פרצה של דקה

רבני שלום לעם תגובות: 0

פרצה של דקה - אבינועם הרש

אף אחד ממאבטחי מוזיאון 'מאדאם טוסו' שבצרפת לא חשב לרגע שהבחור הנחמד שהסתובב בין מוצגי המוזיאון הולך לבצע את אחת מגניבות האומנות הגדולות ביותר שהיו אי פעם בהיסטוריה.

הקטע המוזר בכל העניין הוא, שרק אתמול התקיימה ישיבת אבטחה מיוחדת בראשות מפקד משטרת פריז קולונל ז'אן רוסו שכינס במיוחד את כל מומחי האבטחה הבין לאומיים שהיו קיימים: היה שם מומחה אפילו לאבטחה מחדירה ופריצה מהים שהגיע מדנמרק והסביר לכל המאבטחים אלו סכנות אורבות למוזיאון מחדירות גנבים שיכולים לפלוש דרך פתחי הביוב והתעלות הרבות של פריז.

היה שם מומחה מיוחד מארצות הברית שהסביר איך ניתן לפרוץ למוזיאון דרך הזכוכיות שבמעלה הגג והציע דרכי פעולה כיצד למנוע זאת. והיה שם גם מומחה לסייבר מישראל שהסביר איך אפשר בעזרת תוכנת מחשב פשוטה לשתק את כל מערכות האבטחה של המוזיאון כולל מצלמות ואזעקה ולכן על המוזיאון להיערך מראש. 

בדיוק מהסיבה הזו התדהמה וההלם של צוות המוזיאון היה מטורף. מנהלי המוזיאון שהיה אחד מהמוזיאונים המפורסמים בעולם הבינו שהם נפלו בפח והזדעזעו משווי הנזק העצום שנגרם להם.

בתוך שעה החלו עשרות ניידות שידור וכלי תקשורת מכל העולם להגיע לזירת האירוע שנסגרה באופן הרמטי על ידי הכוחות המיוחדים של משטרת צרפת שראתה באירוע אסון לאומי.

הסתבר שלא פחות ולא יותר, הגנב הלך על הציור המפורסם ביותר בעולם: ציור ה'מונה ליזה'. אחד מהאוצרות הלאומיים של צרפת.

בתוך דקות הוטל סגר על כל פריז, מחסומים הוצבו בכל הצמתים החשובים ומומחי מחשבים מיוחדים הוזעקו מכל העולם בראשות מומחה האבטחה הישראלי יובל צוק.

בהתחלה נבדקו כל מצלמות האבטחה החיצוניות שלאחר בדיקה קפדנית ולהפתעת כולם לא הראו כלום: לא בוצעה שום ניסיון חדירה מהביוב, מהגג או מכל נקודה חיצונית אחרת במוזיאון. בשלב השני הצוות החל לעבור על כל מצלמות האבטחה של המוזיאון כאשר הראשונה שבהם הייתה זו שהוצבה בחדר של ה'מונה ליזה' שם נגלה למצלמת האבטחה פרצופו של פרנסואה, גנב אומנות ידוע בצרפת שהמראה התמים שלו לא הדליק שום נורה אדומה בקרב המאבטחים, הוא היה נראה כאחד האדם בלי שום צוות מסייע או כלים מיוחדים.

 

פרנסואה, שהגיע במיוחד בשעת הצהריים, ידע היטב שכל המאבטחים הקבועים יוצאים להפסקה בשעה קבועה ובמקומם מגיעים המאבטחים המחליפים, הוא אמר יפה שלום למאבטח שכאמור לא חשד בכלום עד כדי כך שיצא להפסקה הקבועה שלו בזמן. מאחר שהמאבטח המחליף דיבר בדיוק בטלפון, יצא לפרנסואה דקה שלימה שבה היה לבד עם התמונה. הוא לא היה זקוק ליותר מזה. הוא שלף מיד את המברג המתקפל שלו, הוריד במיומנות את ארבעת הברגים של התמונה, הסיר אותה מהקיר והצמיד אותה לחליפת שלושת החלקים היוקרתית והמיוחדת שלו ובצעדים בוטחים ואיטיים הלך לעבר היציאה הדרומית שיורדת ישר לחניון, בידיעה שהיא תעניק לו שלוש דקות יקרות מרגע שיופעלו אזעקות המוזיאון.

 

מאחר שהכול תוכנן מראש בצורה קפדנית, שלף פרנסואה את מדי צוות האבטחה שהסתתרו בתא המטען של המכונית שלו שחנתה בכוונה ליד מכונית האבטחה המשטרתית. לאחר מכן הוציא פרנסואה את מפתח הגנבים שלו שמיד פרץ את מכונית האבטחה של המוזיאון. בתוך שניות המפתח השתחל לתוך הדלת, הידית הסתובבה ובאמצעות חיבור של שתי חוטים הצליח פרנסואה להתניע את המכונית ולצאת מהחניון שם נתקל במחסומי החירום שהוצבו על ידי משטרת פריז אולם מאחר שנסע עם רכב משטרה ולבש מדי משטרה, מובן שאף אחד לא חשב בדעתו לעצור את גנב האומנות המפורסם שהתחפש לשוטר.

 

כעבור חמש דקות עצר פרנסואה את מכונית המשטרה בצד, הסתכל סביבו ומיד עלה על האופניים שהכין מראש במחבוא הסודי שלו. שם נסע עוד שני קילומטר, כשהוא מסתכל על המהומה שנוצרה מסביב למוזיאון וכללה משטרות, ניידות, מסוקים וחיילי יחידות מיוחדות שרצו מבוהלים בכל העיר - ואז החליט לעצור, להניח את האופניים וללכת רגלית, מתגבר בדרך על עוד שני מחסומים בקור רוח מדהים. כאשר גם כאן: אף אחד מהשוטרים, החיילים או אנשי האבטחה המיוחדים שבאו לא מעלה בדעתו לשאול או לבדוק מה מסתיר האדם החביב עם החליפה היוקרתית. לאחר חצי שעה של הליכה רגילה כאחד האדם הגיע פרנסואה לדירת אימו ושם את הציור יקר הערך ליד יצירות אומנות נוספות ששוות כולם מיליוני דולרים.

'אתה משוגע פרנסואה!' אמרה לו אימו: 'בסוף יתפסו אותך! לא יכול להיות שתמשיך שוב ושוב והם לא יעלו עליך!' אבל פרנסואה רק חייך לעבר אימו ואמר לה בנחת: 'אמא יקרה, תביני הם נערכו להתקפות על המוזיאון מהאוויר, מהים, מהיבשה, מהביוב, מהמחשבים, אבל אף אחד מהם לא נערך לאדם פשוט שמגיע כתייר ומסוגל באמצע היום לאור מצלמות האבטחה לנצל דקה אחת של פרצת אבטחה ולגנוב את התמונה לאור יום. בכל אופן מצלמות האבטחה זיהו את הפנים שלי ולכן אני מבטיח לך שזו הייתה הגניבה האחרונה שלי בצרפת...'

פרנסואה עזב את צרפת ועבר בזהות בדויה לברזיל, מכר את התמונה היוקרתית בעשרות מיליוני דולרים, הפסיק עם הגניבות, קנה לעצמו דירה והמשיך להתגורר בה כעשיר גדול עד לסוף חייו.

 

*

לפעמים אנחנו לא מודעים לכך שהנפילות הכי גדולות שלנו יכולות להתרחש דווקא במקומות ובזמנים שבהם אנחנו מרגישים הכי בטוחים. דווקא בגלל הסיבה הזו אנחנו פחות דרוכים, מורידים את ההגנות שלנו ומאפשרים לעצמנו להיכנס לכל מיני ניסיונות שאנחנו לא בטוחים איך נוכל לצאת מהם בקלות.

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר