תמונת הנזק

יעקב ברוך ב.ת. תגובות: 0

תמונת הנזק

רוני יצא לטיול בהרי הגולן ובאחד המפלים נעמד להצטלם ליד המפל, הוא ביקש מבחור שעבר במקום בשם מיקי שיצלם אותו במצלמה החדשה. הלה הסכים בשמחה אלא בדיוק כשסיים לצלם עבר במקום ניר – חבר של מיקי שדגדג אותו והמצלמה החדשה נפלה מידיו של מיקי ונשברה. כעת תבע רוני ממיקי שישלם לו על הנזק. אלא שמיקי טען: 'אני בסך הכול עשיתי לך טובה, צילמתי אותך! וחוץ מזה היא לא נפלה בגללי אלא בגלל ניר!' כשרוני בא לתבוע את ניר על הנזק טען ניר ואמר: 'אני בסך הכול דגדגתי את מיקי, מה אני אשם שנגרם לך נזק...' מה דעתכם? מי צריך לשלם לרוני על הנזק?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רצ'א סעיף ב' בדין: 'מנעלים' והאם זה דומה לסיפור שלנו. ובדין: 'החזיק חפץ ונפל' האם זה דומה למה שמובא בסימן תכ'א בדין: 'הייתה לו אבן בחיקו ונפלה'.

תשובה לשאלה 'הסדק והנזק' (שאלה מס' 551)

תקציר השאלה השבועית: אלעד, בנו הקטן של רובי, זרק אבן על דלת הזכוכית בכניסה לאולם ועשה בה סדק. בינתיים, האולם הושכר לשימי ובמהלך האירוע שלו נגרם לדלת סדק נוסף. ובאירוע השלישי של נתן נגרם סדק נוסף שהכריע את גורל הדלת והיא נשברה. שימי טוען שאם הדלת לא הייתה סדוקה לא היה נגרם עוד סדק, ונתן טוען שהדלת כבר הייתה שבורה ולכן הוא פטור מתשלום. מי לדעתכם צודק?

תשובה בקצרה: רובי שבנו סדק ראשון את הדלת, חייב לשלם את כל עלות התיקון, ואילו שימי ונתן פטורים לגמרי.

תשובה בהרחבה: ראשית יש לבאר מהו חיובו של כל מזיק ועל מה הוא מתחייב, דבר זה נחלק לשני סגי מזיקים. א') אדם שהזיק חפץ עד שלא ניתן להשתמש בו יותר, כגון ששבר כוס ששוויו עשרה שקלים, חייב לשלם את שווי הכוס כולו, כיון שכעת הוא אינו שווה כלום. ב') אדם שהזיק חפץ בצורה כזאת שניתן עדיין להשתמש בחפץ, אך נדרש לתקן אותו, וכגון שהזיק רכב ויש צורך לקנות עבורו חלקים חדשים, במקרה כזה הוא אינו צריך לשלם על החפץ כולו, אלא עליו לשלם את עלות התיקון כדי שהחפץ יחזור לקדמותו (שו'ע סימן שפז ובש'ך שם ובחזו'א בבא קמא סימן ו').

ולכן, בסיפור שלנו, כל עוד הדלת לא נשברה היא עדיין שווה משהו, אולם מי שסדק אותה חייב לשלם את עלות התיקון, כך שהחיוב הזה מוטל על אלעד ששבר את הדלת ראשון, ללא קשר לאלו שסדקו אותה אחר כך.

יש להדגיש, שעל אף שלא רובי עצמו הזיק אלא בנו הקטן, והרי ההלכה היא שקטן פטור על נזקים שעשה, בכל זאת כיון שרובי שכר את האולם, עליו להחזיר אותו כפי שקיבל אותו, ואף שהכלל הוא ש'אין שמירה בקרקעות', בכל זאת כיון שהמנהג הוא לחייב את שוכרי האולמות לשלם על הנזקים שנגרמו בשעות ששכרו את האולם, על רובי לשלם את עלות תיקון הדלת, ובפרט אם התחייב על כך בעת ששכר את האולם.

והיות וחובת התשלום כבר חלה על השוכר הראשון, אין מה לחייב את השוכרים הבאים, כיון שבכל מקרה היה צורך לתקן את הדלת, כך שהסדקים הבאים לא גרמו לנזק נוסף. ולכן, אף אם בעל האולם ימחל לרובי על הנזק, הוא לא יוכל לדרוש מהשוכרים הבאים לשלם, ואפילו אם רובי עצמו ישבור את הדלת לאחר המחילה על הסדק, בעל האולם לא יוכל לדרוש ממנו תשלום על כך, כיון שהוא לא הוסיף בכך נזק נוסף.

לסיכום

השוכר הראשון חייב לשלם על הסדק את עלות תיקון הדלת, ולכן אין לחייב יותר את השוכרים הבאים שסדקו את הדלת יותר. 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר