הַגּוֹי שֶׁרָצָה לִהְיוֹת רַב

רבני שלום לעם תגובות: 0

סיפור צעיר

הַגּוֹי שֶׁרָצָה לִהְיוֹת רַב - שמחה פשיטיק

פָּרָשׁ רָכוּב עַל סוּס אַבִּיר רָכַב בֵּין שְׁבִילֵי הָעֲיָרָה הַקְּטַנָּה. הָיְתָה זוֹ עֲיָרָה שֶׁבָּהּ חָיוּ בְּשָׁלוֹם וּבְשַׁלְוָה יְהוּדִים וְשֶׁאֵינָם, אֵלּוּ לְצַד אֵלּוּ. לְמַרְבִּית הַפְּלִיאָה לֹא נִתְקְלוּ יְהוּדֵי הַמָּקוֹם בְּשִׂנְאָה מִצַּד הַתּוֹשָׁבִים הַגּוֹיִים, וְהֵם הוֹדוּ לְבוֹרֵא עוֹלָם שֶׁנָּתַן לָהֶם מָקוֹם שָׁקֵט לָגוּר בּוֹ.

בְּיָמִים אֵלֶּה עָמְדָה עֲנָנָה שֶׁל עֶצֶב בֵּין בָּתֵּי הָעֲיָרָה, וְשָׁכְנָה בְּעִקָּר עַל בָּתֵּיהֶם שֶׁל הַיְּהוּדִים. רַב הַמָּקוֹם, שֶׁהִגִּיעַ לְגִיל מֻפְלָג, הִסְתַּלֵּק לְבֵית עוֹלָמוֹ, זָקֵן וּשְֹבַע יָמִים. הַיְּהוּדִים הִתְאַבְּלוּ עַל לֶכְתּוֹ שֶׁל רַבָּם הָאָהוּב, שֶׁהוֹרָה לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ וּפָסַק לָהֶם בִּשְׁאֵלוֹת הִלְכָתִיּוֹת שֶׁצָּצוּ פֹּה וָשָׁם. גַּם דְּרָשָׁה נָאָה הָיָה נוֹשֵֹא הָרַב הַמָּנוֹחַ מִדֵּי שַׁבָּת בֵּין מִנְחָה לְעַרְבִית, וְהַתּוֹשָׁבִים הַיְּהוּדִים נֶהֱנוּ מִן הַפְּנִינִים שֶׁהִשְׁמִיעַ. הֵם הָיוּ יְהוּדִים טוֹבִים וּתְמִימִים, וְהָרַב הֶעֱנִיק לָהֶם אֶת קוֹרַת הַגַּג הָרוּחָנִית הַנִּצְרֶכֶת.

כָּעֵת, בְּלֶכְתּוֹ שֶׁל רַב הָעֲיָרָה לְעוֹלָמוֹ, הִתְהַלְּכוּ יְהוּדֵי הַמָּקוֹם בִּתְחוּשָׁה שֶׁל עַצְבוּת. אוּלָם יָדְעוּ גַּם יָדְעוּ כִּי סוֹף אָדָם לְמִיתָה, וְאִישׁ אֵינוֹ חַי לְעוֹלָם, גַּם אִם הוּא צַדִּיק הַדּוֹר. אֶלָּא שֶׁבְּעָיָה אַחַת הֵעִיקָה עֲלֵיהֶם: מִי יִהְיֶה הָרַב הֶחָדָשׁ? מִי יַחֲלִיף אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל הָרַב הַקּוֹדֵם? וּתְשׁוּבָה – אַיִן.

מוֹשֵׁל הַכְּפָר, שֶׁגַּם הוּא נָטָה חֶסֶד אֶל הַיְּהוּדִים וְנָהַג עִמָּהֶם בְּנֹעַם, הֶחֱלִיט לִטֹּל אֶת מְשִׂימַת מְצִיאַת הָרַב לְעַצְמוֹ. הוּא שָׁלַח אֶת אֶחָד מֵעֲבָדָיו, וְהַלָּה הִסְתּוֹבֵב בֵּין סִמְטָאוֹת הָעֲיָרָה כְּשֶׁהוּא רוֹכֵב עַל סוּס וּמַכְרִיז: 'מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְהַגִּישׁ מָעֳמָדוּת לְתַפְקִיד הָרַב הַיְּהוּדִי, שֶׁיִּגַּשׁ מָחָר בַּבֹּקֶר לְבֵית הַמּוֹשֵׁל!'

הַתּוֹשָׁבִים שָׁמְעוּ אֶת הַכָּרוֹז וְנִעְנְעוּ בְּרֹאשָׁם. לֹא, הֵם אֵינָם חוֹשְׁבִים עַצְמָם לְרַבָּנִים בַּעֲלֵי כֹּשֶׁר הוֹרָאָה. לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר לֹא נִכְנַס אִישׁ מִן הַתּוֹשָׁבִים הַיְּהוּדִים לְבֵית הַמּוֹשֵׁל, אוּלָם רַבִּים מֵהֶם הִתְגּוֹדְדוּ סְבִיב חֲצַר בֵּיתוֹ כְּדֵי לִרְאוֹת מִי עָשֹוּי לִהְיוֹת הָרַב הַבָּא שֶׁלָּהֶם. מֵרָחוֹק נִרְאָה יְהוּדִי שֶׁלְּרֹאשׁוֹ כּוֹבַע רָחָב וְשֶׁלְּגוּפוֹ חֲלִיפָה אֲרֻכָּה. עוֹדָם מִתְבּוֹנְנִים מִיהוּ הָאִישׁ, וְהִנֵּה לְחֶרְדָּתָם הֵם מְזַהִים בַּדְּמוּת אֶת סַאשָׁה, אֶחָד מִן הַכַּפְרִיִּים הָעֲרֵלִים מֵהָעֲיָרָה, כְּשֶׁהוּא צוֹעֵד מַעֲדַנּוֹת אֶל בֵּית הַמּוֹשֵׁל.

'מָה עוֹשִֹים?' שָׁאֲלוּ הַיְּהוּדִים אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ. 'אָסוּר לָנוּ לְאַפְשֵׁר לוֹ לִהְיוֹת רַב! בְּכָל הַכָּבוֹד וְהָאַהֲבָה שֶׁשּׂוֹרְרִים בֵּינֵינוּ לְבֵין הַגּוֹיִים, לֹא יִתָּכֵן שֶׁהָרַב שֶׁלָּנוּ יִהְיֶה בְּעַצְמוֹ גּוֹי! אֲבָל כֵּיצַד נִמְנַע מִמֶּנּוּ אֶת הַמְּזִימָה?' סַאשָׁה הִבִּיט עֲלֵיהֶם מְחֻיָּךְ. הוּא תִּכְנֵן לִגְרֹף קֻפָּה וּלְקַבֵּל לְעַצְמוֹ תַּפְקִיד שֶׁיְּפַרְנֵס אוֹתוֹ. בְּמָקוֹם שֶׁאֵין רַבָּנִים – הוּא יִהְיֶה רַב...

הַפִּקֵּחַ שֶׁבַּחֲבוּרָה – תּוֹשָׁב בְּשֵׁם יוֹסֵף – נִרְתַּם לְעֶזְרַת הַיְּהוּדִים כֻּלָּם. הוּא הֶחְלִיט לְהִכָּנֵס לְבֵית הַמּוֹשֵׁל וְלִרְאוֹת אוּלַי יוּכַל לְהַצִּיעַ אֶת עַצְמוֹ, בִּבְחִינַת הָרָע בְּמִעוּטוֹ. לְפָחוֹת לֹא יִהְיֶה לָהֶם רַב גּוֹי. 'מַהֶם הַתְּנָאִים לִבְחִירַת הָרַב?' שָׁאַל אֶת הַמּוֹשֵׁל. הַלָּה הֵשִׁיב: 'עַל הַמִּתְמוֹדְדִים לָשֵֹאת בְּפָנַי דְּרָשָׁה מִסִּפְרֵי הַיְּהוּדִים, וּמִי שֶׁדְּרָשָׁתוֹ תִּשָּׂא חֵן בְּעֵינַי יוֹתֵר – הוּא יִהְיֶה הָרַב'. יוֹסֵף הִגִּישׁ אֶת מָעֳמָדוּתוֹ, וְהַמּוֹשֵׁל הִזְמִין אוֹתוֹ לְהִתְמוֹדֵד לְמָחֳרָת בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה מוּל סַאשָׁה.

בְּהַגִּיעַ הַזְּמַן הִתְיַצְּבוּ שְׁנֵי הַמָּעֳמָדִים – הַיְּהוּדִי וְהַגּוֹי – בִּפְנֵי הַמּוֹשֵׁל. 'סַאשָׁה, בְּכָבוֹד!' הֶחֱוָה יוֹסֵף בְּיָדוֹ, וְהַתּוֹשָׁב הַגּוֹי פָּצַח בַּדְּרָשָׁה שֶׁהֵכִין. הוּא לָמַד הֵיטֵב אֶת הַמִּשְׁנָה הָרִאשׁוֹנָה מִשֵּׁשֶׁת סִדְרֵי הַמִּשְׁנָה, וְהֵחֵל מַסְבִּיר – בְּטוּב טַעַם, יֵשׁ לוֹמַר – אֶת הַהֲלָכוֹת הָעוֹלוֹת מִמֶּנָּה. דִּבּוּרוֹ הָיָה שׁוֹטֵף וְהֶסְבֵּרָיו קוֹלְחִים, אֲבָל יוֹסֵף לֹא הָיָה נִרְאֶה מֻטְרָד.

כְּשֶׁסִּיֵּם מָחָא הַמּוֹשֵׁל כַּפַּיִם בַּהֲנָאָה וְחִיֵּךְ לְעֻמַּת סַאשָׁה. 'יָפֶה מְאֹד!' הֶחְמִיא לוֹ. 'וְכָעֵת תּוֹרְךָ, יוֹסֵף'. הַיְּהוּדִי נֶעֱמַד עַל מְקוֹמוֹ, פָּתַח אֶת הַסֵּפֶר שֶׁבְּיָדוֹ – שֶׁהָיָה חֻמָּשׁ בְּרֵאשִׁית – וְהֵחֵל קוֹרֵא מִתּוֹכוֹ וּמַסְבִּיר אֶת סֵדֶר בְּרִיאַת הָעוֹלָם. דְּבָרָיו הָיוּ מְעַנְיְנִים, אוּלָם כֹּשֶׁר הַדִּבּוּר שֶׁלּוֹ לֹא הִשְׁתַּוָה לָזֶה שֶׁל סַאשָׁה הַגּוֹי. כְּשֶׁסִּיֵּם מָחָא הַמּוֹשֵׁל שׁוּב כַּף אֶל כַּף, אֲבָל הַפַּעַם בְּהִתְלַהֲבוּת פְּחוּתָה בְּהַרְבֵּה. גַּם הַחִיּוּךְ שֶׁעַל פָּנָיו לֹא הָיָה רָחָב כְּמוֹ קֹדֶם, כְּשֶׁחִיֵּךְ לְסַאשָׁה.

'דִּבַּרְתָּ יָפֶה', פָּנָה וְאָמַר לְיוֹסֵף. 'אֲבָל יְדִידְךָ כָּאן דִּבֵּר יוֹתֵר יָפֶה מִמְּךָ. וְלָכֵן, בְּכָל הַכָּבוֹד, אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהוּא רָאוּי לְכַהֵן בְּתוֹר הָרַב הַיְּהוּדִי שֶׁל הָעֲיָרָה'. יוֹסֵף בִּקֵּשׁ אֶת רְשׁוּת הַדִּבּוּר: 'מוֹשֵׁל נִכְבָּד, הַרְשֵׁה לִי לְהַרְאוֹת לְךָ אֶת הַסֵּפֶר שֶׁבְּיָדִי. זֶהוּ חֻמָּשׁ בְּרֵאשִׁית, וּבוֹ אָכֵן מוֹפִיעַ סֵדֶר בְּרִיאַת הָעוֹלָם. הִנֵּה תּוּכַל לִרְאוֹת שֶׁכָּתוּב בּוֹ 'בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ'. וְאִלּוּ אֲנִי קָרָאתִי כִּבְיָכוֹל מִתּוֹכוֹ וְאָמַרְתִּי 'בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֶת אָדָם וְאֶת חַוָּה'... אִם יְדִידִי שֶׁכָּאן לֹא תִּקֵּן אוֹתִי, סִימָן שֶׁהוּא אֵינוֹ בָּקִיא כְּלָל בְּסִפְרֵי הַיַּהֲדוּת, אֲפִלּוּ לֹא בַּפָּסוּק הָרִאשׁוֹן! הַאִם אֶחָד שֶׁכָּזֶה מַתְאִים לִהְיוֹת רַב לִיהוּדֵי הָעֲיָרָה?'

'צָדְקוּ דְּבָרֶיךָ', הִסְכִּים הַמּוֹשֵׁל עִם יוֹסֵף, וְעוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם נָתַן לוֹ כְּתַב מִנּוּי כְּרַבָּם שֶׁל יְהוּדֵי הַמָּקוֹם.

*

יֶשְׁנָם דְּבָרִים בְּסִיסִיִּים שֶׁעַל כָּל יְהוּדִי לָדַעַת אוֹתָם. בִּשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לִלְמֹד – אֲפִלּוּ מְעַט – תּוֹרָה וַהֲלָכָה. וָלֹא, אֵיךְ תִּהְיֶה לָנוּ שַׁיָּכוּת לָעָם הַיְּהוּדִי? רַק עַל יְדֵי יְדִיעַת עִקְּרֵי הַיַּהֲדוּת נוּכַל לְהַרְגִּישׁ שַׁיָּכִים לְעַם יִשְֹרָאֵל.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר