אפקט הקרחון

רבני שלום לעם תגובות: 0

אפקט הקרחון – אבינועם הרש

 

מנחם כבר פגש מאות סוגים של תלמידים בחייו, אבל למען האמת תלמיד כמו יונדב לא יצא לו לפגוש מעולם. הוא היה שילוב מיוחד של אדם אגואיסט באופן קיצוני ובמקביל - עצלן שלא מוכן לעשות כמעט שום דבר שלא קשור לעצמו, או לשיגעון שלו - הנגינה בפסנתר.

בכל פעם שביקש ממנו מנחם כמחנך הכיתה להצטרף לחבריו לאיזה מיזם חדש, מיד הסביר יונדב שהוא מצטער אבל הוא פשוט לא יכול לוותר על הנגינה שלו בפסנתר וחוץ מזה שיש לו ליונדב להקה מיוחדת שעושה הרבה הופעות ועל זה הוא לא מוכן לוותר בשום אופן.

עם הזמן יצא ליונדב שם של תלמיד מפונק ואגואיסט, שלא מוכן לעשות שום דבר חוץ מלספק את אזור הנוחות של עצמו ולהשקיע אך ורק בשיגעון של הלהקה שלו.

בסוף השנה, ישב המחנך מנחם וכתב הערה ליונדב בתעודה: 'העולם עומד על חסד ונתינה. כדאי לך כדי להצליח יותר בחיים, להיות קשוב גם לאנשים אחרים ולא להיות מרוכז רק בעצמך'. מנחם ידע שמדובר בהערה קשה ביותר, שתלך ותלווה את יונדב גם בתחנות חייו הבאות אולם הוא הרגיש שהוא פשוט לא מסוגל יותר. מבחינתו היה מדובר במשהו חינוכי בתכלית: יונדב חייב לדעת שיש מחיר לאגואיסטיות ולריכוז העצמי הגבוה שלו ומישהו היה צריך להגיד לו את זה וכדאי שהוא יפנים את המסר הזה, כמה שיותר מוקדם.

בסוף שנת הלימודים התפנה מנחם לבקר את סבו הקשיש שעבר לגור בבית אבות, דבר שהוא כבר הרבה זמן רצה לעשות אולם לא הספיק מחמת העומס הגדול על כתפיו. מנחם דחה כל הזמן את הביקורים הללו בגלל שהם תמיד גרמו לו למועקה נפשית גדולה. אולם לאחר הפצרות רבות של ישראל, אביו של מנחם הוא החליט הפעם לעשות מעשה ולבוא לבקר את סבו בבית האבות.

כשהגיע מנחם לבית האבות, גילה לתדהמתו את תלמידו יונדב, שבדיוק היה באמצע הופעה עם הלהקה שלו לכל בית האבות ולאחר שזו נגמרה, החליט לנגן בפסנתר לבדו. 

מנחם לא הבין מה הולך ושאל את האחראים: 'מה הנער הזה עושה כאן? אני מכיר אותו. זה תלמיד שלי'!

אחד מבין האחראים, ד'ר קופרשטוק הסתכל על מנחם וחייך: 'זה תלמיד שלך? זכית! מדובר ביהלום הגדול ביותר שלנו. על הנער הזה בית האבות שלנו בנוי. בכל שבוע הוא מגיע עם הלהקה שלו ומנגן כאן לקשישים. זה הערב הכי מיוחד מבחינתם. תחשוב שיש לנו אנשים שלא מוכנים להתקלח ואיבדו בעצם כל עניין עם החיים ורק בגללו הם מגיעים ומתכוננים במיוחד. פעם אחת הוא הגיע אלינו עם ארבעים מעלות חום... ממש עשה מסירות נפש בגלל שהוא שמע שבפעם הקודמת שהוא לא הצליח לבוא היו כאן אנשים שפשוט התחילו לבכות מרוב עצב ודכדוך. ממש נער מיוחד...'

מנחם לא ידע את נפשו מרוב צער ומבוכה. האם התלמיד שהוא כתב לו בתעודה את ההערה הפוגענית ביותר שכתב אי פעם בתור מחנך, הוא בעצם הגורם שמחיה את נפשו של סבא שלו בכל שבוע מחדש?

בסוף הערב ניגש מנחם ליונדב ואמר לו בהתרגשות: 'למה לא אמרת לי שאתה מנגן כאן? למה לא סיפרת לי על החסד הגדול הזה שאתה עושה בכל שבוע ושבוע מחדש?'

ענה לו יונדב במבוכה: 'לא רציתי שידברו עליי. ידעתי שאם אני אגיד את זה אז אני אתחיל לקבל ממך יחס מיוחד ולא רציתי להשתמש בחסד שלי בשביל האינטרסים שלי. אז העדפתי לשתוק...'

מנחם היה המום וביקש מיונדב את התעודה בחזרה. שם תיקן את ההערה וכתב: 'לתלמיד שלימד אותי את השיעור החשוב ביותר בחיים. אף פעם אל תדון אדם, כולל תלמידך מבלי להכיר אותו לעומק. אתה בעל חסד נפלא ואני מאחל לך רק טוב בחיים...'

*

אנחנו נוטים כל הזמן לשפוט את הסביבה שלנו בהתאם לרושם החיצוני. כדאי לנו תמיד לזכור שלפעמים כמו באפקט הקרחון זה שאנחנו לא רואים משהו, זה לא אומר שהוא לא קיים. לפעמים מדובר בחלק קטן מהסיפור ואם רק נוכל להעמיק יותר, נגלה דברים נפלאים.

 

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר