הנחה מאולצת

יעקב ברוך ב.ת. תגובות: 0

שאלה מס' 546

הנחה מאולצת

שלום שהיה בעל רשת חנויות גדולה ומוכרת, נהג לעשות 'כסף קל' על גבם של ספקי הסחורה שלו. הוא הזמין סחורה בשווי 400,000 ₪ אבל אמר לספק תגיע לקחת את התשלום בעוד שלושה חודשים. לאחר שלושה חודשים כשהגיע הספק לקחת את הכסף, אמר לו שלום: 'תקשיב, אני משלם לך כרגע רק 350,000 ₪ אם אתה לא מעוניין לעשות לי את המחיר הזה. אני מפסיק לעבוד אתך והולך לספקים אחרים!' בלית ברירה הסכים הספק בגלל שתי סיבות: א') זה חוב של שלושה חודשים והוא חייב כבר את הכסף. ב') בסכום כזה, עדיף לו להפסיד חמישים אלף ₪ ולהישאר עם רווח קטן מאד מאשר להפסיד לקוח גדול. השאלה היא האם מותר לשלום לעשות כך לספקים שלו. מה דעתכם?

תשובה לשאלה 'המותג שהתייקר' (שאלה מס' 543)

תקציר השאלה השבועית: יעקב שאל מחברו זבולון שעון יוקרתי, ולדאבונו השעון נגנב. יעקב הודיע לזבולון שישלם על השעון, אך לפני שהספיק לשלם נתפס הגנב כשברשותו השעון. אלא שבינתיים השעון התייקר באלפיים דולר. כעת מתלבט יעקב האם עליו להחזיר את השעון המקורי לזבולון, או לשלם לו את מחיר השעון כפי שהיה בהתחלה ולהרוויח את ההפרש? מה דעתכם?

 

תשובה בקצרה: יעקב חייב להחזיר לזבולון את השעון המקורי, ואינו זוכה בהתייקרות השעון.

תשובה בהרחבה: שומר שנגנב ממנו החפץ שהופקד אצלו, ושילם מיד לבעלים, ואחר כך נמצא הגנב, מבואר בגמרא (ב''מ ל'ד ע'א) שהשומר זוכה בכפל שהגנב משלם, היות והבעלים מקנה לו את הזכות הזאת בתמורה לכך שלא צריך להביא אותו לבית דין על מנת לשלם על הגניבה, כביכול נעשה תנאי עם השומר שאם יקרה נזק וישלם לו מיד ולא ינסה לפטור את עצמו, הבעלים מקנה לו זכות בפיקדון שהכפל יהיה שלו. ולא רק אם שילם, אלא אפילו אם רק הבטיח לשלם, ונמצא הגנב לפני שהספיק לשלם, השומר זוכה בכפל, וכן נפסק להלכה (סימן רצ'ה ס'ב). במקרה שהחפץ נמצא ברשותו של הגנב, נחלקו הראשונים למי הוא שייך. לדעת הרמב'ם החפץ שייך לבעלים, ולדעת התוספות החפץ שייך לשומר, בדיוק כפי שהיה זוכה בכפל, וכן הכריע הש'ך (סקי'א) להלכה.

אם לאחר שהחפץ נמצא אצל הגנב הוא הספיק להתייקר, לכל הדעות השומר זוכה בזה, אלא שנחלקו הראשונים (רמב'ם והריטב'א) אם הוא זוכה בזה גם אם רק הבטיח לשלם, או רק לאחר ששילם בפועל, ונחלקו הפוסקים איך הכרעת ההלכה בזה (קצוה'ח סי' רצ'ה סק'ב ונתיה'מ סק'א).

דין זה נאמר רק בשומר חינם או שומר שכר, אבל שואל אינו זוכה בכפל אלא אם שילם בפועל. והסיבה לכך היא ש'שואל כל הנאה שלו', שהרי רק הוא נהנה מההשאלה ואילו לבעלים אין שום הנאה מכך, בשונה משומר חינם או שומר שכר שיש לבעלים הנאה בכך שהחפץ מופקד אצלם, ולכן אם השואל לא שילם על הגניבה, הבעלים אינו מרגיש שעשה לו טובה בכך שרק הבטיח לשלם, ואינו מקנה לו תמורת זאת את הזכות לקבל את הכפל במקרה שהגנב ייתפס.

בסיפור שלנו

יעקב ששאל שעון יוקרתי מזבולון, נחשב כשואל שחייב אפילו באונסים וכל שכן בגניבה או אבידה, ולכן מן הדין היה חייב לשלם מיד על הגניבה, ואם אכן היה משלם בפועל היה זוכה בעליית המחירים של השעון, אבל היות ולא שילם, אף שהבטיח לשלם, הוא אינו זוכה בהתייקרות השעון, כיון שזבולון לא מרגיש שעשה לו טובה עם עצם ההסכמה שלו לשלם מיד, ואינו מקנה לו תמורת זה את הזכות בהתייקרות השעון.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר