הבית החדש – ישן

רבני שלום לעם תגובות: 0

הבית החדש – ישן – איתמר מאיר

'ג'ק. בוא תעמיס את המזוודה על הרכב, אנחנו כבר מוכרחים לצאת!' קראה הזקנה לבעלה שהתרומם ממושבו על הספה הישנה שבפינת הסלון. לאחר חודשים ארוכים של הזמנות חוזרות ונשנות מצד ביתם, הם הסכימו להתארח בבית ביתם וחתנם, שהקצו להם חדר גדול בביתם המרווח. הבית שלהם היה גדול ויפהפה, הוא היה בצבע אדום בוהק וכל עיצוב הפנים שלו היה בסגנון דומה. הדלתות היו אדומות, החלונות אדומים ואף גינה גדולה וירוקה עם פרחים אדומים גדולים הקיפה את הבית. במשך שלושה שבועות שהו ג'ק וברטה אצל ביתם, עד שהרגישו שהגיע הזמן לחזור הביתה. הם נפרדו מהם והודו להם על החופשה הארוכה והמפנקת. הנסיעה הייתה ארוכה ומעייפת, אבל הם שמחו לגלות את הבית הישן והמוכר. ברטה עמדה בכניסה לבית כאשר ג'ק החנה את הרכב בחנייה, הסתכלה לרגע לצדדים ואמרה: 'ג'ק. אינך חושב שהבית שלנו כבר ישן מדיי?'

'את צודקת' הניד ג'ק בראשו. 'אין לנו מסביב לבית לא פרחים ולא דשא, הבית הזה כבר ישן...' ברטה שתקה לרגע ואז המשיכה: 'מה דעתך ג'ק, שנמכור את הבית הישן הזה ונקנה לנו בית חדש ויפה כמו שראינו אצל איוונקה? לא הגיע הזמן שנהנה קצת מהזקנה?'

'צודקת לחלוטין!' אישר ג'ק בניע ראש. הם נכנסו פנימה וממחשבה למעשה, כבר למחרת בבוקר תלה בחזית הבית שלט גדול שעליו היה כתוב 'למכירה'.

לאחר יומיים הגיע הלקוח הראשון, הוא העיף מבט אחת ושתיים ואמר: 'לא. זה בית ישן מדי, אני מחפש בית חדש עם קירות אדומים!' ברטה עקבה אחריו במבטה והתאכזבה לראות אותו עושה את דרכו במהירות לכיוון הדלת. 'ג'ק. הלקוח לא רוצה את הבית. בוא נתחיל לצבוע את הבית האדום, כדי שאם יבוא מישהו. שהבית ימצא חן בעיניו!' למחרת בבוקר החלו השניים לעבוד במרץ. כל הקירות והמשקופים, זכו לצביעה חדשה והגונה בצבע אדום בהיר, לאחר יומיים רצופים של צביעה אינטנסיבית הבית באמת היה נראה אחרת.

השלט הושב למקומו מעל החלון וכבר למחרת נקשה אישה צעירה בדלת הבית, היא נכנסה פנימה ומיד התפעלה: 'וואו, הבית ממש יפה מבפנים! אבל אני מחפשת בית קטן ויפה, עם דלתות וחלונות לבנים. תודה לכם!' מבטה של רוזה היה נחוש מתמיד וג'ק כבר זיהה במעמקי עיניה את המשימה הבאה. ביום שלמחרת הוא הסתער על צביעת הדלתות והחלונות, לאחר סיום הצביעה הבית הישן – כבר היה נראה ממש כמו חדש.

עברו כמה ימים נוספים והגיעו זוג לראות את הבית, לאחר שסיירו בכל החדרים, אמרו: 'הבית הזה יפה מאוד. מוצאים חן בעינינו הצבעים של החלונות והקירות והגדר. אבל אנו מחפשים בית עם גינה, ולכם אין גינה ליד הבית...' זה היה האות לתחילת מסכת ביקורים קבועה במשתלה המקומית. ג'ק החל לזרוע דשא ופרחים, אחרי ימים אחדים הצמחים התחילו לנבוט. במשך הזמן כל החצר סביב הבית התמלא בפרחים צהובים, אדומים וסגולים. ברטה עקבה אחרי צמיחת הפרחים בהתמדה וכשפרחו במלוא יופיים, אמרה לג'ק: 'עכשיו הבית שלנו נראה יפה וכמו חדש, בוודאי הקונה הבא יאהב אותו ויקנה. אז נוכל לקנות לנו בית כפי שאנו אוהבים...' עוד היא לא סיימה את המשפט ונשמעו דפיקות בדלת...

הדלת נפתחה ובפתח עמד צעיר חייכן: 'אפשר לראות את הבית?' ברטה הנהנה בראשה במרץ, היא קיוותה שהצעיר ישלים את המשאלה שעמדה על שפתיה. הסיור בחדרי הבית היה מהיר והצעיר עשה את דרכו בחזרה לעבר הדלת: 'הבית הזה ממש משופץ וחדש, לא תהיה לי אפשרות לרכוש אותו. אני מחפש בית ישן יותר...' ברטה עמדה פעורת פה: 'מה הולך כאן?' פרכה את ידיה בייאוש. 'כל מה שאני עושה – לא עוזר לי למכור את הבית. ג'ק אתה יכול להסביר לי מה מתרחש כאן?'

'בואי אתי החוצה' נפנף לה ג'ק בידיו. היא הצטרפה אליו ושניהם עמדו מול הבית החדש - ישן. 'בואי תגידי לי ברטה: איזה סוג של בית את רוצה שיהיה לך?' ברטה לא השיבה וג'ק המשיך: 'האם אנחנו רוצים בית יפה שצבוע בצבעים יפים מבפנים ומבחוץ?' 'נכון' הנהנה ברטה בראשה. 'והאם אנחנו רוצים בית שיהיה מוקף בדשא ופרחים?' שאל שוב ג'ק וברטה ענתה: 'נכון!'. ג'ק התחיל לצחוק וברטה הביטה בו משתוממת: 'מדוע התחלת לצחוק פתאום?'

'האם הסתכלת סביבך?' שאל ג'ק. ברטה הביטה סביבה – היא ראתה בית אדום קטן עומד על התל. החלונות היו צבועים בלבן בוהק, הדלתות היו לבנות וגם הגדר הייתה לבנה, סביב הבית היה דשא ירוק ואמיתי והרבה פרחים צבעוניים. 'זה הבית שחלמתי עליו!' אמרה ברטה...

'נכון' השיב ג'ק. 'זה בדיוק הבית שרצינו לקנות, אבל למה לקנות אם הוא כבר שלנו???' שניהם נכנסו בחיוך לבית החדש – ישן, אבל זה כבר לא היה הבית הישן. זה היה כבר הבית החדש....

***

עם ישראל היו שקועים בצרת השעבוד של המצרים עד הצוואר, כשהגיע משה רבנו וסיפר להם על הגאולה הם התקשו להאמין. אבל כשהחלו לראות את הניסים המתרחשים, את ההתחלה של האור מתוך החושך – השתנתה להם תפיסת המבט. הם החלו להאמין שיגיע היום והם יצאו מהחושך, מהגלות אל האור של הגאולה. הרבה פעמים אנחנו שקועים בצרות שלנו, מסרבים להאמין שישנה נקודת אור שקיימת אי שם. אבל אם נצא החוצה לרגע, נביט מבחוץ על המתרחש נראה שגם בתוך הצרות הישנות – מתרחשים בכל יום ניסים חדשים, רק לראות, להכיר אותם ולהודות עליהם והכול יראה אחרת..

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר