הסבה שעלתה ביוקר

יעקב ברוך ב.ת. תגובות: 0

הסבה שעלתה ביוקר

משפחת מזרחי התארחו השנה בליל הסדר אצל הרב יוסף שנודע כמכניס אורחים גדול, בפאר והדר הושיב אותם הרב יוסף על כריות יוקרתיות וכיסויים מעוצבים אלא שכשהגיעו לכוס הראשונה מזג לעצמו אדון מזרחי כמות של כוס יין גדולה. ומתוך רצון להדר בהסבה, הוא נטה הצידה ונשפך לו היין על הכיסויים המהודרים של בעל הבית. היין השאיר כתם גדול ומכוער על הכיסויים שכמובן לא הצליח לרדת בכביסה או בניקוי יבש. וכעת נאלץ הרב יוסף לתבוע אותו שישלם על הכיסויים ואילו אדון מזרחי טען, שקיבל את הכריות כדי להסב עליהן ולכן יש לו דין של 'שואל' שפטור במקרה שהחפץ שהשאיל נפסד, לפי הכלל של 'מתה מחמת מלאכה' ולכן פטור מתשלום על הכיסויים. מה דעתכם?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ש'מ סעיף ג' ובש'ך סעיף קטן ה' בפרטי דין 'מתה מחמת מלאכה'.

תשובה לשאלה 'רווח כפול' (שאלה מס' 535)

תקציר השאלה השבועית: אברהם ניהל מוסך לתיקון רכבים. באחד הימים הגיע אליו לקוח שביקש להחליף חלק מסוים ברכב. אברהם השיג בשבילו את החלק הדרוש, אך יחד עם אותו חלק הגיע חלק נוסף שלא היה דרוש ללקוח. כעת אברהם מתלבט האם הוא יכול לקחת את החלק הנוסף לעצמו, או שזה שייך ללקוח. מה דעתם? 

תשובה בקצרה: לאברהם מותר לקחת את החלק הנוסף, רק אם ברור לו שללקוח לא אכפת שזה נשאר אצלו. ועיין בתשובה בהרחבה עוד פרטים בזה.

תשובה בהרחבה: אדם שהזמין עבודה אצל אומן, והביא לו את החומרים ובסיום העבודה נשאר קצת מהחומרים, נפסק בהלכה שהשאריות שייכות למזמין העבודה, אלא אם כן השאריות מעטות כל כך עד שאין לבעלים מה לעשות איתם, שאז הם אינם מקפידים שיישארו אצל בעל המלאכה. בחז'ל אף מבואר מהו השיעור שהבעלים אינם מקפידים עליו, ולמעשה הכול תלוי לפי מנהג המדינה, ולכן אם נשאר כמות כזו שהאנשים באותו מקום אינם מקפידים עליו, מותר לאומן להשאירו לעצמו גם בלי לשאול את דעת הבעלים, ויש פוסקים שמוסיפים שבמקום שיש בזה מנהג ברור, אפילו אם מזמין המלאכה שונה משאר האנשים במקומו, והוא מקפיד אפילו על שאריות קטנות, בכל זאת מותר לאומן לקחת את השאריות לעצמו.

בסיפור שלנו

לפי הנוהג, כל לקוח מקבל פירוט בחשבונית על העבודה או החלקים שהזמין. במקום שכל אחד מבין שהמוסך אינו נותן את החלקים במחיר עלות אלא מרוויח עליהם, יכול בעל המוסך לבקש איזה מחיר שירצה כל עוד הוא אינו מייקר אותם יותר מכדי שיעור אונאה, ואם כן במקום שהיה צריך לקנות חלקי חילוף המורכבים משני חלקים והלקוח נצרך רק לאחד, אם המחיר ששולם בשביל החלק שהרכיב אינו עובר את גבול האונאה, יכול בעל המוסך להשאיר לעצמו את החלק שאינו נדרש ללקוח, שהרי הלקוח לא שילם עליו ולא קנה אותו מעולם, אבל במקומות שמחיר החלקים הם במחיר עלות, או אפילו בתוספת אחוזים קבועים וידועים, אז אם בפירוט החשבונית בעלי המוסך מחייבים את הלקוח בתשלום על כל החלקים, עליהם להודיע לו שיש כאן חלק נוסף ששילם עליו וזה שייך לו, אלא אם כן ברור שהלקוח היה מעדיף להשאיר אותו במוסך מאשר להחזיקו אצלו למשך שנים מספק שאולי יצטרך אי פעם להשתמש אתו.

אבל בדבר שאנשים מקפידים עליו, כגון אם נשאר שמן שבוודאי יצטרכו להשתמש אתו, בעל המוסך חייב לתת אותו ללוקח, ואם לא עשה כך אלא מכר אותו אחר כך ללקוח אחר, הוא חייב למסור את הכסף שקיבל ללקוח הראשון שהוא הבעלים.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר