הַתְחָלָה וּשְׁנֵי סוֹפִים

רבני שלום לעם תגובות: 0

סיפור צעיר

הַתְחָלָה וּשְׁנֵי סוֹפִים - שמחה פשיטיק

הָיָה זֶה יוֹם חַם וּמַהְבִּיל. הַשֶּׁמֶשׁ לֹא רִחֲמָה עַל הַצּוֹעֲדִים מִתַּחְתֶּיהָ, וּבִשְּׁלָה אֶת קָדְקָדָם לְלֹא הֶרֶף. וְאִם זֶהוּ הַחֹם שֶׁשָּׂרַר בָּעִיר פְּנִימָה, נָקֵל לְהָבִין מַהוּ הַחֹם שֶׁשָּׁלַט בְּמֶרְחֲבֵי הַמִּדְבָּר הַלּוֹהֵט. בֵּין הַמִּתְבַּשְּׁלִים תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ הָיָה פְּדוּאֵל, יְהוּדִי מְבֻגָּר לְמַדַּי. הוּא רָכַב כָּעֵת עַל חֲמוֹרוֹ הַזָּקֵן בֵּין שְׁבִילֵי הַמִּדְבָּר, בְּדַרְכּוֹ לְבִקּוּר אֵצֶל יְדִידוֹ מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים. בַּגִּיל שֶׁלּוֹ הַתַּעֲסוּקָה פּוֹחֶתֶת וְהוֹלֶכֶת, וּמִלְּבַד אֵי אֵלּוּ בִּקּוּרִים אֵצֶל רוֹפְאִים וְרוֹקְחִים, אֵין לִפְדוּאֵל מָה לַעֲשׂוֹת בְּמַהֲלַךְ הַיּוֹם. לָכֵן הֶחְלִיט לָצֵאת בַּעֲלוֹת שַׁחַר לְבֵית חֲבֵרוֹ, שָֹם יְשׂוֹחֲחוּ שָׁעָה קַלָּה, וְאַחַר כָּךְ יָשׁוּב לְבֵיתוֹ. בַּצּוּרָה הַזֹּאת קִוָּה פְּדוּאֵל לְהַעֲבִיר אֶת הַיּוֹם הַמְשַׁעֲמֵם קִמְעָא.

אֶלָּא שֶׁעַכְשָׁו מִתְבָּרֵר שֶׁהוּא טָעָה בַּדֶּרֶךְ... הַגִּיל עָשָֹה אֶת שֶׁלּוֹ, וְהַזִּכָּרוֹן כַּנִּרְאֶה בָּגַד בּוֹ. מַצָּבוֹ הַגּוּפָנִי הָיָה יָרוּד, הוּא חָשׁ תְּשִׁישׁוּת וְחֻלְשָׁה, וּמֵעַל הַכֹּל הִרְגִּישׁ בְּצִמָּאוֹן גָּדוֹל וּבְרָעָב מְנַקֵּר שֶׁהִתְחִילוּ לְהָצִיק לוֹ עַד כְּדֵי כְּאֵב מַמָּשׁ. מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרוֹ? נָשָֹא פְּדוּאֵל תְּפִלָּה שְׁקֵטָה לְבוֹרֵא עוֹלָם שֶׁיַּצִּיל אוֹתוֹ מִלִּגְווֹעַ בָּרָעָב אוֹ מִלְּהִתְיַבֵּשׁ בַּצָּמָא, חָלִילָה.

נִרְאֶה שֶׁתְּפִלָּתוֹ נֶעֶנְתָה מִיָּד, כִּי לְפֶתַע הוּא מַבְחִין בְּאֹהֶל מְבַצְבֵּץ בָּאֹפֶק. בְּכֹחוֹת מְחֻדָּשִׁים מַתְחִיל פְּדוּאֵל לִצְעֹד לְעֵבֶר הָאֹהֶל, בְּתִקְוָה שֶׁיִּמְצָא שָׁם אֶת שֶׁחָשְׁקָה נַפְשׁוֹ. הוּא קִוָּה שֶׁשּׁוֹכֵן הָאֹהֶל הוּא אָדָם נוֹחַ, שֶׁיַּעֲשֶֹה עִמּוֹ חֶסֶד וְיַאֲכִילֵהוּ וְיַשְׁקֵהוּ. כַּעֲבֹר צְעִידָה מְאֻמֶּצֶת הִגִּיעַ פְּדוּאֵל לְפֶתַח הָאֹהֶל. מָה מְאֹד רָבְתָה שִֹמְחָתוֹ כְּשֶׁרָאָה בִּפְנִים אָדָם בַּעַל מַרְאֶה יְהוּדִי.

'סְלִיחָה!' קָרָא לְכִוּוּנוֹ. 'אֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס?' בַּעַל הַבַּיִת יָשַׁב עַל כֻּרְסָה יְשָׁנָה וְקָרָא סֵפֶר. לְשֵׁמַע הַקְּרִיאָה הוּא הִמְהֵם מַשֶּׁהוּ בִּלְתִּי בָּרוּר, וּפְדוּאֵל פֵּרֵשׁ זֹאת כְּאִשּׁוּר לְהִכָּנֵס. 'סְלַח לִי', פָּנָה אֶל הַיְּהוּדִי, 'תּוּכַל לָתֵת לִי מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת? תָּעִיתִי בַּמִּדְבָּר, וְעַכְשָׁו אֲנִי גַּם רָעֵב וְגַם צָמֵא'. הָאִישׁ הִבִּיט בּוֹ בְּפָנִים כְּעוּסוֹת: 'סַבָּא'לֶה, אַתָּה לֹא רוֹאֶה שֶׁאֲנִי קוֹרֵא סֵפֶר? אַתָּה מַפְרִיעַ לִי בְּאֶמְצַע הַמֶּתַח!' פְּדוּאֵל הָיָה הָמוּם מִן הַתְּגוּבָה, אֲבָל הִמְשִׁיךְ לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת שֶׁיְּרַחֵם עָלָיו וְיַעֲנִיק לוֹ דְּבַר מָה לֶאֱכֹל אוֹ לִשְׁתּוֹת.

הָאִישׁ הִצְבִּיעַ לְכִוּוּן הַיְצִיאָה: 'תֵּצֵא וְתַמְשִׁיךְ צָפוֹנָה, נִרְאֶה לִי שֶׁיֵּשׁ שָׁם פֻּנְדַּק דְּרָכִים'. פְּדוּאֵל הִתְיָאֵשׁ. אֲבָל רֶגַע לִפְנֵי שֶׁיָּצָא, שָׁאַל אֶת הַיְּהוּדִי: 'תַּגִּיד, מָה הַסִּפּוּר שֶׁלְּךָ? מֵאֵיפֹה בָּאָה לְךָ הַהִתְנַהֲגוּת הַזֹּאת?' בַּעַל הַבַּיִת הֵרִים אֶת גַּבּוֹתָיו: 'אַתָּה בֶּאֱמֶת רוֹצֶה לָדַעַת? אֲנִי לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים הָיִיתִי בַּמַּצָּב שֶׁלְּךָ. הָלַכְתִּי עִם חָבֵר בַּמִּדְבָּר וְחִפַּשְׂנוּ מַיִם. נִכְנַסְנוּ לְאֹהֶל שֶׁמָּצָאנוּ שָׁם, וְזֶה הַיַּחַס שֶׁקִּבַּלְנוּ מִבַּעַל הַמָּקוֹם. אָז זֶהוּ זֶה, אִם אֲנָשִׁים מִתְנַהֲגִים אֵלַי כָּךְ, גַּם אֲנִי אֶתְנַהֵג לַאֲחֵרִים בַּצּוּרָה הַזֹּאת...'

לִפְדוּאֵל לֹא הָיָה מָה לַעֲנוֹת. הוּא יָדַע בְּדִיּוּק עַל מִי מְדֻבָּר – עָלָיו עַצְמוֹ. בַּעֲבָרוֹ הָיָה אִישׁ קְשֵׁה יוֹם וְעַצְבָּנִי, וְהַשְּׁנַיִם שֶׁנִּכְנְסוּ לְאָהֳלוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם זְכוּרִים לוֹ הֵיטֵב, לַמְרוֹת זִכְרוֹנוֹ הַקָּשִׁישׁ. 'מַה שֶּׁאָדָם עוֹשֶֹה – לְעַצְמוֹ הוּא עוֹשֶֹה', עָלָה בְּמֹחוֹ הַמַּאֲמָר הַיָּדוּעַ. הִמְשִׁיךְ פְּדוּאֵל לִצְעֹד אֶל הַכִּוּוּן שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַיְּהוּדִי הַכּוֹעֵס, וְאָכֵן, כַּעֲבֹר צְעִידָה שֶׁל מַחֲצִית הַשָּׁעָה, רָאָה לְפָנָיו שֶׁלֶט הַמַּכְרִיז: 'בְּרוּכִים הַבָּאִים! – פֻּנְדַּק דְּרָכִים'.

בִּצְעָדִים כּוֹשְׁלִים נִכְנַס פְּדוּאֵל אֶל הַפֻּנְדָּק. כָּעֵת כְּבָר הָיָה עַל סַף עִלָּפוֹן, וּבְכֹחוֹתָיו הָאַחֲרוֹנִים בִּקֵּשׁ מִבַּעַל הַמָּקוֹם לְהַגִּישׁ לוֹ מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה. הָאִישׁ זִנֵּק מִמְּקוֹמוֹ לְמַרְאֵה הַהֵלֶךְ הַתָּשׁוּשׁ, וְהֵחֵל מַאֲכִיל אוֹתוֹ וּמַשְׁקֶה אוֹתוֹ כְּיַד הַמֶּלֶךְ. הוּא הִתְרוֹצֵץ סְבִיבוֹ וְדָאַג לְכָל מַחְסוֹרוֹ, עַד שֶׁשָּׁבָה רוּחוֹ שֶׁל פְּדוּאֵל וְהוּא הִתְחַזֵּק וְחָזַר לְעַצְמוֹ. כְּשֶׁסִּיֵּם אֶת אֲרוּחָתוֹ שָׁאַל אֶת בַּעַל הַפֻּנְדָּק: 'כַּמָּה מַגִּיעַ לְךָ בַּעֲבוּר הַשֵּׁרוּת הַמְּצֻיָּן שֶׁלְּךָ?' וּלְמַרְבֶּה תַּדְהֵמָתוֹ הֵשִׁיב הַיְּהוּדִי: 'כְּלוּם. לֹא מַגִּיעַ לִי כְּלוּם. עָשִֹיתִי אֶת זֶה חִנָּם אֵין כֶּסֶף'.

פְּדוּאֵל הָיָה מֻפְתָּע. הוּא נִסָּה לְהִתְנַגֵּד וּלְשַׁלֵּם לְבַעַל הַפֻּנְדָּק, אֲבָל הֲלָה הִתְעַקֵּשׁ לֹא לָקַחַת כֶּסֶף. 'תַּגִּיד לִי', הִתְעַנְיֵן פְּדוּאֵל, 'מַה גָּרַם לְךָ לִפְתֹּחַ פֻּנְדַּק דְּרָכִים וּלְחַלֵּק אֹכֶל וּשְׁתִיָּה חִנָּם לְכָל עוֹבֵר וָשָׁב?' הָאִישׁ פָּתַח וְסִפֵּר: 'לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים צָעַדְתִּי עִם חֲבֵרִי בַּמִּדְבָּר, וְהָיִינוּ רְעֵבִים וְגַם צְמֵאִים. לְפֶתַע רָאִינוּ אֹהֶל וּמִהַרְנוּ אֵלָיו. בִּקַּשְׁנוּ לְהִכָּנֵס וְהִסְבַּרְנוּ לְבַעַל הַבַּיִת שֶׁאֲנַחְנוּ מְעֻלָפִים וּתְשׁוּשִׁים, אֲבָל הוּא דָּחָה אוֹתָנוּ מֵעַל פָּנָיו וְסִלֵּק אוֹתָנוּ. בְּאוֹתוֹ רֶגַע הֶחְלַטְתִּי שֶׁאִם אֵצֵא מִן הַמִּדְבָּר בְּשָׁלוֹם, אֶפְתַּח פֻּנְדָּק חִנָּם לְכָל דּוֹרֵשׁ בְּאֶמְצַע הַמִּדְבָּר. הִבְטַחְתִּי לְעַצְמִי שֶׁלֹּא אֶתְנַהֵג כָּמוֹהוּ...'

'זֶה מְעַנְיֵן', פָּלַט פְּדוּאֵל. 'כִּי לִפְנֵי שָׁעָה קַלָּה שָׁמַעְתִּי אֶת אוֹתוֹ הַסִּפּוּר, אֲבָל עִם סוֹף שׁוֹנֶה... זֶה הַזְּמַן גַּם לְהִתְנַצֵּל בְּפָנֶיךָ, כִּי הָאִישׁ הַזֶּה שֶׁלֹּא אֵרַח אוֹתְךָ – הוּא אֲנִי...'

*

כְּשֶׁאֲנַחְנוּ רוֹאִים הִתְנַהֲגוּת בִּלְתִּי רְאוּיָה שֶׁל מִישֶׁהוּ בַּסְּבִיבָה שֶׁלָּנוּ, יֵשׁ לָנוּ שְׁתֵּי אֶפְשָׁרֻיּוֹת: לְהִגָּרֵר אַחֲרָיו וּלְהִתְנַהֵג כָּמוֹהוּ, אוֹ לְהַחְלִיט שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא נִהְיֶה כְּמוֹתוֹ. בָּרוּר לְכֻלָּם שֶׁהָאֶפְשָׁרוּת הַשְּׁנִיָּה הִיא הָעֲדִיפָה, וְלָכֵן נִשְׁתַּדֵּל לְאַמֵּץ אוֹתָהּ וְלִנְהֹג לְפִיהָ. 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר