נקמה מתוקה

רבני שלום לעם תגובות: 0

נקמה מתוקה – תמיר שלום

גבריאל התהפך במיטתו בפעם המי יודע כמה, התנוחות הללו היו הפעולות היחידות שידע גופו בשבועות האחרונים. כבר תקופה ארוכה שהוא לוקה בדיכאון. ולא סתם דיכאון, אלא דיכאון עמוק וקשה שבגינו לא היה מסוגל כבר כמה שבועות לקום ממיטתו ולפרנס את משפחתו, מה שהותיר את אשתו האומללה לבדה עם שני ילדיהם הקטנים ואת עול הפרנסה על כתפיה השחוחות. גם טובי הפסיכולוגים שביקר אצלם לא הביאו מזור למחלתו. ומצבו הלך והתדרדר.

באחד הימים שמע מקרוב משפחה, על רב שנחשב למומחה גדול בענייני הנפש, בפרט בתחום הדיכאון. בהתחלה הוא היסס, מה כבר יכול להבין רב במקום שנכשלו מומחים גדולים ומלומדים?
אבל במחשבה שניה, מה כבר יש לו להפסיד...
הוא קבע פגישה, אסף בקושי את עצמותיו הדואבות מן המיטה ועשה את דרכו למשרדו של אותו רב, שהציג את עצמו בתור 'הרב יאיר'. הרב הביט בו וביקש ממנו לספר את סיפורו: גבריאל החל לגולל בפניו כיצד התחיל הדיכאון ואיך הוא נמשך עד היום, תיאר את ביקוריו אצל כל המומחים שלא הצליחו לעזור לדיכאון הקשה.

הרב האזין ברוב קשב לדבריו, לאחר כמה דקות שסיים גבריאל את דבריו, הוא שתק שתיקה ממושכת ושקע במחשבות. לאחר שהתנער משרעפיו ביקש: לספר את הסיפור מהתחלה...
גבריאל לא הבין, 'איזה קטע לא שמעת?' ניסה לשאול, אך הרב ענה: 'שמעתי הכול. פשוט אני מרגיש שפרט כלשהו מעומעם עבורי, תחזור שוב בבקשה...'

על פניו של גבריאל נראו סימני היסוס ואי אמון. הוא התחיל להתחרט שבכלל הגיע אל הרב המוזר הזה. הוא התנשם בכבדות והתחיל לחזור שוב על קורותיו שזה עתה סיים לפרט. בהתחלה דיבר בצורה מונוטונית אך פתאום שבו להן החוויות מהסיפור והוא המשיך לספר ולספר. כשסיים שוב לתאר את הקטע שבו היה אצל פסיכולוגים ומומחים אחרים שלא הצליחו לעזור לו, הרב עצר אותו בפתאומיות: 'עצור! אל תמשיך. אין צורך, הכול ברור לי...'
גבריאל נתן בו מבט מופתע. והרב יאיר הסביר: 'למה באת אליי אתה יודע? אני אגיד לך מדוע: באת אליי כי אמרו לך שאני מהמומחים הטובים ביותר. ובכן, תרשה לי לנסח זאת מעט אחרת אני לא מהמומחים הטובים ביותר, אני הטוב ביותר! יש לי שנים רבות מאד של ניסיון והצלחה אדירה בתחום, עברו מתחת ידיי אלפים רבים של מטופלים. כך שהאבחון שאומר לך כעת על מצבך הינו מדויק והחלטי ואין עליו עוררין!'

גבריאל הזדקף מעט והיטה אזנו לשמוע את חוות דעתו של המומחה הגדול. הוא לא תיאר לעצמו לאיזו סיטואציה הוא עומד להיכנס אותו במילים שישמע כרגע...

'תדע לך שהמקרה שלך הוא הקשה ביותר שהיה לי מאז שאני בתחום. אין לי ברירה אלא לומר לך את האמת שאין ולא תהיה לך תקנה. אתה אבוד סופית! אתה בדיכאון קשה, שתצטרך לחיות אתו כל שארית חייך. אין לך לא תרופה ולא עצה, שום תרגיל או שיטה לא יעזרו לך. אתה תישאר במצב הזה עד סוף ימיך!'

גבריאל עמד המום, בהתחלה הוא לא הצליח להוציא מילים מהפה. אך כשהן יצאו, הן יצאו בעוצמה ובכעס רב: 'מי אתה שתייאש אותי?! מי אתה שתגיד שאין לי תקווה?!'
'אמרתי לך כבר!' ענה הרב יאיר, 'אני הוא המומחה הטוב ביותר!' גבריאל יצא בכעס ממשרדו של הרב, לא לפני שנשבע להוכיח לו שהוא טיפש וטועה. 'אני עוד יראה לך!' אמר וטרק את הדלת בכעס.

מאותו רגע הוא פתח במסע מטורף של רדיפה אחר הרב יאיר, גם כדי לנקום בו וגם כדי להוכיח את טיפשותו וטעותו ברבים. הוא הלך אחריו להרצאותיו ברחבי הארץ והיה מעורר מהומה כשהוא משמיץ ומגדף אותו ברמה האישית.
שלושה חודשים חלפו. שלושה חודשים שבהם גבריאל לא חדל ממסע הנקמה הפרטי שלו. שלושה חודשים של עמל והתרוצצות שלא עשה כבר למעלה משנתיים. באחד הימים הוא ניגש לדיין בעיר וביקש להשמיץ בפניו את שמו של הרב יאיר. הוא סיפר לו את הסיפור. הדיין הקשיב לו עד הסוף, חשב לרגע ואז אמר: 'תראה, מה שאתה מספר אכן מוזר, אני מכיר את הרב יאיר ולא מתאים לו לייאש בצורה כזאת בנאדם. אבל בינתיים איך שלא יהיה, אני רואה שזה עזר לך מאד. אתה כבר לא בדיכאון, אתה אדם פעיל וחזרת לחיות חיים תקינים...'

גבריאל היה בהלם, הוא לא חשב על כך. הוא רץ מיד לרב יאיר וסיפר לו את דבריו של הדיין. 'אתה תכננת את זה?' שאל את הרב יאיר. בהתחלה הוא ניסה להתחמק. אך גבריאל לחץ עליו.
'כן', הודה הרב יאיר, 'זה היה מתוכנן!'

'אבל מה הביא אותך לכך?' שאל גבריאל. והרב יאיר נימק את שיטתו הבלתי רגילה: 'כשאתה סיפרת לי את הסיפור, משהו היה נשמע לי לא תקין. ולא הבנתי מה. ביקשתי ממך לחזור, ואז הבנתי. כשהגעת לקטע שבו תיארת באוזניי שהיית אצל מומחים והם לא עזרו לך, משהו בטון הדיבור שלך נעשה עליז יותר. משהו דק, אבל בהחלט היה נשמע הבדל. מה שאומר שבעצם אתה שמח שלא הצליחו לעזור לך. וזה גם מה שאומר שאתה מעוניין להוכיח למומחים שטיפלו בך שאין לך תקנה. כך תוכל להמשיך להתבוסס במיטתך...
מה שעשיתי הוא פשוט ללכת איתך ב'הפוך על הפוך', אני בעצם זה שטען את הטענות שאתה היית אמור לטעון. אמרתי לך שאין לך תקנה וסיכוי. מה שגרם לך להתעורר ולנסות להוכיח, ולרדוף אותי על כך. והאמת, אני מוכרח להודות שהצלחת בגדול...'

***

לפעמים אנו נתפסים ונאחזים בטענות שטות וסרק ובכך מצדיקים את מעשינו. אבל כשמישהו אחר טוען את אותן טענות, זה כבר נראה אחרת. אם נביט לרגע על המתרחש מהצד, נבין מהו הדבר הנכון ומה הטוב ביותר עבורנו.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר