אורח לארוחה

רבני שלום לעם תגובות: 0

אורח לארוחה – שמחה פשיטיק

השלגים ניתכו בעוז וקור מקפיא עצמות שרר בחוצות. כל תושבי הכפר העדיפו להסתתר מאימת מזג האוויר החורפי שנחת עליהם די בהפתעה. הם התכנסו בבתיהם, ישבו ליד תנור העצים וחיממו את איבריהם. אחרים העדיפו לעלות על משכבם מוקדם מן הרגיל. איש לא הסתובב בסמטאות הכפר. איש לא הסתובב אמרנו? טעות. איש אחד ויחיד, כפרי מגודל, חמוש ברעמת שיער אימתנית ובכובע איכרים פרוותי, הילך באותה שעה בינות להררי השלג וגושי הקרח שהצטברו ברחוב, לאן מועדות פניו בשעה כזו ובמזג אוויר שכזה? לפונדק המקומי, להיטיב לבו במעט וודקה צורבת גרון ומחממת גוף. כך מנהגו מדי יום ביומו. בימים עובד הוא במלוא המרץ ובלילות גורר את עצמותיו אל הפונדק לשתיית וודקה. כמעט את כל רווחיו מעסק הירקות שלו מבזבז הכפרי – גרישה שמו – על קניית משקאות אלכוהוליים שונים.

נכנס גרישה אל הפונדק, שם מקבל את פניו המוכר, כולו רוטט מקור: 'כוס גדולה של וודקה ושני רבעי עוף מהבילים, בבקשה', פונה אליו גרישה הכפרי. 'ביום כזה קר, אני חייב מנה כפולה של וודקה וגם משהו חם וטוב'. הוא מביט סביבו ואומר: 'אני רואה שהפונדק ריק היום, אה?' המוכר משיב לו בשיניים נוקשות: 'כן, בגלל הסערה אנשים לא באו היום'. גרישה מביט בו וצוהל: 'נו, אם כן אתה תשתה איתי היום!' וזאת יש לדעת – גרישה אינו יושב לארוחה הלילית לבד. אף פעם. מעודו לא עשה זאת ומן הסתם לא יעשה זאת לעולם. כך החליט לעצמו אי אז, כשהיה צעיר יותר וטיפש יותר. 'אני לא שותה לבד! רק עם מישהו, ולא אכפת לי מי זה יהיה, העיקר לא לשבת לבד'. מכריו טענו כי מדובר בחסכי ילדות מודחקים, שפורצים באופן הזה. כך או כך, גרישה לא התחשב במה שאמרו אחרים וקיבע את מנהגו עד שהפך לחוק בל יעבור.

בכל ערב, בעת שנכנס אל הפונדק, חיפש גרישה אחר השותף המתאים ביותר לארוחה ואז עט עליו בקריאות שמחה והתיישב מולו, ירצה או לא ירצה. והנה היום, כשהפונדק ריק מסועדים, החליט גרישה כי בעל הפונדק הוא-הוא זה אשר יארח לו לחברה בשעת ארוחתו. המוכר, שלא רצה לאבד את המטבעות שמשלשל גרישה לידיו בכל ביקור, הסכים בלית ברירה וישב לשתות עמו. גרישה לגם בקולניות מן הוודקה ונעץ את מזלגו במנת העוף. אלא שאז נפתחה הדלת בסערה ואשתו של בעל הפונדק נכנסה בבהלה. 'בוא מהר!' אמרה לבעלה. 'יוליה שלנו קודחת מחום! אנחנו מוכרחים לקחת אותה אל הרופא!' המוכר התלבט לרגעים, שכן חשש מכעסו של גרישה, אולם כעבור חמש שניות ידע כי חיי בתו הילדה חשובים יותר מהכפרי וממטבעותיו.

'אני הולך', אמר לגרישה. 'תוכל לסיים את ארוחתך ולנעול את הפונדק אחריך. בבוקר אבוא לביתך לקחת את המפתחות'. תוך שניות נעלמה דמותו מן האופק וגרישה נותר לבדו, הוא וארוחתו. 'לא יכול לבד, פשוט לא יכול!' מלמל בזעף. הוא חשב את מי באפשרותו להזעיק בזמן כזה, שכן איש לא יסכים לצאת מביתו כעת. חשב וחשב, עד שלפתע נצנץ בו רעיון. הוא קם ממקומו בזריזות, לבש את מעילו ויצא לכיוון ביתו. שם, לצד הצריף העלוב שלו, עמד חמורו החביב. 'בוא, חמוריקו!' ליטף אותו גרישה. 'נלך לאכול ביחד'. השניים צעדו יחדיו עד שהגיעו אל הפונדק. גרישה העמיד את חמורו מולו והמשיך בסעודתו, תוך כדי שהוא 'משוחח' עם החמור התוהה ומספר לו את עלילותיו.

באותו הזמן חלפה מרכבתו של מושל האזור בסמוך לכפר. הסוסים הזדחלו לאיטם והעגלון ניסה להוביל אותם קדימה. אך בשלב מסוים הם סירבו לנוע ולא הועילו הצלפותיו. הדרכים המשובשות מנעו מהם להתקדם. 'נהיה חייבים לעצור כאן ולמצוא מקום ללון בו', פנה העגלון אל המושל הנכבד. 'וגם מקום לאכול בו', הוסיף המושל. 'אני מורעב'. הם נכנסו בשערי הכפר והלכו על פי השילוט אל עבר הפונדק. 'אני שומע קולות שיחה', שמח המושל. 'יהיה לי עם מי לשבת לאכול, כך נחמד יותר'. אך הוא ביקש לבדוק מיהו האיש השוהה בפונדק. בשקט-בשקט התקרב אל החלון והביט בעדו. 'חמור!' קרא בלחישה מבוהלת. 'האיש הזה יושב ומדבר עם חמור! הבה נמצא לנו מקום הגון יותר לשהות בו. נחפש בית בו אפשר לסעוד במחיצת אנשים נורמליים'.

בפונדק פנימה ישב גרישה ופטפט עם חמורו האהוב: 'אז אתה מבין? חשבתי לדבר עם המושל הנכבד שייתן לי אישור להעמיד את דוכן הירקות שלי יותר קרוב לרחוב, אבל איך בדיוק אפגוש אותו? אני גרישה, כפרי פשוט, והוא מושל האזור, ירום הודו, בוודאי לא יסכים להיפגש איתי'. ולא ידע גרישה כי ברגעים אלו, בזכות החמור האפרפר – הפסיד את הזדמנות חייו...

*

עלינו לדעת שכאשר אנחנו משקיעים את כוחותינו בהבלים, בהכרח נפסיד במקום אחר. מי שמוחו טרוד בשטות כזו או אחרת, קשה עד בלתי אפשרי בשבילו לעסוק בדברים מועילים. מעין זה אמרו חז'ל שהמקבל על עצמו עול תורה, לוקחים ממנו את עול העיסוק ביתר טרדות העולם הזה. אי אפשר לתפוס את החבל בשני קצותיו –לכן כדאי להשקיע בעניינים החשובים באמת עבורך, לא תוכל לקדם דברים שחשובים לך בחיים כאשר אתה שקוע בהעברת הזמן. אם תתמקד, תתרכז במה שחשוב לך, תוכל להצליח בכל תחום שתבחר.   

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר