הנזק שהציל

יעקב ברוך ב.ת. תגובות: 0

הנזק שהציל

בלוני התבערה מעזה לא רק שפסקו, אלא עלו משמעותית בקצב מסחרר והם המשיכו לשרוף את שדות הקיבוץ. באחד הימים פרצה שריפה בשדה של ראובן כתוצאה מבלון תבערה, ליד השדה היה דוד מים גדול של שמעון השכן שהאש הגיעה עד אליו, המיסה את הפלסטיק וכתוצאה מכך נשפכו המים והשריפה נעצרה ורוב שדהו של ראובן ניצל משריפה. כעת הגיע שמעון לראובן וביקש ממנו לשלם לו על הדוד, שהרי בגלל הדוד שלו ניצל השדה של ראובן מנזק. ואילו ראובן טוען: 'מה אני קשור לזה שהאש שרפה לך את הדוד, נכון שנהניתי מזה אבל אני לא צריך לשלם!' מה דעתכם?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן קכ'ו בש'ך סימן צ'א סעיף קטן ב' בדין: 'נהנה ממון חברו שלא בידיעתו'.

תשובה לשאלה 'הנחה מאולצת' (שאלה מס' 546)

תקציר השאלה השבועית: שלום הזמין סחורה בשווי 400,000 ₪ אמר לספק שישלם לו על הסחורה בעוד חודשיים. אלא שאז הודיע לספק שאם הוא לא מסתפק ב350,000 ₪ הוא יחזיר לו את הסחורה וילך לספקים אחרים. הספק שכבר היה לחוץ לכסף ובנוסף חשש להפסיד את הלקוח הסכים בלית ברירה. האם מותר היה לשלום לעשות זאת?

תשובה בקצרה: אסור היה לשלום לנהוג כך ולהערים על הספק כדי לסחוט אותו, אולם הספק יכול לתבוע אותו על הסחיטה רק אם יש להם חוזה שבו שלום התחייב להמשיך לעבוד אתו, אבל אם אין ביניהם חוזה, והספק הסכים לוותר כי הבין שלא כדאי לו להפסיד לקוח, הוא לא יכול לתבוע את שלום על זה שהצליח לסחוט אותו ברגע האחרון.

תשובה בהרחבה: אדם שהכריח את חברו לתת לו מתנה, או שהכריח אותו למחול לו על חוב, אין למתנה או למחילה שום תוקף. אולם אם הכריח את חברו למכור לו חפץ ושילם לו על כך, המכירה תקפה וקיימת אף שהיא נעשתה בכפייה, אלא אם כן הודיע המוכר מראש לפני עדים שהוא מבטל בפניהם את הקניין שעומד להיכפות עליו.

 

כפייה או תנאי

מעשה באדם שרצה לקדש אישה, אלא שהיא עשתה עמו תנאי שיכתוב לה שטר מתנה על כל נכסיו, לאחר מעשה רצה לבטל את המתנה שנתן לה, בטענה שזה נעשה בכפייה. השאלה הגיעה לפני הפוסקים (סי' רמ'ב ס'י בשם הר'י מיגאש) שהכריעו שאינו יכול לבטל את המתנה, כיון שזה 'אונסיה דנפשיה', דהיינו שהוא הכריח את עצמו לתת את המתנה מפני רצונו לקדש אותה, ואילו היא כלל לא הכריחה אותו לתת לה מתנה, ורק התנתה את הקידושין במתנה, ודבר כזה לא נחשב מתנה בכפייה. אולם אם היה מוסר מודעה בפני עדים ומצהיר בפניהם מראש שהוא לא באמת מתכוון לתת את המתנה, הרי שהמתנה בטלה על אף שהוא זה שהכריח את עצמו.

 

בסיפור שלנו

 

אם יש לשלום חוזה עם הספק בו הוא מתחייב שהוא ממשיך לעבוד אתו לאורך זמן, הספק יכול לדרוש משלום לשלם לו את הכסף שוויתר לו עליו בכפייה ובאילוץ, כי 'מחילה באונס אינה מחילה'. אולם אם שלום לא התחייב להמשיך לעבוד אתו, כך שהספק הכריח את עצמו לוותר כי רצה ששלום ימשיך לקנות אצלו, הוא לא יכול להתחרט מהוויתור שלו, כי שלום לא כפה עליו למחול, אלא רק הודיע לו שאם הוא לא יעשה לו הנחה הוא לא יעבוד אתו יותר, כך שהספק הוא זה שכפה את עצמו.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר