יוסל'ה שקרן קדוש

רבני שלום לעם תגובות: 0

יוסל'ה שקרן קדוש - שמחה פשיטיק

בכל בוקר כשיצאו בני השכונה לתפילת שחרית, היו מבחינים ביוסל'ה העומד שם ליד בית הכנסת, ושלט גדול בידו: 'עזרו לנו! משפחה בת עשר נפשות שאין לה מה לאכול! רחמנים בני רחמנים, אנא תרמו בעין יפה!' כך נכתב בשלט. העוברים והשבים היו חולפים על פניו, מהנהנים בראשם בצער ומניחים בקופתו של יוסל'ה כמה שקלים, והמהדרין היו משחילים אף שטרות. כך היו מתקבצים אל הקופה הפשוטה שלו כספים שהצטברו לסכום יפה, עמו היה מפרנס את משפחתו הברוכה...

אלא שביום מן הימים החליט יצחק – אחד מן המתפללים שבבית הכנסת הסמוך – לבדוק את מצבו המשפחתי והכלכלי של יוסל'ה הקבצן. עד אותו היום, במשך תקופה של חצי שנה, לא ידעו התושבים שבסביבה מיהו בדיוק האיש, ומלבד שהעובדה ששמו הוא יוסל'ה – לא הכירו אותו. יצחק החל לעקוב בחשאי אחר יוסל'ה, כשהוא חוקר ומברר האם באמת מדובר בעני ואביון שבביתו עשר נפשות המצפות לפרוסת לחם, או שאולי מדובר ברמאי מקצועי.

כעבור מספר ימים של מעקב, הגיע יצחק למסקנה מפתיעה ומרגיזה: יוסל'ה כלל אינו עני כפי שהוא מציג את עצמו! יצחק ראה אותו נכנס לרכב שחנה ברחוב המקביל, משם הוא נסע לביתו שבשכונה הסמוכה. מבחוץ היה נראה הבית מטופח וחדש, לא כמו שמצופה ממישהו שאין לו שקל על הנשמה. בירור קצר אצל השכנים של יוסל'ה גילה שגם מספר ילדיו, שעל פי טענתו של יוסל'ה עמד על שמונה ילדים, היה שקר. 'שלושה ובנים ובת', הייתה התשובה שקיבל משכן חביב, 'זה מה שיש ליוסל'ה שלנו'.

יצחק מיהר להפיץ את השמועה בין מכריו מבית הכנסת ובין שכניו וידידיו שגרו באזור. 'אנחנו נותנים תרומות לרמאי', התקומם יצחק. 'מדובר ביהודי מבוסס שחי טוב מאוד, ולא בקבצן אומלל וחסר כל כפי שהוא מציג את עצמו'. הידידים שמעו את הדברים, ולאחר שהוכיח להם יצחק למעלה מכל ספק את טענותיו, הגיעו למסקנה שצריך לסלק את הרמאי מהשכונה, ואף לפרסם כי מדובר בנוכל שאוסף כספים שלא למטרות צדקה.

אלא שאז קם אחד מן החבורה ואמר: 'לדעתי צריכים לפנות לרב השכונה עם המידע הזה. אסור לנו לבייש אותו ברבים, לפני שנשאל מה הדין במקרה כזה'. חבריו הסכימו עמו מיד. אכן, הלבנת פנים זהו עוון חמור, והם אינם חפצים להיכשל בכך. יצחק, שהעלה את הידיעה המרעישה, נבחר כשליח אל רב השכונה. הוא בא לביתו וסיפר לו את אשר ראו עיניו. 'האיש הזה לוקח כספים מאנשים תמימים, שחושבים שהם נותנים צדקה ולא יודעים שמדובר בנוכל', אמר לרב.

הרב שמע את הדברים וביקש מיצחק שלא לעשות מעשה. 'קודם כל אדבר אתו, ואחר כך נראה כיצד לפעול'. וכבר בבוקר המחרת ניגש הרב אל מקומו הקבוע של יוסל'ה, וביקש ממנו לסור לביתו לאחר שהוא מסיים את מלאכתו. יוסל'ה, שלא ידע מהחשדות שנכרכים סביבו, בא לבית הרב מהורהר וסקרן. אבל כששמע את מה שבפי הרב, אודות הטענות על רמאותו, נפלו פניו.

'מה אתה יכול להשיב על הטענה הזאת? האם נכונה השמועה?' שאל אותו הרב, יוסל'ה נענע בראשו לאות לאו, אבל לא אמר מילה. 'אם יש לך תשובה, אנא ענה אותה', ביקש הרב. אבל יוסל'ה חתם את פיו ולא דיבר. 'אם תשתוק', פנה אליו הרב ברוגע, 'אפסוק לציבור להפסיק לתת לך תרומות, שהרי שתיקה כהודאה'.

כאן התעורר יוסל'ה לחיים. נראה היה שהוא לא רוצה לאבד את מקור 'פרנסתו'. לכן הוא לחש: 'אספר לרב מה שקרה, אבל בתנאי שהדברים יישארו חסויים'. הרב הסכים, ויוסל'ה החל מספר: 'יש לי חבר עשיר גדול, שעושה עסקים שונים ומסועפים. לפני כחצי שנה הוא פנה אלי ודמעות בעיניו. הוא סיפר לי שעסקיו נקלעו לקשיים והוא התחיל לצבור חובות. הוא הוסיף ואמר, שאם יצליח לעבור את התקופה הקשה הזאת, הוא משער שעסקיו ישתקמו והוא יחזור לעשירותו. אבל כדי לצלוח בשלום את החודשים הבאים, יהיה עליו לגייס סכום כסף לקיום יומיומי, מה שאין לו אפשרות להשיג'.

הרב נראה מתעניין בסיפור, ויוסל'ה המשיך: 'הבנתי שהוא לא יכול לבקש תרומות מארגוני החסד השונים, שכן הוא חושש שהדבר יתפרסם ואנשים יפסיקו לעשות אתו עסקים. בוודאי ובוודאי שהוא לא יכול לקבץ נדבות בציבור. הצעתי לו שאגייס כספים במקומו, אלא שהוא עדיין חשש שאנשים יקשרו ביני לבינו, ויבינו על פי הפרטים של המשפחה במי מדובר ויסיקו שאני אוסף צדקה בשבילו. העתיד הכלכלי שלו היה תלוי על המאזניים והוא פחד לסכן אותו. לכן הצעתי לו שאני אגייס כספים כביכול למען משפחתי, אלא שאעביר את הכסף אליו'.

יוסל'ה סיים את סיפורו המרגש: 'זהו, זה הסיפור. שהרב יחליט מה לעשות עם המידע הזה. ושוב, אם תתפרסם השמועה אודות הידיד שלי, הפסדנו את המטרה'. הרב מחה דמעה והנהן: 'ברור! עוד היום אקרא לנציגי השכונה שבאו אלי, ואורה להם להמשיך ולתת לך צדקה, ויותר מהרגיל'. לסיום שלף הרב שטר של מאתיים שקלים ומסר אותו לידי יוסל'ה, השקרן הקדוש.

*

בפרשה נראה שיעקב אבינו מרמה את יצחק אביו, ולוקח את ברכת אחיו עשיו כשהוא מתחזה לו. קודם כל נבחין שהוא לא באמת מדבר שקר, אלא עונה תשובות שמשתמעות לשתי פנים. כמו לדוגמא בשאלת יצחק: 'אתה זה בני עשיו?' יעקב משיב: 'אני', ואינו אומר 'אני עשיו'. אבל מלבד זאת, יש פעמים שמותר לשנות מן האמת, כאשר הדבר מותר על פי ההלכה.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר