האוצר החבוי

יעקב ברוך ב.ת. תגובות: 0

האוצר החבוי

אריה עשה סדר במחסן, כשלפתע גילה ספרים עתיקים שנראו לו בעלי ערך. כיוון שהיה זקוק לכסף הוא החליט למכור אותם. למחרת עלה אריה לירושלים, התיישב בשוק, והעמיד את הספרים למכירה לכל המרבה במחיר. אנשים חלפו על פניו והסתכלו בספריו, מציעים מחירים של כאלף שקל עבור כל הספרים, אבל אריה המתין למחיר גבוה יותר. אברהם סוחר העתיקות עבר במקום, עיין בספרים ונדהם. כמומחה, הוא גילה שמדובר בספרים נדירים ביותר ששווים מאות אלפי דולרים. כשראה שלאריה אין מושג על שווים האמיתי של הספרים, נתן לו אלף דולר ורכש את הספרים. לאחר תקופה התברר לאריה שספריו היו שווים מאות אלפי דולרים, והוא תבע את אברהם סוחר העתיקות לשלם לו את מחירם האמיתי של הספרים. האם מותר היה לאברהם לרכוש את הספרים בסכום של אלף דולר? והאם כעת הוא מחויב לשלם את מחיר הספרים האמיתי?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: תלמוד בבלי מסכת 'בבא מציעא' דף נ'ו עמוד א' בדין: 'אלו דברים שאין להם הונאה'. שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רכ'ז סעיף כ'ט ו'בית יוסף' בתחילת סימן ר'ט וסימן של'ג סעיף א'.

תשובה לשאלה 'חסד על חשבון אחרים' (שאלה מס' 556)

תקציר השאלה השבועית: הרכב של חיים נתקע באמצע הכביש. שלומי עצר את הרכב באמצע הכביש ונתן לו כבלים. העצירה באמצע הכביש גרמה לפקק ענק, כששלומי סיים לעזור לחיים להניע את הרכב, ניגש אליו בחור בשם טוביה שנסע במונית שהייתה תקועה בפקק וביקש ממנו לשלם עשרים שקלים עלות ההמתנה בפקק במונית. אבל שלומי טען: 'אני בסך הכול עשיתי טובה, למה אני צריך לשלם על המונה?' ואילו טוביה טוען: 'גרמת לי לנזק של עשרים שקלים!' מה דעתכם? א') האם מותר לשלומי לעשות חסד על חשבון אנשים אחרים שנתקעים בפקק? ב') האם הוא צריך לשלם לטוביה על הנזק?

תשובה בקצרה: אם אפשר לעזור באופן שלא תהיה הפרעה לתנועה יש מצוה גדולה לעשות זאת, אבל אם העזרה הזאת מפריעה לתנועה היה אסור לשלומי לעשות זאת, אם כי בדיעבד לא נחייב אותו בתשלום על הנזק שנגרם לטוביה.

תשובה בהרחבה: בהלכה מבואר שיש מצווה מהתורה לעזור לאדם שחמורו רבץ תחת משאו ולפרק מעליו את המשא, משום עזרה לאדם והן משום צער בעלי חיים וחייב לעשות זאת בחינם ובנוסף חייב לעזור לחברו לטעון את חמורו אם הוא מתקשה לעשות זאת לבד, אך כיון שאין כאן 'צער בעלי חיים' מותר לו לדרוש על זה שכר. (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רע'ב סעיף ו')

ולמדו הפוסקים שגם בימינו כשיש רכבים ולא חמורים, עדיין שייכת המצווה של 'עזוב תעזוב עמו' במקרה שאדם נתקע עם רכבו, יש מצוה לסייע לו לתקן את הרכב ולא להשאיר אותו לבד. אמנם אם הוא לא במצב חירום ונמצא בתוך העיר, אין כאן מצוה של 'עזוב תעזוב עמו' אלא מצות גמילות חסדים ולכן הדבר תלוי האם זמנו מאפשר לו לעשות כעת חסד ואין בזה חובה גמורה. אבל בכל מקרה אסור לעשות זאת על חשבון אחרים, כיון שהם יכולים לדרוש על כך שכר ואין אפשרות לחייב אותם לעזור בחינם. אבל יחד עם זאת ראוי לכל אדם לגמול חסד עם חברו כיוון שגם הוא היה מעוניין שיעזרו לו במצב כזה.

במקרה שלנו

אם נחום היה תקוע מחוץ לעיר או במקום סכנה, יש חיוב לכל אדם לעצור ולסייע לו. אבל מצד שני אפשר לדרוש ממנו תשלום הוגן על המאמץ. ואם נחום נתקע בתוך העיר ראוי לעזור לו אבל אין בזה חובה. ולכן אם העזרה ששלומי הגיש לנחום הפריעה לתנועה, הוא לא יכול לכפות את האחרים להפסיד מזמנם וממונם בגלל רצונו לעזור לנחום. אבל אם כבר עשה זאת, אינו חייב לשלם על ההפסדים שנגרמו כיוון שזה מוגדר כ'גרם היזק' והוא פטור אף בדיני שמיים כיון שלא התכווין להזיק לאף אדם ורק לעזור. ולכן למרות שנהג שלא כראוי כשהפריע לתנועה, עדיין אינו חייב בתשלום על הנזקים שנגרמו.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר