אִלֵּם לְלֹא מִלִּים

רבני שלום לעם תגובות: 0

סיפור צעיר

אִלֵּם לְלֹא מִלִּים - שִׂמְחָה פְּשִׁיטִיק

בִּילִי הָיָה הָאִלֵּם שֶׁל הַכְּפָר בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת. כָּךְ נוֹלַד, לְלֹא יְכֹלֶת לְדַבֵּר, וְכָל הַתּוֹשָׁבִים הִכִּירוּ אוֹתוֹ וְהִתְחַשְּׁבוּ בְּמַצָּבוֹ. הֵם כַּמּוּבָן רִחֲמוּ עָלָיו, אֲבָל לֹא הָיָה לְאֵל יָדָם לַעֲשׂוֹת, מִלְּבַד לְדַבֵּר עִמּוֹ וְלֹא לְצַפּוֹת לִתְשׁוּבָה. הוּא הָיָה מְהַנְהֵן אֲלֵיהֶם, וּלְכָל הַיּוֹתֵר פּוֹלֵט קוֹל מְשֻׁנֶּה וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף מַרְתִּיעַ.

זְמַן רַב הוּא הָיָה הָאִלֵּם הַיָּחִיד בַּכְּפָר, עַד שֶׁבְּיוֹם חָרְפִּי אֶחָד הִגִּיעָה לַמָּקוֹם מִשְׁפָּחָה שְׁלֵמָה שֶׁכָּל בָּנֶיהָ וּבְנוֹתֶיהָ – אִלְּמִים. הָאַבָּא וְהָאִמָּא, כְּמוֹ גַּם הַבֵּן וְהַבַּת שֶׁהָיוּ לָהֶם, הִצְטָרְפוּ לְמַעְגַּל הַשְּׁתִיקָה. הַמְּקוֹמִיִּים קִבְּלוּ אֶת הַמִּשְׁפָּחָה בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, עָזְרוּ לָהֶם לְהִתְאַקְלֵם, וּבֵין הַיֶּתֶר גַּם הִכִּירוּ לָהֶם אֶת בִּילִי הָאִלֵּם.

מִשְׁפַּחַת בְּרוֹנְסוֹן, הָאִלְּמִים הַחֲדָשִׁים בַּכְּפָר, הִצְלִיחָה עַד מְהֵרָה לְהֵחָשֵׁב כְּשָׁוָה בֵּין שָׁוִים. הַתּוֹשָׁבִים נָתְנוּ לָהֶם יַחַס נָעִים וְחָמִים, וְתוֹךְ תְּקוּפָה לֹא אֲרֻכָּה כְּבָר נִשְׁכְּחָה הָעֻבְדָּה שֶׁהֵם עָבְרוּ רַק לָאַחֲרוֹנָה לְהִתְגּוֹרֵר בַּכְּפָר הַקָּטָן. הַמְּקוֹמִיִּים טוֹבֵי הַלֵּב, שֶׁכְּבָר הִכִּירוּ אֶת הָאִלְמוּת מִבִּילִי, יָדְעוּ הֵיטֵב כֵּיצַד לְתַקְשֵׁר עִם מִשְׁפַּחַת בְּרוֹנְסוֹן, וְהַלָּלוּ הוֹדוּ – בְּלִבָּם כַּמּוּבָן וְלֹא בְּפִיהֶם – עַל מַזָּלָם הַטּוֹב. גַּם לִשְׁכֵנֵיהֶם וְלִידִידֵיהֶם הַחֲדָשִׁים הֵם הִבִּיעוּ תּוֹדָה, זֹאת עַל יְדֵי תְּנוּעוֹת יָדַיִם וְהַבָּעוֹת פָּנִים.

כָּךְ חָלְפוּ הַיָּמִים וְחַיֵּיהֶם שֶׁל הַתּוֹשָׁבִים זָרְמוּ עַל מֵי מְנוּחוֹת. מִלְּבַד הָעֻבְדָּה שֶׁהֵם מְאָרְחִים בַּכְּפָר שֶׁלָּהֶם חֲמִשָּׁה אִלְּמִים – בִּילִי וּבְנֵי מִשְׁפַּחַת בְּרוֹנְסוֹן – לֹא הֵעִיקָה עַל לִבָּם שׁוּם דְּאָגָה. וְאָז הִפְצִיעָה קֶרֶן שֶׁל תִּקְוָה גַּם לַבְּעָיָה הַזֹּאת... בְּשַׁעֲרֵי הַכְּפָר הַקָּטָן הוֹפִיעַ בְּבֹקֶר מִן הַבְּקָרִים רוֹפֵא חָמוּשׁ בְּמִזְוָדָה מְכֻבֶּדֶת וּבְמִשְׁקְפֵי מַצְבֵּט מוּזָרִים וַאֲפִלּוּ מַצְחִיקִים. 'אֲנִי מֻמְחֶה לִבְעָיוֹת דִּבּוּר!' הוֹדִיעַ קָבָל עַם וְעֵדָה.

תּוֹךְ דַּקּוֹת סְפוּרוֹת הִתְקַבְּצוּ סְבִיבוֹ כַּמָּה וְכַמָּה תּוֹשָׁבִים וְהֵחֵלּוּ לְהַמְטִיר עַל רֹאשׁוֹ שְׁאֵלוֹת לְמַכְבִּיר. הוּא הֵשִׁיב לָהֶם בְּנַחַת וּבְאֹרֶךְ רוּחַ, עַד שֶׁלְּפֶתַע קָפַץ אֶחָד וְשָׁאַל: 'רֶגַע! אַתָּה יָכוֹל לְרַפֵּא גַּם אִלְּמִים? יֵשׁ לָנוּ כָּאן בַּכְּפָר כַּמָּה אִלְּמִים, נִרְאֶה לְךָ שֶׁתּוּכַל לְרַפֵּא אוֹתָם כָּךְ שֶׁיּוּכְלוּ לְדַבֵּר?' הָרוֹפֵא הַמֻּמְחֶה חִיֵּךְ כְּשֶׁעָנָה: 'אֲנִי יָכוֹל גַּם יָכוֹל, אַךְ הַטִּפּוּל הַזֶּה אֵינוֹ זוֹל כְּלָל וּכְלָל, וְהַתַּשְׁלוּם – מֵרֹאשׁ!'

כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַמְּקוֹמִיִּים אֶת הַסְּכוּם אוֹתוֹ דּוֹרֵשׁ הָרוֹפֵא, קָדְרוּ פְּנֵיהֶם. הֵם מִצִּדָּם הָיוּ מוּכָנִים לֶאֱסֹף עֲבוּר בִּילִי שֶׁלָּהֶם אֶת הַכֶּסֶף הַדָּרוּשׁ, אֲבָל לְשַׁלֵּם מֵרֹאשׁ? מִי עָרֵב לָהֶם שֶׁאָכֵן הַטִּפּוּל יַצְלִיחַ? וּמִי אָמַר שֶׁהָרוֹפֵא הַזֶּה בֶּאֱמֶת מֻמְחֶה בַּתְּחוּם וְלֹא מְדֻבָּר בְּנוֹכֵל? הַסְּפֵקוֹת הָיוּ מְיַסְּרִים וְהֵם לֹא יָדְעוּ אֶת נַפְשָׁם מֵרֹב הִתְלַבְּטֻיּוֹת.

אֲבָל בְּעָיָתָם נִפְתְּרָה כְּשֶׁשָּׁמַע אֲבִי מִשְׁפַּחַת בְּרוֹנְסוֹן עַל הָרוֹפֵא שֶׁבָּא לַכְּפָר. הוּא הִסְכִּים לִשְׁלֹחַ אֵלָיו אֶת כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וְגַם כֶּסֶף כְּדֵי לְשַׁלֵּם מֵרֹאשׁ לֹא הָיָה חָסֵר לוֹ. כָּךְ נִכְנְסוּ אֶל חַדְרוֹ הַשָּׂכוּר שֶׁל הָרוֹפֵא הַבֵּן וְהַבַּת, כְּמוֹ גַּם הַהוֹרִים, לְבֵית בְּרוֹנְסוֹן. וְהִנֵּה – הַפְלֵא וָפֶלֶא! תּוֹךְ יָמִים סְפוּרִים הֵם הֵחֵלּוּ לְדַבֵּר! תְּחִלָּה אָמְנָם הָיוּ הַהֲבָרוֹת שֶׁלָּהֶם בִּלְתִּי בְּרוּרוֹת בַּעֲלִיל, אֲבָל אַט אַט, כְּכָל שֶׁהִתְקַדֵּם הַטִּפּוּל הַמִּקְצוֹעִי שֶׁל הָרוֹפֵא הַמֻּפְלָא, הֵם הִתְחִילוּ לְהוֹצִיא מִפִּיהֶם מִלִּים וּמִשְׁפָּטִים שְׁלֵמִים! הַכְּפָר הָיָה כְּסִיר מְבַעְבֵּעַ, וְכֻלָּם עָסְקוּ בַּחֲדָשָׁה הַמַּרְעִישָׁה.

כַּעֲבֹר חָדְשַׁיִם שֶׁל טִפּוּל – הָפְכוּ בְּנֵי מִשְׁפַּחַת בְּרוֹנְסוֹן לִהְיוֹת כְּאַחַד הָאָדָם וְדִבְּרוּ בְּשֶׁטֶף. בִּילִי הָאִלֵּם הָיָה כַּמּוּבָן הַבָּא בַּתּוֹר. תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר גִּיְּסוּ בַּעֲבוּרוֹ אֶת הַסְּכוּם הַגָּדוֹל עֲבוּר הַטִּפּוּל, כִּי מָה לֹא עוֹשִׂים לְמַעַן יָדִיד טוֹב וְאֻמְלָל. בִּילִי נִכְנַס בְּהִתְרַגְּשׁוּת לְמִרְפְּאָתוֹ הַזְּמַנִּית שֶׁל הָרוֹפֵא, וְהִנִּיחַ עַל שֻׁלְחָנוֹ אֶת הַתַּשְׁלוּם. 'נַתְחִיל מִיָּד בַּטִּפּוּל', אָמַר הָרוֹפֵא וְהֵחֵל מְצַוֶּה עַל בִּילִי לַעֲשׂוֹת תְּנוּעוֹת בְּפִיו וּלְהַשְׁמִיעַ קוֹלוֹת שׁוֹנִים. לְבַסּוֹף הוּא מָסַר לוֹ מִרְקַחַת שֶׁאוֹתָהּ עָלָיו לִטֹּל מִדֵּי בֹּקֶר.

בִּילִי הוֹדָה בְּלִי מִלִּים לָרוֹפֵא הַפִּלְאִי וְיָצָא מִמֶּנּוּ בִּתְחוּשָׁה טוֹבָה. אֶלָּא שֶׁבְּבֹקֶר הַמָּחֳרָת נְפוֹצָה הַשְּׁמוּעָה: הָרוֹפֵא הַמֻּמְחֶה נֶעֱלַם כְּלֹא הָיָה, וְעִמּוֹ כָּל מִשְׁפַּחַת בְּרוֹנְסוֹן... הַפִּקְחִים שֶׁבַּכְּפָר הֵבִינוּ מִיָּד – קְבוּצַת הַנּוֹכְלִים הַזֹּאת נָדְדָה מִכְּפָר לִכְפָר, וְאִם הָיָה בּוֹ אִלֵּם בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הֵשִׂימוּ עַצְמָם אִלְּמִים. הָ'רוֹפֵא', שֶׁלֹּא הָיָה אֶלָּא מִתְחַזֶּה שֶׁשִּׁתֵּף עִמָּם פְּעֻלָּה, 'רִפֵּא' אוֹתָם עַד מְהֵרָה וְגָרַם לִשְׁאָר הָאִלְּמִים – אוֹ חוֹלִים אֲחֵרִים – לְהַאֲמִין בְּכֹחוֹ. כָּךְ הֵם סָמְכוּ עָלָיו וְנָתְנוּ לוֹ אֶת מֵיטַב כַּסְפָּם, וְהוּא נָטַל אוֹתוֹ וְהִתְנַדֵּף.

כְּשֶׁשָּׁמַע בִּילִי אֶת הַבְּשׂוֹרָה, הוּא נוֹתַר לְלֹא מִלִּים, וְלָאו דַּוְקָא מִשּׁוּם שֶׁהוּא הָיָה אִלֵּם...

*

הַשְׁפָּעַת הַסְּבִיבָה עָלֵינוּ יְכוֹלָה לִהְיוֹת אֲיֻמָּה. אָדָם פּוֹעֵל בְּהַרְבֵּה מִקְרִים בְּאֹפֶן שֶׁעָלוּל לִהְיוֹת אֲפִלּוּ טִפְּשִׁי, רַק מִשּׁוּם שֶׁכָּךְ עוֹשִׂים אֲחֵרִים. וּכְבָר אָמַר פַּעַם מִישֶׁהוּ לְצַדִּיק אֶחָד עַל מַעֲשֶׂה כָּלְשֶׁהוּ שֶׁלֹּא הָיָה כָּרָאוּי: 'כֻּלָּם עוֹשִׂים כָּכָה!' וְהֵשִׁיב לוֹ הַצַּדִּיק: 'לְכֻלָּם יֵשׁ מָקוֹם בַּגֵּיהִנּוֹם...' כִּי זֶה שֶׁכֻּלָּם עוֹשִׂים כָּךְ, לֹא הוֹפֵךְ אֶת הַמַּעֲשֶׂה לְצוֹדֵק וְחָכָם.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר