מתג ההפעלה

רבני שלום לעם תגובות: 0

מתג ההפעלה – שמחה פשיטיק

גרגורי הזדחל עם עגלתו בין המשעולים. מאחוריו הייתה מונחת ערימת עצים גבוהה והוא הוביל אותה לנגרייה. יום עבודה שלם מאחוריו ועדיין הרהיטים ברובם אינו מוכנים. הבוקר מיד כשהפציעו קרני השמש הראשונות, קם גרגורי ממיטתו ויצא עם חמורו הזקן אל היער. שם המתינו לו עשרות עצים איכותיים מהם ניתן לייצר רהיטי עץ כאלו ואחרים. גרגורי לא היה מן העצלנים. ממש לא. בכל יום מן הבוקר עד הלילה ישב בנגרייתו, מנסר עצים, משייף אותם, מרכיב רגליים למושב ומשענת לספסל – נגר כהלכה!

אולם העבודה הייתה קשה מדי עבורו. מבוקר ועד ליל התהלך נרגן, מתלונן על כל דבר שזז וגם על מה שלא. ידיו היו מחוספסות מרוב מאמץ מתמשך של ניסור עצים. למרבית הפלא, גם העבודה הרבה שהייתה לו – לא שמחה אותו כלל ועיקר. נהפוך הוא. ככל שהתרבו ההזמנות לרהיטים שונים – כן גברו תלונותיו. 'למי יש כוח? למי?' כך היה שואל את עצמו, מבלי שיהיה מישהו בסביבה שיענה על השאלה. 'קשה עם המסור הזה, קשה מאוד', המשיך להתלונן.

יום אחד הגיע גרגורי לעיר הגדולה. מעודו לא היה שם. הוא התהלך בין הרחובות העמוסים והביט לכל עבר. היו שם חנויות גדולות ומוזרות, בחלקן מכרו בגדים בעיצוב שמעולם לא ראה. לטעמו היה זה ביגוד משונה למדי. הוא התקדם עוד וראה שלט גדול ומאיר: 'המרכז לכלי עבודה'. גם כאן ניצבו בחלון הראווה כלים מכלים שונים ובצורות מגוונות. 'כלי עבודה!' צהל גרגורי. 'הגיע הזמן לקנות לעצמי מסור חדש, שלא אצטרך להתאמץ כל כך בעבודתי. המסור שבו השתמשתי כבר שחוק ולא עושה את העבודה כמו שצריך. אקנה לי חדש ודי'. ועם ההחלטה הזאת נכנסו מגפיו אל החנות.

המוכר היה איש אדיב וחביב, שפיזר חיוכים לכל עבר והיה מלא נכונות לעזור. 'מה תרצה לקנות?' שאל את גרגורי: 'אני צריך מסור חדש לנגרייה שלי', השיב לו. 'הידיים שלי כבר רועדות מרוב מאמץ'. המוכר הוביל אותו אל המחלקה המתאימה וגרגורי פער זוג עיניים ופה. היה שם מגוון אדיר של כלי עבודה. 'רק תבחר' חייך המוכר, שהציג את עצמו בשם פטר. אך גרגורי לא ידע באיזה מסור עליו לבחור. הוא הסביר זאת לפטר: 'מה שאני רוצה זה שיהיה לי קל יותר לעבוד, זה הכול. תביא לי בבקשה מסור שיקל מעלי את מלאכת הנגרות המפרכת'. כאן הושיט לו פטר את אחד המסורים, שלא היה גדול במיוחד, אבל הוא הבטיח לגרגורי שהוא יהיה מושלם. 'לא תצטרך כמעט להתאמץ', אמר לו: 'המסור יעשה בשבילך את כל העבודה'. גרגורי הודה לו, שילם ויצא מהחנות.

לקראת ערב חזר גרגורי לכפר מגוריו. הוא הניח את המסור בעדינות בנגרייה והלך לביתו לישון, נרגש עד שורשי שערותיו. 'מחר', אמר לעצמו, 'מחר, הכול יהיה אחרת. כבר לא יכאבו לי הידיים יותר'. למחרת בבוקר קם מוקדם מן הרגיל, ובשמחה בלתי מוסברת יצא אל הנגרייה, כמעט בריקוד. הוא נטל קורת עץ שנועדה להיות דלת של ארון והחל מנסר אותה בעזרת המסור החדש שקנה. מיד כשהתחיל בעבודה ראה כי המסור חותך אך בקושי את העץ. הוא היה כבד יחסית למסור שהיה לו לפני כן, וכעבור מחצית הדקה כבר כאבו ידיו. 'זה המסור שהוא מכר לי?!' זעם גרגורי. 'אפילו עוגה אי אפשר לחתוך איתו!'

בכעסו כי רב לקח את המסור הבעייתי, עלה על חמורו ורכב לעבר העיר הגדולה. הפעם לא התעכב ליד יתר החנויות, אלא מיהר לחנותו של פטר: 'תתבייש לך!' קרא בהיכנסו. 'אמרת שהמסור הזה יעשה בשבילי את כל העבודה. ניסיתי לחתוך איתו והוא פשוט לא חותך! אפס! קח את המסור הזה בחזרה ותחזיר לי את הכסף שלי!' המוכר עמד ופליאה בעיניו: 'למה אתה אומר שהמסור לא חותך? הוא המסור הכי טוב שקיים בשוק!' אך גרגורי בשלו: 'אני אומר לך – הוא מנסר בקושי. המסור הקודם שלי כבר יותר טוב ממנו'.

'חכה כאן', אמר פטר ונכנס לחדרון אחורי. הוא חזר ממנו וקורת עץ בידו. 'בוא ונראה אם הוא חותך או לא'. גרגורי נטל את הקורה, הניח אותה והחל מנסה לחתוך אותה. ניסה וניסה – ולא הצליח. רק חריץ קטן נראה בקורת העץ. 'אתה רואה?' אמר בתרועת ניצחון. פטר הבליע חיוך, לקח מידיו את המסור, לחץ על כפתור קטן שהותקן בצדו והצמיד אותו אל פיסת העץ. תוך שלוש שניות היה העץ מבוקע לשניים...

עיניו של גרגורי התרחבו למלוא אורכן ורוחבן: 'מה?! איך עשית את זה?' שאל נפעם. פטר חייך: 'אדוני היקר, המסור שהבאתי לך הוא לא כמו המסור הידני שהיה לך עד היום, המסור ששבר לך את הידיים. המסור הזה הוא חשמלי. רק צריכים ללחוץ על מתג ההפעלה והוא כבר יעשה בשבילך את העבודה. הנה, תנסה בעצמך'. ועד לשעת סגירת החנות עמד גרגורי והמסור החשמלי בידו, והוא רק ניסר וניסר וניסר...

*

בכל אחד מאתנו טמונים כוחות. לא תמיד אנחנו משתמשים במתנות שחנן אותנו הבורא, או שאיננו מודעים אליהן. אם נדע למצוא את הכוחות המיוחדים לנו ולנצל את מירב היכולות שקיימות בנו – יהיו חיינו מלאי סיפוק, קלים יותר ונעימים יותר. אז מי יגיד איפה הכפתור והיכן ללחוץ... ובשביל זה צריך רק תפילה ואמונה.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר