מי מפחד משאלות

רבני שלום לעם תגובות: 0

שאל את הרב – הרב יוני לביא

מי מפחד משאלות

שאלה: שלום. קוראים לי נועם ואני בן 15. אני בחור סקרן שאוהב לחקור ולברר ולפעמים מתעוררות לי שאלות על האמונה בה' ובתורה.

היתה לי עכשיו שיחה ממש לא נעימה עם אליהו, חבר טוב שלי. שיתפתי אותו בשאלות שמעסיקות אותי והוא ממש כעס. 'אסור בכלל לשאול דברים כאלו', הוא אמר, 'זו ממש כפירה! שאלות הן דבר מסוכן. יהודי צריך להאמין בה' בתמימות ובלי התחכמויות'.

אני מבין מה שאליהו אומר ובכל זאת מרגיש שהשאלות שלי אמיתיות ואם לא אברר אותן פשוט אשקר לעצמי.

יכול להיות שה' רוצה ממני להאמין בעיניים עצומות מבלי לבדוק ולברר שום דבר?

 

תשובה: שלום נועם.

דיברת על שאלות אז הנה עוד אחת לאוסף: כולם מכירים את ארבעת הבנים המפורסמים מההגדה של פסח. האם שמת לב פעם מי האחרון ביניהם? מי הוא זה שנדחק לסוף הרשימה?

היינו מצפים שזה יהיה הבן הרשע. חוטא וחצוף שכמותו אמור להידחות לסוף.

אבל לא, מי שנמצא אחרון הוא דווקא הבן שאינו יודע לשאול.

כי בתור יהודים אנחנו מאמינים ששאלות הן דבר חיובי. הן סולם שמאפשר לטפס גבוה יותר.

כל מי שלמד אי פעם גמרא יודע שאין בעולם ספר מלא שאלות, קושיות ובירורים, יותר ממנה.

עוד לפניה נמצא כמובן התנ'ך שמספר על אבותינו הקדושים. צדיקים מופלאים שלא נמנעו מלהתייצב מול ריבונו של עולם ולהציג את השאלות הנוקבות ביותר: 'האף תספה צדיק עם רשע?!' (כמו ששאל אברהם), 'למה הרעותה לעם הזה?' (משה רבינו), 'מדוע דרך רשעים צלחה?' (ירמיהו הנביא) ועוד.

אלו שאלות שלא מגיעות ממקום של חוסר אמונה. בדיוק להפך! דווקא בגלל שאנחנו בטוחים ש'משה אמת ותורתו אמת' אנחנו מרגישים בנוח לשאול, במטרה להבין עוד יותר את האמת הזאת ולהתקרב לריבונו של עולם.

המהר'ל מפראג, שחי לפני כחמש מאות שנה, הסביר שהמילה 'אדם' שווה בגימטריה 45. זהו בדיוק הערך המספרי של המילה 'מה'. כי עניינו של אדם הוא לשאול 'מה?', 'למה?', 'איך ייתכן?' וכו'.

לכן, כשדוד המלך מעביר את כתר המלוכה לבנו שלמה הוא מצווה אותו 'דע את אלוקי אביך ועובדהו' (דברי הימים א' ,כ'ח, ט') – קודם תדע ותכיר בשכלך את בורא עולם, ומתוך כך עבודת ה' שלך תהיה אמיתית ועמוקה יותר. לכן לשאלות בהחלט יש מקום חשוב ומועיל.

יחד עם זאת, צריך לעשות את זה נכון. הנה ארבעה כללים:

א.      בענווה – דע לך שכמעט כל שאלה שתעלה בדעתך - כבר שאלו לפניך. ספרי גדולי ישראל – הרמב'ם, הרמח'ל, רבי יהודה הלוי ורבינו בחיי ועוד ועוד, מלאים בעיסוק בעניני אמונה. אין תחום של חקרו אותו לעומק, התמודדו עם השאלות וגם נתנו להן תשובות.

ב.       בפתיחות – מספרים על ראש ישיבה שאחד מתלמידיו עזב את לימודיו ונטש את דרך התורה. אחרי שנים נפגש התלמיד עם רבו ושטח בפניו רשימה ארוכות של קושיות וטענות שיש לו כלפי היהדות. ראש הישיבה אמר לו אני מוכן לענות לך על כל הטענות שלך אחת לאחת. אבל שאלה אחת לפני הכול: האם קודם התעוררו אצלך השאלות ולכן החלטת לנטוש את דרך התורה, או שקודם עזבת את הדרך ואז התעוררו השאלות? התלמיד הודה שהאפשרות השניה היא הנכונה. אם כך, אמר לו ראש הישיבה, מה שיש לך, הן לא שאלות אלא תירוצים, ועל תירוצים – אין לי תירוץ.

במילים אחרות, נועם, בוא בראש פתוח ועם נכונות לשמוע דברים חדשים. כבר פגשתי אנשים שבאו מלאי שאלות כרימון ויצאו כלעומת שבאו, כי פשוט היו נעולים ואז גם הדברים הכי אמיתיים בעולם לא דיברו אליהם.

ג.        ברצינות – כשבאים לעסוק בדבר הכי חשוב בעולם צריך להיות מוכן להשקיע: לפנות לרבנים מומחים בנושא, ללמוד בספרי אמונה שכתבו גדולי ישראל, להשתתף בשיעורים. אל תצפה לתשובות קצרצרות וקלילות באורך שני משפטים. התורה שלנו גדולה ועמוקה מכדי שאפשר יהיה לשלוח אותה במסרון.

ד.       אמונה בתמימות – אחרי כל זה חשוב לומר את ההפך: מי שמרגיש שלם באמונתו בפשטות ובתמימות גם בלי שאלות וחקירות – תבוא עליו ברכה ואשריו. יש דרכים רבות להתחבר לה' וכל אחד צריך למצוא את השביל המתאים לנפש שלו.

בהצלחה!

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר