לאן הלכו התפילות?!

רבני שלום לעם תגובות: 0

שאל את הרב – הרב יוני לביא

לאן הלכו התפילות?!

שאלה: סבתא שלי היתה חולה מאוד והכניסו אותה לניתוח. אין לך מושג כמה התפללתי שהיא תצא מזה. קראתי ספרי תהילים, הלכתי לכותל באמצע הלילה, הורדתי דמעות. ממש קרעתי את השמים בתפילות. מה קרה בסוף? הניתוח עוד איכשהו עבר בשלום, אבל אחרי יומיים היתה לה קריסת מערכות והיא נפטרה. הייתי מאוכזב ומתוסכל נ-ו-ר-א. הרי כל-כך ביקשתי והתחננתי. התפללתי מעומק הלב כמו שלא עשיתי בחיים. ובסוף הכול ירד לטימיון...

אז מה, כל התפילות והדמעות היו לחינם?! הכול היה... סתם?!

דניאל.

תשובה: דניאל היקר. אני משתתף בצערך על פטירתה של סבתך, ורוצה לספר לך גם כן על אכזבה.

לא שלי, של אברהם אבינו. אין לך מושג כמה הוא התפלל כדי להציל את סדום. הוא עשה הכול כדי למנוע את ההשמדה ולהציל את העיר הזאת. 'אולי יש חמישים צדיקים בתוך העיר?... ואולי ארבעים... או עשרים... ואולי עשרה?...'.

אברהם ביקש, הפציר והתחנן, ושום דבר לא עזר. למחרת בבוקר הוא ראה את העשן המיתמר מן העיר החרבה. אפשר היה לסכם את התפילות שלו ככישלון מוחלט, אך זה תהיה טעות. אדם אחד בכל זאת ניצל מסדום בזכותן. לוט. לאיש הזה נולד הבן מואב שברבות הימים הפך לעם גדול. כעבור כמה דורות יצאה ממנו אישה יקרה ומיוחדת במינה: רות. הסיפור לא נגמר עד שנולד הנין המפורסם שלה: דוד המלך, נעים זמירות ישראל.

ועכשיו נעשה חשבון: כמה זמן חלף בין התפילה ה'כושלת' של אברהם, עד שנולד ממנה הפרי המיועד שֶמָלַך על ישראל וכתב את ספר תהילים? בערך שבע מאות שנה. זה לא מעט, דניאל, אבל תגיד אתה - היה שווה לחכות?!

ארבע תזכורות

כשאנחנו מרגישים מאוכזבים בגלל תפילות שנדמה לנו שלא הועילו דבר, כדאי להזכיר לעצמנו את הדברים הבאים:

א. אין תפילה החוזרת ריקם - בעולם הפיזי אנחנו מכירים את 'חוק שימור החומר'. שום חומר לא נעלם ומתפוגג פתאום. העיקרון הזה נכון גם בעולם הרוחני - 'חוק שימור הרוח'. האנרגיה הרוחנית שנוצרה בעת התפילה (או כל מעשה/דיבור/מחשבה טובים שהיו לי) - לא נעלמת. היא חיה ופועלת ומאירה את העולם. אם היא לא עזרה לי להשיג את מבוקשי - היא לבטח הועילה במקום אחר, נכון יותר.

ב. סך של תפילות – לפעמים כדי שדבר יתרחש צריך להתקבץ סך מסוים של תפילות ומעשים טובים. כל תפילה מעומק הלב היא עוד אבן קטנה על כף המאזניים. כשנגיע אל הסך הקריטי תוכרע הכף ושפע הטוב יופיע. ובינתיים – הכול רק הולך ומצטבר. 

 

ג. מי מנהל את העולם – מאוד רצינו שדבר מסויים יתרחש? היינו משוכנעים עמוקות שזה מה שנכון שיקרה? בַּל נשכח שלא אנחנו מנהלים את העולם. לא הכול ידוע לנו, וזווית הראיה האנושית שלנו צרה ומצומצמת. אמרה את זה רחלי פרנקל, אימו של נפתלי הי'ד שנרצח בידי מחבלים - 'הקב'ה לא עובד אצלנו'. אמר את זה יהודה וקסמן, אביו של החייל החטוף נחשון הי'ד - 'מותר לאבא לומר לבן שלו 'לא''. יום אחד, כשנגיע לשמים, נבין בדיוק שהכול קרה בצורה הכי טובה ומדויקת. בינתיים, אנחנו מתחזקים באמונה: יש מי שמנהל את העולם, והוא יודע בדיוק מה הוא עושה.

 

ד. התפילה אינה רק אמצעי, היא המטרה - בתפיסה שטחית תפילה היא אמצעי להשיג את מה שאני רוצה. העיקר הוא אני, והתפילה היא כלי עבודה המשרת את המטרות האנוכיות שלי.

תפיסה כזו משפילה את ערכה של התפילה וגם גורמת לתסכולים בכל פעם שהמטרה לא מושגת.

האמת היא שתפילה אינה רק אמצעי. היא המטרה עצמה. העמידה לפני ה' וההתקרבות אליו היא הדבר החשוב מכל, וייתכן שצרות מסוימות באו עלינו רק כדי להביא אותנו אל המטרה: עצם הקשר עם אבינו שבשמים.

 

 

 

 

 

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר