא המשיך הלאה כדי לחפש מזון. את יוסקה הוא כבר לא ראה יותר. חודש לאחר מכן, חיסלו הגרמנים את הגטו וגרשו את כל היהודים למחנות. חיים ניצל בדרך פלאית ממוות – לאחר שהגרמנים תפסו אותו עם קבוצת צעירים יהודים שהסתתרו בגטו. הם העמידו את כל הצעירים ליד הקיר וירו בהם, כאשר הקצין הגרמני הגיע אליו הוא אמר לו: 'אתה צעיר מדיי בשביל למות' והכה על ראשו בחוזקה עם קת האקדח והפיל אותו על הקרקע, הוא הצליח להינצל ולהסתתר עד אחרי המלחמה. כאשר הגיע למחנות העקורים כפליט, בחר חיים להשתקע באנטוורפן בקהילה היהודית, הוא הוכתר כרבה של אנטוורפן ועמד בראשות הקהילה היהודית במקום. במשך שנים הוא חיפש את הבן של יוסקה בכל מרכז של פליטים אפשרי, מעדויות של חברים שהסתתרו אתו ביערות הוא שרד את המלחמה, אבל אף אחד לא ידע היכן הוא נמצא כיום. שנים של חיפושים עלו בתוהו, הוא זכר היטב את המספרים אבל לא היה לו למי לתת אותם כדי להחזיר את הרכוש היהודי האבוד.

עשרים שנה לאחר מכן, בעיצומה של תפילת מנחה בעוד יום של חול. נכנס לבית הכנסת אדם לבוש בלויי סחבות, שעבר בין המתפללים ואסף צדקה. הרב חיים הציץ בפניו והרגיש כיצד ליבו הולם בפראות – זה היה יהודה, בנו של יוסקה, הגביר מהגטו! הוא סימן לקבצן שימתין לו כיוון שהוא מעוניין לשוחח אתו, הלה התיישב לצדו והמתין בסבלנות. כשהסתיימה התפילה, לחץ הרב את ידו בחמימות ואימת את זהותו: 'אני הכרתי את אביך הי'ד בגטו, שתדע שהוא השאיר לך כסף רב- אני אתן לך את מספר הזיהוי ותוכל לנסוע לשוויץ לקחת את הכסף'

יהודה חייך בעצב 'הלוואי שהייתי יכול לנסוע לשוויץ, אין לי כסף לנסוע לשם' הרב חיים השפיל את מבטו והבחין עד כמה קשה מצבו של האיש, הוא היה ללא נעליים ובלויי סמרטוטים עטפו את רגליו. 'אני אלווה לך כסף כדי שתוכל לקנות את הצרכים הבסיסיים שלך ולנסוע לשוויץ, לאחר מכן תחזיר לי את הכסף' חסך לו הרב את אי הנעימות. הוא הוציא סכום כסף נכבד והעניק אותו ליהודה. כבר למחרת עשה יהודה את דרכו לבנק השוויצרי כדי למשוך את כספו של אביו. לפי הנתונים שהיו בבנק, המתין לו בבנק סכום של עשרים מיליון דולר שהפך אותו לעשיר גדול בזכות הקודים ששיפרו את מצבו לטובה....

***

סיפור אמיתי זה שהתרחש עם הרב של אנטוורפן רבי חיים קרייזווריט זצ'ל מראה לנו שלפעמים אנחנו שואלים את עצמנו על אחרים כיצד הם הגיעו לאותו מעמד, כנראה שהם 'עלו' על הקוד המתאים. אל לנו לשכוח שתפילה יכולה לסדר עבורנו את הכול ולהתפלל שלא נפספס את הקוד המתאים עבורנו לכל מהלך החיים.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר