גניבה כפולה

רבני שלום לעם תגובות: 0

גניבה כפולה  שמחה פשיטיק

שבילי היער היו חשוכים מהרגיל. היה זה לילה נטול ירח, ומלבד אור העששיות שנתלו משני צדי העגלה, לא האיר שום אור את האפילה. העגלון גישש את דרכו באיטיות, משתדל לכוון את הסוסים בדרך הנכונה ולא להיכשל בבורות ובמהמורות. מאחור, בכרכרה הדורה למדי, ישב וילהלם הסוחר העשיר. זה עתה הוא שב מן היריד הגדול, שם מכר את כל סחורתו והפיק רווחים נאים. בדרך הספיק לספור את המטבעות שבתיבתו, והוא היה מרוצה מהתוצאה. כעת הוא מבקש לחזור לביתו, אלא שהחשיכה מעכבת את העגלה מלנסוע במהירות.

'אולי נעצור כאן?' הציע העגלון. 'לא כדאי להתקדם בחושך הזה'. וילהלם הביט לימין והציץ לשמאל – אכן, העגלון צודק. מוטב להמתין שיאיר היום ואז לפצוח בדהירה מהירה אל העיר הגדולה, מאשר להסתבך בין משעולי היער האפל. 'טוב', הוא מסכים, 'נעצור כאן למנוחת לילה קצרה. אבל מישהו צריך לשמור על הכרכרה ועל הכספים שלי שמונחים בתוכה'. העגלון נענה ואמר: 'ודאי, ודאי! מה דעתך שנישן במשמרות? אחד ישמור בזמן שהשני יישן, בסדר?' וילהלם הנהן בראשו. הוא הספיק לומר: 'אני אישן הראשון', לפני שעיניו נעצמו והוא שקע בשינה עמוקה על ספסל העגלה.

הוא התעורר כעבור זמן קצר לקול צעקות רמות: 'גנב! גנב!' וילהלם הביט אל המקום בו הניח את הארגז עם כספו ונחרד – הארגז לא היה שם... 'מה קרה?' שאל בחרדה את פטריק העגלון. 'הגיע לכאן שודד חמוש ולקח את תיבת המטבעות באיומים', סיפר. 'נו, אז קדימה – תרדוף אחריו!' ביקש וילהלם. פטריק נזעק: 'השתגעת?! הוא היה חמוש בנשק, אמרתי לך'.

'אשלם לך על כך בעין יפה! רק אנא ממך, צא למרדף בעקבותיו!' וילהלם העשיר התחנן והפציר, עד שפטריק הסכים לעשות את בקשתו תמורת סכום מכובד.

עצי היער חלפו במהירות בחלון הכרכרה, בזמן שפטריק הדהיר את הסוסים אל עבר נתיב בריחתו של השודד. לפתע הוא עצר את הסוסים וקרא: 'הנה! אני רואה אותו שם נסחב עם התיבה הגנובה!' ובאומרו זאת קפץ בזריזות מדרגשו והחל דולק בעקבות האיש. זה האחרון ניסה להימלט, אבל התיבה הכבידה עליו והאטה את מהירותו. למזלו של פטריק, הגנב לא הספיק לשלוף את נשקו, ותוך זמן הוא היה תפוס בחוזקה בדיו החסונות של העגלון. 'גנב!' צעק עליו. 'איך העזת לגנוב את הכסף של האדון הנכבד הזה?!'

וילהלם הופיע מתנשף ועיניו ירו גיצים. הוא נטל את תיבת המטבעות שלו והחל נגרר עמה אל עגלתו. 'קשור את הגנב הזה וניקח אותו איתנו לתחנת המשטרה הקרובה', הפטיר לאחוריו. 'כך אעשה!' ענה פטריק ושלף חבל לקשור עמו את הגנב המחוצף. כשהתרחק וילהלם, חייך פטריק העגלון אל הגנב: 'אה, פאול? הצלחנו!' הגנב חייך אליו בחזרה: 'כן, עשיתי כמו שסיכמנו. ניפגש אחר כך במקום שקבענו ונתחלק בסכום שייתן לך וילהלם. אני מקווה שסחטת אותו עד הסוף... ' הם לחצו ידיים ואז נטל פאול את רגליו וברח.

'היי, הוא בורח!' קרא פטריק בהפתעה מעושה. הוא התחיל לרוץ אחריו, אלא שוילהלם קרא לעברו: 'עזוב אותו, העיקר שמצאנו את תיבת הכספים שלי'. העגלון הבליע חיוך וחזר להנהיג את הכרכרה. 'אתה זוכר את הסיכום שלנו, כן?' בירר אצל וילהלם. 'בוודאי! מגיע לך על העבודה האמיצה שלך!' השיב לו הלה.

כעבור עוד כמה שעות של נסיעה הגיעו השניים למחוז חפצם. פטריק עזר לוילהלם לפרוק את משאותיו. 'את תיבת המטבעות תניח כאן', הורה לו וילהלם. 'אני רוצה להתחיל בספירה. תעזור לי בבקשה ואשלם לך גם על כך'. פטריק הסכים על אתר. התיבה נפתחה ומטבעות הזהב נצצו לאור השמש. אלא שלאחר שנטלו וילהלם ופטריק חופן מטבעות כל אחד, התגלו תחתיהן... אבנים!

העגלון הסתחרר. 'הוא עבד עלי...' מלמל בלי שימת לב, וילהלם קפץ ושאל: 'מי עבד עליך? מה הולך כאן?' פטריק הבין כי כלתה אליו הרעה, והחל מספר: 'זו הייתה מזימה של שנינו, שלי ושל פאול חברי. הוא היה אמור לבוא בזמן שאתה ישן ולגנוב את התיבה, ואני כביכול אציל אותה מידיו ואקבל ממך סכום כסף נכבד. בכסף הזה היינו אמורים להתחלק. אלא שעכשיו מתברר שפאול בגד בי ולקח את תכולת התיבה לעצמו...'

הודאתו של השותף לפשע הספיקה לוילהלם כדי ליטול אותו עמו אל תחנת המשטרה. וכשפטריק בילה במאסר את החודשים הבאים, היה לו הרבה זמן לחשוב את מי הוא בוחר לשותף שלו, ואיך יתפרנס בכבוד כשיצא מבית הסוהר בעתיד...

*

רוב האנשים בעולם הם אמינים ונאמנים. אבל כשמדובר בכסף, לפעמים אנחנו מתירים לעצמנו דברים שלא ממש ראויים. רוצים לבדוק ולדעת האם המעשה באמת הגון? תחשבו מה הייתם אומרים אילו השותף שלכם או האיש שמולו אתם מתנהלים היה עושה לכם את אותו הדבר. אם הצעד שלו היה מכעיס אתכם, אל תעשו זאת לאחרים.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר