הצלה כפולה

רבני שלום לעם תגובות: 0

הצלה כפולה - אריק סגל

פתיתי השלג ירדו במהירות מפתיעה על הכביש והחלו להיערם. הסערה לא הייתה חיזיון נדיר בעיירה. התושבים שהכירו את סערות השלג הללו, התכוננו לקראת מזג האוויר הקשה - מפלסות השלג הוכנו, הבתים הוסקו, וסדקים נאטמו. אלא ששונה היה גורלם של העוברים והשבים שחלפו דרך העיירה ונלכדו במזג האוויר הסוער. הם גילו מהר מאד שהנהיגה במצב הנוכחי היא בלתי אפשרית. ובלית ברירה, הם חיפשו מלון, שבו יוכלו להתאכסן ללילה הקרוב, כדי להמשיך את הנסיעה כשתחלוף הסערה.

את המקרים הללו רון הכיר היטב, למעשה הוא התפרנס מהם. הוא היה דואג להזמין לעצמו חדר במלונית היחידה שבעיירה כבר בשעות הבוקר, והיה ממתין בקוצר רוח לשעות הלילה המאוחרות. בסערה האחרונה, נכנסו למלונית המוסקת שני צעירים כשהם מכוסים שלג, ניגשו אל הפקיד שבדלפק הקבלה וביקשו לשכור חדר פנוי ללילה. רון ידע את התשובה עוד לפני ששמע אותה: המלונית הייתה מלאה. ובזמנים כאלו, התפוסה של המלון הייתה מלאה ובעלי המלונית נאלצו לשלוח את הפונים לדרכם. שני הצעירים שהיה ניכר עליהם שלא הורגלו בנסיעות ארוכות היו נראים מאוכזבים ומפוחדים, אלא שאז הופיע 'במקרה' רון: 'שמעתי שכל החדרים מלאים, ממש מצער לשמוע שתאלצו לחפש מקום אחר במזג אוויר כזה...' השניים ששמחו על התעניינותו מיהרו לשתף אותו באכזבתם הרבה.

'אני שכרתי כבר חדר במלון, אבל אם תרצו אני מוכן לישון במכונית שלכם ואילו אתם תשנו בחדר...' הציע להם רון בנדיבות, השניים היו מופתעים ומיהרו לדחות את ההצעה. אבל רון התעקש: 'אני אדם שרגיל לנדודים, עבורי אין הבדל. אתם בוודאי לא רגילים לישון במכונית...' השניים, שידעו שהוא צודק לא היו מסוגלים לסרב, הם הודו לו בחמימות והא מצדו ליווה אותם לחדר והעניק להם את המפתח. הם מצידם הגישו לו את מפתחות המכונית וביקשו ממנו שלא לחסוך בדלק ולהדליק את החימום במכונית למשך כל הלילה.

אלא שהם לא ידעו, שרון לא רק הדליק את החימום - אלא לקח אתו את המכונית ונעלם בדרך למלונית הבאה. כשהשנים התעוררו בבוקר הם גילו פתאום שלא רק שמכוניתם נעלמה, אלא שהם חויבו בתשלום עבור החדר ששכר ה'נדיב' שהציע להם בידידות את חדרו. במהלך הלילה שחלף, הספיק רון להיפטר מהמכונית עבור סכום כסף לא מבוטל ואף מיקם את עצמו כבר בעיירה אחרת.

באותו לילה סוער, הגיעו למלונית זוג אנשים מבוגרים איש ואשה ורון ידע שלפניו טרף קל. הוא המתין שהשנים ייגשו לפקיד הקבלה, ישמעו שאין מקום במלונית ואז הוא ניגש אליהם ואמר מבלי להניד עפעף: 'סליחה, אך לא יכולתי שלא להקשיב לסירוב של הפקיד, יכולתם להיות הסבא והסבתא שלי ואני לא מסוגל להשאיר אתכם בחוץ במזג אוויר כזה. אני עומד על כך שתיקחו את חדרי'

'והיכן אתה תישן?' שאלו בני הזוג את רון. 'אין לי שום בעיה לישון במכונית שלכם, מבחינתי זה בסדר גמור...' הזקנה התבוננה בבעלה, והלה השיב: 'אנחנו מאד מודים לך זהו מעשה נאצל, אנו נקבל את הצעתך!'. רון ליווה את השנים לעבר הקומה השנייה והגיש להם בחגיגיות את מפתחות החדר. הם מצידם הביאו לו את מפתחות המכונית והזקן שוב ברך אותו בחמימות על 'המעשה הטוב, הנדיר והיפה שבחר לעשות'. רון רק חייך ואמר שהוא חש שזו חובתו לדאוג להם במזג אוויר סוער שכזה ונפרד מהזוג החביב, הוא יצא מהחדר והחל לצעוד לעבר המדרגות, אלא שאז הוא שמע את הזקנה פונה לבעלה: 'ריצ'רד, אתה לא חושש שזו קנוניה? אתה לא חושש שהצעיר הנחמד הזה יגנוב לנו את המכונית?' רון נחרד לרגע, הוא התקרב חזרה לדלת כדי לשמוע את תשובתו של הזקן.

להפתעתו הוא שמע את האיש אומר לאשתו: 'גרטה, לא רק שאני חושב שזו מטרתו, אני בטוח בכך!'. ואילו הזקנה שאלה מיד את השאלה שחלפה מיד בראשו. 'אז למה בכל זאת הסכמת להצעה?'

'משתי סיבות' השיב הזקן: 'לא יכולתי לתת לך לקפוא בחוץ או אפילו במכונית, אני מוכן להפסיד את המכונית כדי שאת יקירתי, לא תקפאי מקור. דבר נוסף, זהו בחור מסכן ואומלל שלא מסוגל להתפרנס ביושר ובעבודת כפיים. תראי כמה מאמץ הוא משקיע כדי להשיג את לחמו, אני לא כועס עליו, אני פשוט מרחם עליו!'.

ליבו של רון החסיר פעימה. זו הפעם הראשונה בחייו שהוא שמע שמישהו מרחם עליו. הוא לא האמין לעולם שיש מישהו שמסוגל לראות אותו כאדם אומלל, מסכן וחסר אונים. הוא כל כך נפעם מגדולתו של האיש הזקן שהסכים לותר על מכוניתו היקרה השווה עשרות אלפי דולרים עבור רעייתו, עד שהוא עמד כמשותק ליד הדלת במשך דקות ארוכות...

דברי הזקן לא הרפו מליבו של רון שלא הצליח להירדם כל הלילה. לקראת בוקר גמלה בליבו ההחלטה. ובבוקר כשהגיש לזקן המופתע את מפתחות המכונית, לא ידע הזקן שבלילה האחרון לא רק מכוניתו ניצלה אלא גם האיש שישב בתוכה, החליט לעזוב את אורח חייו הקלוקל ולעלות על דרך הישר...

*

פרשת דברים נפתחת בדבריו של משה רבנו לבני ישראל שבו הוא מזכיר לא רק את מסעותיהם אלא גם את החטאים שעברו עליהם שאותם הוא מזכיר ברמז. כך למשל מוזכרים שמות של מקומות כמו, 'בין פארן ובין תפל ולבן', 'וחצרות', 'ודי זהב' כשהכוונה היא לחטא המרגלים, מחלוקת קרח ומעשה העגל. לעיתים, כשאדם שומע על חטאיו אבל דווקא ברמז קטן הוא מתעורר לשוב למוטב, מצטער על חטאיו ושב בתשובה שלמה...

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר