סיפור צעיר

רבני שלום לעם תגובות: 0

סיפור צעיר

אֵין קִצּוּרֵי דֶּרֶךְ

הַמֶּלֶךְ רָאָה בְּכָךְ פְּרוֹיֶקְט חָשׁוּב מִמַּדְרֵגָה רִאשׁוֹנָה. הוּא הִקְצִיב לְכָךְ תַּקְצִיב בַּעַל שֶׁבַע סְפָרוֹת, הוּא הִשְׁקִיעַ בַּמְּשִֹימָה חֳדָשִׁים אֲרֻכִּים שֶׁל בֵּרוּרִים, וּמִנָּה לְשֵׁם כָּךְ אֶת הַטּוֹבִים שֶׁבְּיוֹעֲצָיו כְּדֵי לְהַבְטִיחַ שֶׁהַמְשִׂימָה תַּעֲלֶה יָפֶה. הָיָה זֶה הַטְּרַקְלִין הַמַּלְכוּתִי, טְרַקְלִין רְחַב יָדַיִם בַּעַל תִּקְרָה מְקֻמֶּרֶת, שֶׁקַּרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ מִשְׁתַּקְּפִים בָּהּ בְּכָל שְׁעוֹת הַיְמָמָה דֶּרֶךְ חֲרַכִּים מְעֻצָּבִים לְהַפְלִיא בְּתַחְתִּית כִּפַּת הַגַּג הָעֲגֻלָּה, הַנִּתְמֶכֶת עַל יְדֵי אַרְבַּע קְשָׁתוֹת מַרְהִיבוֹת בְּעִצּוּבָן. בְּרֹאשָׁן שֶׁל הַקְּשָׁתוֹת הָעֲגֻלּוֹת נוֹתַר חָלָל רֵיק, בְּרֹאשָׁהּ שֶׁל כָּל אַחַת מֵהֶן הָיָה שֶׁטַח גָּדוֹל, שֶׁעֻטַּר לְעֵת עַתָּה בְּעִטּוּרִים קְלַאסִיִּים, שֶׁהִשְׁתַּלְּבוּ בַּסִּגְנוֹן הָאַרְכִיטְקְטוֹנִי שֶׁל הַטְּרַקְלִין כֻּלּוֹ. אֲבָל הַמֶּלֶךְ לֹא הָיָה מְרֻצֶּה. הוּא חָשַׁב שֶׁאֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג יוֹתֵר. בְּכָל פַּעַם שֶׁהִתְבּוֹנֵן לְמַעְלָה מִתּוֹךְ הַכֵּס הַמַּלְכוּתִי הוּא הִרְגִּישׁ שֶׁמַּשֶּׁהוּ מִתְפַסְפֵס, שֶׁאֶפְשָׁר לְהָפִיק מַשֶּׁהוּ עָצְמָתִי יוֹתֵר, מַשֶּׁהוּ שֶׁיִּשְׁתַּלֵּב בְּקַרְנֵי הָאוֹר, וְיַהֲפֹךְ אֶת הַכִּפָּה לְגֻלַּת הַכּוֹתֶרֶת שֶׁל הַטְּרַקְלִין.

לְשֵׁם כָּךְ הוּא הָיָה מוּכָן לְשַׁחְרֵר תַּקְצִיב בַּעַל שֶׁבַע סְפָרוֹת. חֲצִי מִילְיוֹן לְכָל אֶחָד מֵהַצַּיָּרִים שֶׁיְּעַטְּרוּ אֶת הַקְּשָׁתוֹת. אַרְבָּעָה צַיָּרִים, אַרְבָּעָה צִיּוּרִים. הֶחֳמָרִים, הַצִּיּוּד, הַמְּגוּרִים וְכָל הַנִּדְרָשׁ בִּזְמַן הָעֲבוֹדָה עַל חֶשְׁבּוֹן הָאַרְמוֹן כַּמּוּבָן. צְאוּ וּמִצְאוּ אֶת הַטּוֹבִים שֶׁבָּאָמָּנִים!

חֳדָשִׁים אֲרֻכִּים נִמְשְׁכוּ הַחִפּוּשִׂים. שְׁלִיחִים נִשְׁלְחוּ לְכָל קְצוֹת תֵּבֵל בְנִסָּיוֹן לְאַתֵּר אֶת הַטּוֹבִים שֶׁבַּטּוֹבִים. צַיָּרִים מִכָּל הָעוֹלָם שָׁלְחוּ תִּיקֵי עֲבוֹדוֹת וְדֻגְמָאוֹת יְצִירָתִיּוֹת, יוֹעֲצֵי אָמָּנוּת שָׁלְחוּ רִשּׁוּמִים וְשִׂרְטוּטִים וְנִסּוּ לְהַעֲלוֹת רַעְיוֹנוֹת שֶׁיִּשְּׂאוּ חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ. נֶעֶרְכוּ רֵאָיוֹנוֹת וּמִבְחָנִים לְמֵאוֹת צַיָּרִים. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר נִבְחֲרוּ הָאַרְבָּעָה. כָּל אֶחָד מֵהֶם רַב אָמָּן בִּתְחוּמוֹ, כָּל אֶחָד בַּעַל סִגְנוֹן יִחוּדִי, הַמֶּלֶךְ חָשַׁב שֶׁדַּוְקָא אַרְבַּעַת אֵלּוּ יוּכְלוּ לְהָבִיא אֶת הַטְּרַקְלִין לְהַרְמוֹנְיָה מֻפְלָאָה שֶׁל שְׁלֵמוּת. וְהַמְשִׂימָה יָצְאָה לַדֶּרֶךְ...

הָאָמָּנִים עָבְדוּ. שִׂרְטְטוּ, עָרְכוּ רְשׁוּמִים, עִרְבְּבוּ צְבָעִים וּבָדְקוּ עֲמִידוּת וּתְאוּרָה, בָּחֲנוּ אֶת הַשְׁפָּעַת קַרְנֵי הָאוֹר, מָדְדוּ זָוִיּוֹת, וְלָקְחוּ מִדּוֹת. וּבַהַפְסָקוֹת הֵם הִשְׁתַּדְּלוּ גַּם לֵהָנוֹת מִמַּה שֶּׁהָאַרְמוֹן מַצִּיעַ, וְהָיָה לוֹ הַרְבֵּה מָה לְהַצִּיעַ. הָאֱמֶת הִיא שֶׁלֹּא כֻּלָּם עָבְדוּ.

אַחַד הָאָמָּנִים אָהַב דַּוְקָא יוֹתֵר אֶת הַהַפְסָקוֹת, אֵלּוּ מָצְאוּ חֵן בְּעֵינָיו, הַתַּעֲנוּגוֹת שֶׁהָאַרְמוֹן הִצִּיעַ דִּבְּרוּ אֵלָיו יוֹתֵר מֵעֲמִידָה מְמֻשֶּׁכֶת עַל סֻלָּם צַר כְּשֶׁמִּכְחוֹל בַּיָּד. הוּא אֲפִלּוּ לֹא הִתְחִיל בִּמְדִידוֹת, הוּא הָיָה עָסוּק מִדַּי בַּהֲנָאוֹת, הַלָּלוּ קָרְצוּ לוֹ וּמָשְׁכוּ אוֹתוֹ אֲלֵיהֶם. לַחֲבֵרָיו הִסְבִּיר כִּי הַטֶּכְנִיקוֹת שֶׁהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן מַשְׁאִירוֹת לוֹ זְמַן פָּנוּי, הוּא לֹא מְמַהֵר לְשׁוּם מָקוֹם, כֵּן, גַּם הוּא בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר יַעֲמֹד בַּדֶּד-לַיְין. הוּא יִסְתַּדֵּר.

הֵם הִמְשִׁיכוּ לַעֲבֹד קָשֶׁה, מַשְׁקִיעִים שָׁעוֹת שֶׁל עֲבוֹדָה מְרֻכֶּזֶת. רוֹשְׁמִים וּמוֹחֲקִים, צוֹבְעִים וּמְשַׁפְּרִים, מוֹרְחִים שִׁכְבָה עַל שִׁכְבָה, וּמַמְתִּינִים בִּדְרִיכוּת לִרְאוֹת אֶת הָאֶפֶקְט הַמִּתְקַבֵּל בְּשִׁלּוּב תְּאוּרָה וְקַרְנֵי אוֹר. מוֹרְחִים שִׁכְבָה חֲדָשָׁה וְשׁוּב מַמְתִּינִים, מְשַׁפְּרִים תּוֹצָאוֹת וּמִשְׁתַּפְּרִים לְלֹא הֶרֶף. מַגִּיעִים בְּסוֹפוֹ שֶׁל יוֹם עֲיֵפִים וּסְחוּטִים לַמִּטָּה.

וְאִלּוּ הוּא עוֹשֶֹה חַיִּים. מְטַיֵּל בָּאַרְמוֹן, שׂוֹחֶה בַּבְּרֵכָה הַמַּלְכוּתִית, מִשְׁתַּזֵּף עַל גְּדוֹת הָאֲגַם הַמְּלָאכוּתִי שֶׁבְּגַן הָאַרְמוֹן, מְבַלֶּה שָׁעוֹת בְּבַר הַמַּשְׁקָאוֹת הַגָּדוֹל, וּמְסַפֵּר לְכָל עוֹבְדֵי הָאַרְמוֹן כַּמָּה חָרוּץ הוּא, וְכַמָּה מַהֵר יוּכַל לַעֲשֹוֹת אוֹתָהּ עֲבוֹדָה שֶׁחֲבֵרָיו יַעֲשֹוּ בַּחֲצִי שָׁנָה. הוּא נִשְׁמַע בָּטוּחַ בְּעַצְמוֹ, וְהוּא גַּם זָכָה לְהַעֲרָכָה מְיֻחֶדֶת. הַהֲנָאוֹת זָרְמוּ בְּשֶׁפַע, הוּא מֵעוֹלָם לֹא יָדַע חַיִּים יָפִים יוֹתֵר. הָיְתָה זוֹ הַתְּקוּפָה הַיָּפָה בְּחַיָּיו. בְּיוֹמָנוֹ הוּא צִיֵּן אֶת הַיָּמִים הַלָּלוּ מִתַּחַת הַכּוֹתֶרֶת 'הַיָּמִים שֶׁל הַחַיִּים הַקַּלִּים'.

בַּיָּמִים שֶׁלִּפְנֵי תֹּם הַמּוֹעֵד, כְּשֶׁהַדֶּד-לַיְין הִתְקָרֵב, הֵחֵלּוּ חֲבֵרָיו לָעֲבוֹדָה תּוֹהִים עַל כַּוָּנוֹתָיו: 'אַתָּה בֶּאֱמֶת חוֹשֵׁב שֶׁתּוּכַל לְבַצֵּעַ בְּיָמִים סְפוּרִים אֶת מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ עָשִֹינוּ בַּחֲצִי שָׁנָה?!'

'אֲנִי גַּם לֹא צָרִיךְ יָמִים!' לָחַשׁ בְּבִטָּחוֹן, 'מַסְפִּיקוֹת לִי שָׁעוֹת!' שֵׁשׁ גַּבּוֹת הוּרְמוּ בְּתִמָּהוֹן, אַךְ הֶסְבֵּר לֹא נִתַּן. הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן הִגִּיעַ, מָחָר יָבוֹא הַמֶּלֶךְ לְהָסִיר אֶת הַלּוֹט וְלִבְחֹן אֶת הַיְצִירוֹת, וַעֲדַיִן הַשֶּׁטַח שֶׁבַּקֶּשֶׁת הָרְבִיעִית רֵיק. בַּלַּיְלָה הִסְתַּגֵּר הָאָמָּן הָרְבִיעִי בַּטְּרַקְלִין בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה, כִּסָּה בְּבַד גָּדוֹל אֶת יְצִירָתוֹ בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁעָשֹוּ חֲבֵרָיו בִּשְׁלֹשׁ הַקְּשָׁתוֹת הָאֲחֵרוֹת, וְחָזַר לְחַדְרוֹ. בַּחֲצוֹת הַיּוֹם בְּדִיּוּק נִכְנַס הַמֶּלֶךְ לַטְּרַקְלִין.

הַבַּד הָרִאשׁוֹן הוּסַר, וּקְרִיאַת הִתְפַּעֲלוּת אֲמִתִּית סָחֲפָה אֶת הַנּוֹכְחִים בַּטְּרַקְלִין. הָיָה זֶה צִיּוּר שְׁמֵימִי, צִפּוֹר דּוֹאָה נִרְאֲתָה עַל רֶקַע שָׁמַיִם כְּחֻלִּים, וּמֵרָחוֹק הִתְקָרְבָה לַהֲקַת צִפֳּרִים מַרְהִיבָה בְּיָפְיָהּ, אֶפְשָׁר הָיָה לְדַמְיֵן כִּי קוֹל הַצִפֳּרִים מְהַדְהֵד בַּחֲלַל הַטְּרַקְלִין.

הַצִּיּוּר הַשֵּׁנִי עָלָה עַל קָדְמוֹ. הָאֻמָּן יָצַר בְּסִגְנוֹן יִחוּדִי הֶמְשֵׁךְ טִבְעִי שֶׁל הַפִּתּוּחִים שֶׁעַל הַקְּשָׁתוֹת, וְדִמָּה זְרִימָה שֶׁל אוֹר בְּשִׁלּוּב מַפְעִים שֶׁל צְבָעִים. הַצִּיּוּר זָהַר כְּאִלּוּ הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת מִתּוֹכוֹ, הַקַּרְנַיִם הַזּוֹהֲרוֹת מִתּוֹךְ הַצִּיּוּר הִשְׁתַּלְּבוּ בַּקַּרְנַיִם הַזּוֹהֲרוֹת מִתּוֹךְ הַחֲרַכִּים, וְיָצְרוּ תְּחוּשָׁה מַפְעִימָה שֶׁל תְּאוּרָה מַדְהִימָה. הַבַּד שֶׁהוּסַר מֵהַצִּיּוּר הַשְּׁלִישִׁי הִשְׁאִיר אֶת כֻּלָּם פְּעוּרֵי פֶּה. הָיְתָה זוֹ יְצִירַת מוֹפֵת שֶׁהִשְׁתַּלְּבָה בְּצוּרָה מֻפְלָאָה בֶּהָדָר הַמַּלְכוּתִי שֶׁבַּטְּרַקְלִין, וְגָרְמָה לַמֶּלֶךְ לְאֹשֶׁר אֲמִתִּי. כְּשֶׁהוּסַר הַבַּד הָרְבִיעִי הִשְׁתַּקְּפוּ שְׁלֹשֶׁת הַצִּיּוּרִים בַּמַּרְאָה הַגְּדוֹלָה שֶׁתָּלָה שָׁם הַצַּיָּר בְּלֵיל אֶמֶשׁ. הַתּוֹצָאָה הָיְתָה מַרְהִיבָה.

הַמֶּלֶךְ הוֹרָה לְהָבִיא אֶת הַכֶּסֶף. הוּא לָחַשׁ דְּבַר מָה בְּאָזְנֵי שַֹר הָאוֹצָר, וְהַמְשָׁרְתִים חָזְרוּ עִם שְׁלֹשָׁה מֻגָּשִׁים מְלֵאִים בִּשְׁטָרוֹת.

הַמַּגָּשִׁים הֻנְּחוּ בָּזֶה אַחַר זֶה בְּרָאשֵׁי הַסֻּלָּמוֹת לְיַד הַצִּיּוּרִים שֶׁבְּרֹאשׁ הַקְּשָׁתוֹת. בַּמַּרְאָה שֶׁבְּרֹאשׁ הַקֶּשֶׁת הָרְבִיעִית הִשְׁתַּקְּפוּ שְׁלֹשֶׁת מַגְּשֵׁי הַכֶּסֶף, וְיָצְרוּ תְּחוּשָׁה שֶׁל עֹשֶׁר אַגָּדִי. 'זֶה שֶׁלָּכֶם!' אָמַר הַמֶּלֶךְ לִשְׁלֹשֶׁת הַצַּיָּרִים הָרִאשׁוֹנִים, וְהוֹרָה עַל מַגְּשֵׁי הַשְּׁטָרוֹת. 'וְזֶה שֶׁלְּךָ!' הִצְבִּיעַ הַמֶּלֶךְ עַל הַשְּׁטָרוֹת הַמִּשְׁתַּקְּפִים בַּמַּרְאָה. 'אַתָּה יָכוֹל לָקַחַת אֶת זֶה!'

אָז זֶהוּ, שֶׁמִּי שֶׁבּוֹחֵר בַּדֶּרֶךְ הַקַּלָּה, מִי שֶׁבּוֹחֵר לֹא לְהַשְׁקִיעַ, אֶלָּא רַק לֵהָנוֹת מֵעֲמָלָם שֶׁל אֲחֵרִים, לְחַקּוֹת אוֹתָם וְלִצֹּר הִשְׁתַּקְּפוּת מְדֻמָּה שֶׁל עֲשִֹיָּה וְהַצְלָחָה, בַּל יִתְפַּלֵּא כְּשֶׁלֹא יִשָּׁאֵר בְּיָדוֹ כְּלוּם.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר