מוֹכֵר הָרוּחַ

רבני שלום לעם תגובות: 0

סיפור צעיר

מוֹכֵר הָרוּחַ - שמחה פשיטיק

בְּיוֹם בָּהִיר הוּא הִגִּיעַ לָעִיר, וּבְרֹב פַּשְׁטוּת הֶעֱמִיד שָׁם דּוּכָן. שֶׁלֶט גָּדוֹל הִכְרִיז: 'כָּאן מוֹכְרִים אֲוִיר צָלוּל הַיְשֵׁר מִמְּרוֹמֵי הָרֵי הָאַלְפִּים'. הַתּוֹשָׁבִים שִׁפְשְׁפוּ עֵינֵיהֶם בְּתִמָּהוֹן, אֲבָל הוּא פָּשׁוּט נִצַּב שָׁם בְּדוּכָנוֹ לְצַד עֲרֵמַת קֻפְסָאוֹת קְטַנּוֹת וּמְעֻצָּבוֹת, וּמָכַר רוּחַ. 'תּוֹשָׁבִים יְקָרִים!' הִכְרִיז לְמוּל הַקָּהָל שֶׁהִתְאַסֵּף סְבִיבוֹ בְּתוֹךְ שָׁעָה קַלָּה. 'יָדוּעַ לְכֻלְּכֶם מַצַּב זִהוּם הָאֲוִיר שֶׁבּוֹ נְתוּנָה הָעִיר. בְּכָל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה אַתֶּם שׁוֹאֲפִים אֶל קִרְבְּכֶם כַּמּוּת בִּלְתִּי מְבֻטֶּלֶת שֶׁל אֲוִיר מְזֹהָם, וְלָכֵן אֲנִי כָּאן, עִם הַצָּעָה פְּשׁוּטָה שֶׁתּוֹעִיל לִבְרִיאוּתְכֶם – קְנוּ לָכֶם קֻפְסָאוֹת שֶׁל רוּחַ צְלוּלָה, וְתוּכְלוּ לְטַהֵר אֶת הָאֲוִיר שֶׁבְּעִירְכֶם בְּאֶמְצָעוּת כַּמָּה צְעָדִים פְּשׁוּטִים'.

הוּא צָדַק. הָאֲוִיר בָּעִיר הָיָה מְזֹהָם יֶתֶר עַל הַמִּדָּה. בָּרֶגַע שֶׁנִּכְנַסְתָּ אֶל הָעִיר, הָיָה עוֹלֶה בְּאַפְּךָ רֵיחַ צַחֲנָה בִּלְתִּי נִסְבָּל. בֵּרוּר קָצָר הֶעֱלָה כִּי מַחְלֶקֶת הַתַּבְרוּאָה שֶׁבָּעִיר הֻשְׁבְּתָה, וְלֹא הָיְתָה פְּעִילָה כִּי אִם פַּעַם בְּחֹדֶשׁ. הָאַשְׁפָּה הַבֵּיתִית הִצְטַבְּרָה בַּבָּתִּים וּבְפִתְחֵי הַבִּנְיָנִים, וְרֵיחָהּ הָרַע נָדַף לְמֵרָחוֹק. הַתּוֹשָׁבִים, שֶׁדַּעְתָּם כִּמְעַט נִטְרְפָה מֵחֲמַת הַסִּרְחוֹן, חִפְּשֹוּ בַּנֵּרוֹת פִּתְרוֹן לִבְעָיָתָם הַקָּשָׁה. חִפְּשֹוּ וְלֹא מָצְאוּ. לָכֵן, כְּשֶׁהוֹפִיעַ גֶּ'רְמִי בָּרְחוֹב הָרָאשִׁי וְעִמּוֹ צָץ דּוּכַן הָאֲוִיר הַמְשֻׁנֶּה, הִבִּיעוּ כֻּלָּם עִנְיָן רַב בְּקֻפְסָאוֹת הָרוּחַ שֶׁהֻצְּעוּ לִמְכִירָה.

אֲבָל מִנֶּגֶד נִשְׁמְעוּ דֵּעוֹת הֲפוּכוֹת: 'לִקְנוֹת רוּחַ? מִי שָׁמַע עַל כָּךְ?! הַכֹּל הֲבֵל הֲבָלִים וּרְעוּת רוּחַ!' כָּךְ הָיוּ רַבִּים שֶׁטָּעֲנוּ, וּבְצֶדֶק. אֲבָל הַמְּצִיאוּת הוֹכִיחָה שֶׁהַתּוֹשָׁבִים הַנּוֹאָשִׁים הִסְכִּימוּ לִרְכֹּשׁ אֶת הַקֻּפְסָאוֹת הַמְכִילוֹת – לְטַעֲנַת גֶּ'רְמִי – אֲוִיר הָרִים צָלוּל כַּיַּיִן, מָה גַּם שֶׁהוּא לֹא דָּרַשׁ תְּמוּרָתָן מְחִיר מֻפְרָז, וְרַבִּים שִׁלְּמוּ אֶת הַדּוֹלָרִים הַבּוֹדְדִים שֶׁבִּקֵּשׁ, וְשָׁבוּ לְבֵיתָם עִם הַקֻּפְסָאוֹת הַפִּלְאִיּוֹת. 'הַמְתִּינוּ כֻּלְּכֶם לְיוֹם רִאשׁוֹן בְּעוֹד חֹדֶשׁ', הוֹרָה גֶּ'רְמִי לַקּוֹנִים, 'וְאָז תִּפְתְּחוּ יַחַד אֶת הַקֻּפְסָאוֹת שֶׁקְּנִיתֶם. עַל יְדֵי כָּךְ תַּזְרִימוּ חַמְצָן טָהוֹר וְנָקִי לָעִיר'.

לֹא הָיְתָה לַתּוֹשָׁבִים בְּרֵרָה כִּי אִם לִשְׁמֹעַ לוֹ. עֲרֵמַת הַקֻּפְסָאוֹת הָלְכָה וְהִדַּלְדְּלָה, וְהַתַּאֲרִיךְ שֶׁקָּבַע גֶּ'רְמִי לִפְתִיחַת הַקֻּפְסָאוֹת הַמְשֻׁתֶּפֶת הִתְקָרֵב. חֹדֶשׁ לְאַחַר מִכֵּן, בְּיוֹם רִאשׁוֹן, נִמְכְּרָה קֻפְסַת הָרוּחַ הָאַחֲרוֹנָה, וְכֻלָּם הִמְתִּינוּ בְּצִפִּיָּה וּבִדְרִיכוּת לָרֶגַע הַנָּקוּב. הַשָּׁעוֹן תִּקְתֵּק בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בְּאִטִּיּוּת יְתֵרָה, אֲבָל לְבַסּוֹף הִגִּיעַ הַזְּמַן... בְּהִתְרַגְּשׁוּת רַבָּה נִגְּשׁוּ הַתּוֹשָׁבִים לִפְתֹּחַ אֶת קֻפְסָאוֹת הָרוּחַ, כְּשֶׁלִּבָּם מַחֲסִיר פְּעִימָה אוֹ שְׁתַּיִם.

הַקֻּפְסָאוֹת נִפְתְּחוּ, וְהַתַּדְהֵמָה הָיְתָה גְּדוֹלָה. בִּמְקוֹם אֲוִיר צָלוּל כַּיַּיִן – כְּפִי שֶׁהִבְטִיחַ גֶּ'רְמִי – יָצָא מִתּוֹךְ הַקֻּפְסָאוֹת רֵיחַ עָכוּר כְּבִיּוּב... וַתִּגְדַּל הַצַּחֲנָה מְאֹד וַתַּעַל הַשָּׁמַיְמָה. אִישׁ לֹא הִתְמַהְמַהּ. הַתּוֹשָׁבִים כֻּלָּם יָצְאוּ מִבֵּיתָם וְרָצוּ לְעֵבֶר הָרְחוֹב הָרָאשִׁי, הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ עָמַד דּוּכָנוֹ שֶׁל גֶּ'רְמִי בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים. כְּשֶׁהִגִּיעוּ, רָאוּ לְתַדְהֵמָתָם אֶת גֶּ'רְמִי עוֹמֵד שָׁם מְחֻיָּךְ. 'נוּ?' שָׁאַל בִּתְמִימוּת, 'הָרַעְיוֹן שֶׁלִּי הִצְלִיחַ?'

בְּלִיל קוֹלוֹת נִשְׁמַע כִּתְשׁוּבָה. מִכָּל עֵבֶר הוֹפִיעוּ עוֹד וָעוֹד תּוֹשָׁבִים נִזְעָמִים, שֶׁבָּאוּ לְהִתְלוֹנֵן עַל הַמּוּצָר הַכּוֹשֵׁל שֶׁמָּכַר לָהֶם גֶּ'רְמִי. 'אַתָּה שׁוֹאֵל אִם הָרַעְיוֹן שֶׁלְּךָ הִצְלִיחַ?' צָעַק לְעֶבְרוֹ תּוֹשָׁב מְיֻזָּע. 'הָרַעְיוֹן שֶׁלְךָ הִסְרִיחַ!' לִגְלֵג עָלָיו, אֲבָל שׁוּם חִיּוּךְ לֹא נִרְאָה עַל שְֹפָתָיו. 'הַחְזֵר לָנוּ אֶת כַּסְפֵּנוּ!' קָרְאוּ כֻּלָּם בְּמַקְהֵלָה צַוְחָנִית. גֶּ'רְמִי לֹא הֵשִׁיב. הוּא הִבִּיט אֶל הָאֹפֶק, כִּמְחַכֶּה לְמַשֶּׁהוּ שֶׁיָּבוֹא.

כַּעֲבֹר מִסְפַּר דַּקּוֹת נִשְׁמְעָה נֶהָמָה מִקְּצֵה הָרְחוֹב, וּבַחֲלֹף מַחֲצִית הַדַּקָּה נֶעֶצְרָה מַשָּׂאִית גְּדוֹלַת מְמַדִּים לְצַד דּוּכָנוֹ הַמְרֻקָּן שֶׁל גֶּ'רְמִי. הַתּוֹשָׁבִים הָרַבִּים שֶׁנֶּאֶסְפוּ בַּמָּקוֹם הִבִּיטוּ בַּמַּשָּׂאִית וּבְגֶ'רְמִי לְחִלּוּפִין. 'מָה זֶה? מָה זוֹ הַמַּשָּׂאִית הַזֹּאת?' שָׁאֲלוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ. וּתְשׁוּבָה – אַיִן. לְפֶתַע נָטַל גֶּ'רְמִי מֶגָאפוֹן עָצְמָתִי וְהֵחֵל נוֹשֵֹא דְּבָרִים: 'תּוֹשָׁבִים נִכְבָּדִים! תְּחִלָּה עָלַי לְהִתְנַצֵּל בִּפְנֵיכֶם עַל אִי הַנְּעִימוּת שֶׁנִּגְרְמָה לָכֶם בִּגְלָלִי. קַבְּלוּ נָא אֶת סְלִיחָתִי הַכֵּנָה, כִּי לְטוֹבָה הִתְכַּוַּנְתִּי. בָּאתִי לְכָאן בְּמַטָּרָה לַעֲזֹר לָכֶם לְהִתְגַּבֵּר עַל הַצַּחֲנָה שֶׁאוֹפֶפֶת אֶת הָעִיר בַּתְּקוּפָה הַזֹּאת, וּבְעוֹד זְמַן קָצָר תָּבִינוּ מַהִי הַדֶּרֶךְ לְכָךְ. הַקֻּפְסָאוֹת שֶׁמָּכַרְתִּי לָכֶם אָמְנָם הֵכִילוּ חֹמֶר בַּעַל רֵיחַ רַע, אֲבָל לֹא אֶת זֶה רָצִיתִי לִמְכֹּר לָכֶם'.

הַתּוֹשָׁב הַמְיֻזָּע שֶׁצָּעַק מִקֹּדֶם, לֹא הִתְאַפֵּק וְהִתְפָּרֵץ לְדִבְרֵי גֶּ'רְמִי: 'אָז מָה כֵּן רָצִיתָ לִמְכֹּר לָנוּ?' גֶּ'רְמִי עָנָה בְּשַׁלְוָה: 'רַבּוֹתַי, בָּאתִי לִמְכֹּר לָכֶם קֻפְסָאוֹת! שִֹימוּ לֵב שֶׁבְּמֶשֶׁךְ הַחֹדֶשׁ שֶׁהַקֻּפְסָאוֹת הַלָּלוּ עָמְדוּ אֶצְלְכֶם בַּבַּיִת, לַמְרוֹת הָרֵיחַ הַנּוֹרָאִי שֶׁהָיָה בְּתוֹכָן, הֵן לֹא הִסְרִיחוּ כְּלָל. הַקֻּפְסָאוֹת הָאֵלֶּה אֲטוּמוֹת בְּרָמָה שֶׁל מֵאָה אֲחוּז, וְזֶה בְּדִיּוּק מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי כָּאן בַּמַּשָּׂאִית: פַּחֵי אַשְׁפָּה הַמּוֹנְעִים מֵהָרֵיחַ לִדְלֹף הַחוּצָה. כָּכָה, וְרַק כָּכָה, תַּחֲזִירוּ לְעַצְמְכֶם אֶת אֵיכוּת הַחַיִּים, עַד שֶׁמַּחְלֶקֶת הַתַּבְרוּאָה תַּחֲזֹר לִפְעֹל בְּאֹפֶן סָדִיר'.

מְיֻתָּר לְצַיֵּן כִּי הַהִתְנַפְּלוּת עַל תְּכוּלַת הַמַּשָּׂאִית הָיְתָה אַדִּירָה...

*

כְּדֵי לְשַׁכְנֵעַ אֶת הָאַחֵר, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּדְרָכִים מְקוֹרִיּוֹת שֶׁיָּסֵבּוּ אֶת תְּשֹוּמַת לִבּוֹ לְמַה שֶּׁיֵּשׁ לָנוּ לוֹמַר. גַּם בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּכָךְ, כְּשֶׁמּוֹשְׁכִים אֶת לֵב הַתַּלְמִיד בְּאֶמְצָעוּת סִפּוּרִים וַאֲפִלּוּ בְּדִיחוֹת – כְּמוֹ שֶׁמְּסֻפָּר בַּגְּמָרָא שֶׁכָּךְ נָהֲגוּ הָאָמוֹרָאִים – אֲבָל אָסוּר לֶאֱחֹז בַּטָּפֵל וְלִשְׁכֹּחַ מַהוּ הָעִקָּר. כְּשֶׁנֵּצֵא מִשִּׁעוּר תּוֹרָה, מוּטָב שֶׁנִּזְכֹּר אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁלָּמַדְנוּ, מֵאֲשֶׁר אֶת הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁסִּפֵּר הָרַב בְּמַהֲלַךְ הַשִּׁעוּר.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר