טיסה גורלית

רבני שלום לעם תגובות: 0

טיסה גורלית – אבינועם הרש

קפטן ג'יימס הגיע לשדה התעופה וכהרגלו החנה את מכוניתו בחניה הקבועה. בתור הקברניט הוותיק ביותר בחברת התעופה 'בריטיש אירווייז' הוא זכה ליחס של הערצה מול הקברניטים והטייסים הצעירים שעבדו להשלים את שעות האימונים שלהם והתחרו ביניהם מי יזכה ללמוד אצל המאסטר הגדול של עולם התעופה הבריטי.

קפטן ג'יימס הגיע כהרגלו והתכונן לטיסה. אלא שטייס המשנה שלו, אוליבר ווינסטון שם לב למשהו חריג - הוא היה נראה אדיש ועצוב, את מצב הרוח הגרוע שלו הוא הסביר לאוליבר שבעקבות שיחה שקיימה אתו ההנהלה הוא נראה עצוב ואדיש, הם יידעו אותו שהם הולכים להוציא אותו לפנסיה החל מהטיסה הבאה כיוון שהוא עבר את גיל השבעים.

אוליבר השתתף בצערו של ידידו הוותיק, אלא שההתנהגות המוזרה של קפטן ג'יימס חצתה את הגבול כשהוא אמר: 'אני כבר אראה להם מה זה! למרות שהם רוצים לשחד אותי עם חבילת פיצויים נדיבה, הם חושבים שאין בי כבר תועלת? אני אגרום להם להצטער על זה!'

בהתחלה חשב אוליבר לדווח לממונים עליו על המילים המוזרות והמטרידות ששמע מקפטן ג'יימס, שכן לך תדע אלו רעיונות יכולים לצוץ לו בראש אולם הוא החליט לשמור אמונים לחברו הטוב ושמר על כך עמוק בבטן. לאחר שעה וחצי של הכנות לטיסה, המריא מטוס הג'מבו 747 שהטיס את טיסה 778 שטסה מלונדון לכיוון יוון בשעה חצות בדיוק.

לאחר שבדק את כל המדדים וראה שהכול כשורה, העביר קפטן ג'יימס את הטיסה למצב אוטומטי ואמר לטייס המשנה שלו, אוליבר כי הוא משחרר אותו והוא מוזמן אם הוא רוצה לצאת מחדר הטיסה ולהתרווח באחד מהמושבים של המחלקה הראשונה.

בינתיים המשיך המטוס להמריא והגיע עד לגובה השיוט של עשרה קילומטר אולם טייס המשנה אוליבר הבחין במשהו מוזר: קפטן ג'יימס המשיך להגביה את המטוס ועבר את מהירות הטיסה המותרת לפי רשויות התעופה.

מעבר לכך הוא שם לב למשהו מוזר נוסף: קפטן ג'יימס ביקש בכריזת המטוס מכל הנוסעים להתכונן וללבוש את מסכות המחצן היות ועקב כיסי אוויר צפויים הוא מתכוון לטפס עם המטוס עד לגובה השיוט המקסימלי שלו – מעל ארבעים אלף רגל באוויר.

אוליבר ידע שאין בכל חברה התעופה הבריטית טייס מנוסה כמו קפטן ג'יימס ובכל זאת הוא הרגיש שהבטן שלו משדרת לו שמשהו לא כשורה. למרות שהיה לו לא נעים להקשות ולשאול על הקברניט האגדי הוא בכל זאת אזר אומץ ושאל אותו: 'אדוני, מדוע אנחנו צריכים לטפס לקצה גבול יכולת המטוס? היו מקרים שבהם בגובה כזה המטוס נכנס לסחרור והטייסים לא יוכלו לשלוט עליו. זה לא מסוכן?'

אולם קפטן ג'יימס ענה לו בדיוק את התשובה שממנה חשש אוליבר: 'ילד, אני מכבד אותך וטסנו המון שעות ביחד אבל מה שאני הספקתי כבר לשכוח כטייס בכיר אתה עוד לא למדת. אסביר לך הכול אחרי שננחת. בינתיים כמו שאמרתי לך, צא החוצה למחלקה הראשונה ותתרווח לך'.

אוליבר הבין שהוא לא יוכל לסרב יותר לקפטן ג'יימס אולם החליט למרות שהדבר לגמרי לא מקובל ברגע האחרון להוציא את המפתח החיצוני מדלת הקברניט ולקחת אותה אתו למקרה שקפטן ג'יימס יחשוב כל מיני מחשבות טורדניות כמו למשל לרסק את המטוס על כל נוסעיו באמצעות סגירת דלת תא הטייס. במקרה כזה יוכל מיד אוליבר לפתוח את הדלת ולנסות ולהשתלט על העניינים.

בינתיים אוליבר שם לב שהמטוס ממשיך לטפס, קולות מפחידים של מתכת שנאבקת בעומס המרבי שלה נשמעו מכל עבר ואם כל זה לא מספיק הרי שהוא הבחין במסכות החמצן הרבות שהנוסעים החלו להשתמש בהם, אולם אלו האחרונים לא ידעו שבגובה רב שכזה הם בעצם עלולים להתעלף מחוסר חמצן מבלי שיהיו בכלל מודעים לכך.

אוליבר החליט לעשות את עצמו כהולך לשירותים שם ניסה ליצור ללא הצלחה קשר עם מגדל הפיקוח ולדווח על ההתרחשויות המוזרות אולם לפני שהצליח לנסות בפעם השנייה ליצור קשר, הוא הבחין שדלת תא הטייס של קפטן ג'יימס נטרקה וננעלה.

כעת הוא הבין באופן סופי שכל תרחישי האימים שלו התממשו אחד לאחד. הוא רץ בבהלה לתא הטייס השחיל את המפתח, פתח בבהלה את הדלת והבחין בדמותו של קפטן ג'יימס כאשר הקפטן נראה מזיע ולחוץ וממשיך להעלות את המטוס לגבהים מסוכנים למרות הנורות האדומות והאזעקות שצפצפו לו: 'מה אתה עושה?' צעק עליו אוליבר: 'אתה תהרוג את כולנו!' הוא מיד דחף אותו מכיסא הטייס והוריד את ידית ההיגוי בבהלה. כעבור חצי דקה הגיעה לו עזרה בדמות שני דיילים וכך ברגע האחרון המטוס וכל הנוסעים ניצלו אודות לתושייתו של אוליבר...

*

לפעמים בחיים אנחנו צריכים ללכת עם האמת הפנימית ותחושת הבטן שלנו למרות הלא נעים ולמרות שמופעל עלינו לחץ נגדי. לפעמים ההקשבה לקול הפנימי שלנו יכולה להיות ההבדל שיקבע בין החיים למוות.

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר