גוי בספק

יעקב ברוך ב.ת. תגובות: 0

בית המדרש

שאלה מס' 542

גוי בספק

נחמיה נכנס לחנות המכולת וביקש לרכוש כמה חבילות וופלים עבור יום ההולדת שתוכנן להערב, הוא הרים את הוופלים והתקדם לכיוון הקופה. אלא שלפתע הוא שם לב, שלא מופיע על החבילות המדבקה של 'נטחן ונאפה לאחר הפסח תשע'ט' הוא התלבט האם להחזיר אותם למקום היות ויש כאן חמץ שעבר עליו הפסח. אלא שבעל החנות שהבחין בו כשהוא עומד ומתבלט פנה לעברו: 'אתה צריך עזרה?'

'כן' השיב נחמיה: 'יש לך מושג מדוע לא מופיע על חבילות הוופלים המדבקה של 'נטחן ונאפה לאחר הפסח'?'

'אני לא יודע' השיב בעל החנות: 'אבל אני גוי – וזה שלי, למה צריך כזאת מדבקה על הוופלים?' כעת הספק אצל נחמיה הלך וגדל. האם הוא יכול לסמוך על דברי בעל החנות שהוא גוי. אם כן, אין בעיה של 'חמץ שעבר עליו הפסח' ולקנות את הוופלים? מה דעתכם?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: משנה ברורה סימן תמ'ט סעף קטן ה' וב'כף החיים' על המקום סעיף קטן ז'.

תשובה לשאלה 'עסקים בע'מ' (שאלה מס' 539)

תקציר השאלה השבועית: יהודה שעבד כמנהל חשבונות של בית ספר על יסודי, השקיע מכספי המוסד במט'ח, ותוך תקופה קצרה הרוויח עשרת אלפים דולר. כששמע על כך מנהל המוסד, ביקש מיהודה את הכסף בטענה שהכסף שייך למוסד היות והוא השתמש בכספים שלו. אבל יהודה טען: 'הרי אם הייתי מפסיד הייתי משלם מכיסי את ההפסדים, אז גם עכשיו הרווחים הם שלי'. מה דעתכם?

תשובה בקצרה: כל הרווחים שייכים ליהודה, על אף שאסור היה לו להשקיע את כספי המוסד ללא רשות.

תשובה בהרחבה: אדם שהפקיד כסף אצל שולחני (חלפן כספים) נפסק בהלכה שמותר לו להשתמש בכסף, כי מסתמא על דעת כן הפקיד אצלם את הכסף, שהרי ידוע שהם תמיד זקוקים לכסף לצורך עסקיהם, אלא אם כן המפקיד קשר או סגר את הכסף שאז מוכח שאינו רוצה שישתמשו בו. אבל אם הפקיד אצל אדם רגיל, אסור לו להשתמש בכסף, אלא אם כן ידוע שמתעסק בהלוואות לאנשים. ויש פוסקים שכתבו, שבתקופות שלא היה לאנשים שדות וכרמים ועיקר עסקיהם היה בסחורה, גם לגבי סתם אנשים אם הכסף אינו קשור בקשר מיוחד מותר להם להשתמש בכסף, ונראה שלדעתם גם בזמננו, אנשים שעיקר מחייתם הוא ממסחר והשקעות, מותרים להשתמש בכסף אם אינו קשור או סגור. אמנם לגבי אדם שעובד במוסד, על אף שהכסף שהוא מקבל אינו קשור, בכל זאת אסור לו להשתמש בו ללא רשות מנהלי המוסד, כי הכסף שנמסר לידו הוא לצורכי המוסד. ויש להבהיר, שגם כאשר מותר לשומר להשתמש בכסף, לדעת הרבה מהפוסקים מותר רק להשקיע אותם בעסק שאז הכסף נשאר ולא מתבזבז.

 

עבר והשתמש בכסף והרוויח למי שייכים הרווחים

שומר שהשתמש בכסף בהיתר ועשה בהם עסקים והרוויח, נפסק בהלכה שכל הרווחים שלו. אבל באופן שהיה אסור לו להשתמש בכסף, יש אומרים שאם לא גילה דעתו בפני עדים שהוא משקיע את הכסף לצורך עצמו, הרווחים שייכים למפקיד הכסף, כי מסתבר שהשומר לא התכוון לגזול אותו אלא השקיע את הכסף לטובתו, ויש אומרים שבכל מקרה השומר נאמן לומר שהשקיע עבור עצמו, שהרי אם יפסיד רק הוא יישא באחריות, אולם אם הבעלים גילה דעתו שמעוניין בהשקעה זו, שאז ההפסדים גם כן עליו, שוב אינו נאמן לומר שהתכוון בהשקעה לצורך עצמו.

בסיפור שלנו

ליהודה היה אסור לעשות עסקים בכספי המוסד ללא רשות בעלי המוסד, אולם לאחר שעבר והשקיע את הכסף, לא ניתן להוציא ממנו את הרווחים, היות והוא יכול לסמוך על הפוסקים הסוברים שגם אם הכסף הושקע באיסור, הרווחים שייכים לשומר שהשקיע אותם.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר