להפסיד את הכול

רבני שלום לעם תגובות: 0

מבט אל החיים

להפסיד את הכול – אריק סגל

רוס וסטיב נידונו לשנות מאסר ארוכות בשל פעילותם במחתרת המתנגדת לשלטון. השניים, היו צעירים בשנות העשרים כשנכלאו, במשך השנים הארוכות שבילו בכלא, הם חלמו על החופש בכל דקה. הם ידעו שלפניהם עשרות שנים בכלא ומועד השחרור יגיע רק כשהם יהיו מבוגרים, זקנים וחלשים. ולכן הם החליטו להקדיש את כל זמנם להימלטות מהכלא באמצעות השיטה העתיקה ביותר של האסירים מאז ומעולם, חפירה מהתא החוצה אל החופש.

הם החלו במלאכתם כבר בחודש הראשון לשהותם בכלא. רק קיר לבנים הבדיל בין רוס לסטיב, הם הצליחו לקדוח חור דק בקיר דרכו יכלו לדבר בלחש זה עם זה. את חפירותיהם הם ביצעו באמצעות רגל הברזל של מיטתם כאשר בכל יום הם היו אמורים לחפור מספר סנטימטרים בדרך אל החופש. לפי התכנון מראש, תוך שנה תגיע החפירה לאורך שלשה מטרים, כאשר בקצה השני שלה ממתינה הדרך אל החופש.

השנים החלו לחפור, אלא שעד מהרה החלו לצוץ מתחת לפני השטח הרגשות החבויים, שלרוב לא מבצבצים החוצה. רוס היה אדם תחרותי, חשדן וצר עין שלא חדל לחשוב על התקדמותו של עמיתו מעבר לקיר. בכל יום, כאשר היה מספר סטיב על התקדמותו, היה מרגיש רוס כיצד סכין הקנאה דוקרת בליבו. 'האם סטיב יצליח לסיים את החפירה לפני? האם הוא יצא לחופש בלעדיי? מה אעשה כאשר בריחתו תתגלה והסוהרים יחשפו גם את החפירה שלי?' חשב לעצמו בכל יום מחדש, חשדותיו בסטיב הלכו וגברו כאשר הבחין כי בכל יום נשמע קולו של סטיב משולהב יותר ויותר, כשהוא מדווח כי החפירה שלו מתקדמת באופן משביע רצון. מסתבר, שמוט הברזל של סטיב נקלע לאזור אדמה תחוח והחפירה בו התבצעה בקלות. סטיב אמר לרוס בשמחה שלפי חישוביו, ייתכן שהוא יוכל להגיע אל היעד שלשה חודשים קודם הזמן. הוא לא חדל מלעודד את רוס כי ימשיך לחפור ביתר שאת ובאינטנסיביות רבה יותר כדי להגיע אל היעד, אך רוס כבר החליט בליבו שחברו מעמיד פנים. הוא מעודד אותו מן השפה ולחוץ, אך בליבו החליט לברוח ברגע שהדבר יתאפשר והוא מתכנן להותיר אותו, להתמודד לבד עם תוצאות בריחתו.

בליבו של רוס התגברו רגשות הכעס והקנאה על חברו הבוגדני. הוא המשיך לחפור, לסטיב הראה שהוא שמח בשמחתו על התקדמותו בחפירה, אך ליבו רחש איבה לחברו כל הזמן. באחד הלילות, שמע רוס דפיקות חלושות על קיר תאו. הוא מיהר אל החור הדק שהפריד בין התאים ושאל את סטיב לשלומו. אלא שקולו של סטיב נשמע חנוק: 'רוס חברי, הזעק את הסוהרים!'. התברר שבגרונו של סטיב נתקע גרעין של פרי אותו אכל באישון ליל והוא לא הצליח להגיע לדלת התא, ובטח שלא להזעיק את הסוהרים, שמצדם לא היו ממהרים להיענות לקריאתו. רוס ביקש ממנו לקום ולקרא בקול לעבר הסוהרים כדי שיצילו אותו, אלא שמחשבה זדונית עלתה בראשו של סטיב: 'אתן לסטיב למות ולאחר מכן אבקש לעבור לתאו, החפירה אצלו כמעט הגיעה לסיומה, כל מה שנותר לי הוא להמשיך ולחפור עוד מספר שבועות ולהימלט לחופשי!'.

בליבו של רוס התרוצצו שני קולות, אבל אופיו החשדן והקנאי גבר עליו במהירות, הוא התעלם מקריאותיו של חברו. הוא המתין במתח לשעות הבוקר ושמח לשמוע צעדי רגליים, מיטה נגררת והודעה רשמית על מותו של חברו. הוא פרץ בבכי מעושה לפני הסוהרים וביקש מהם שירשו לו לעבור לתאו של חברו: 'אני מבקש להתייחד עם ידיד נפשי במקום שבו הוא בילה את רגעיו האחרונים', הסביר. הסוהרים, שזיק רחמים על האסיר שאיבד את חברו ניצת בליבם, העבירו אותו כבר באותו יום אל התא השני. רוס נשכב על המיטה והמתין שהדלת תינעל מאחוריו. בקושי רב הוא ספר את השעות עד חצות הלילה ואז ניגש לאזור החפירה של חברו.

למרבה תדהמתו לא הייתה כל חפירה. הוא העביר את ידו שוב ושוב לאורך קירות התא בתקווה למצוא רמז למנהרה, בור או אפילו סימני חפירה משמעותיים כל שהם - אך לא מצא. בקוצר רוח המתין לאור ראשון ואז, כשהתבונן מעבר לחלון המסורג, הוא הבין את המתרחש. תאו של סטיב שכן על פני סלע גדול ממדים, שקצותיו חדרו אל פנים התא. לסטיב לא היה שום סיכוי לחפור ולו סנטימטר אחד. בשונה מתאו של רוס שהוקף בבטון קשה אך חדיר, את הסלע הקשה שהקיף את תאו של סטיב לא היה כל אפשרות לשבור. ההכרה חדרה למוחו של רוס אט אט בשעות הארוכות שעברו עליו משעת הגילוי. הוא הבין פתאום כי סטיב מעולם לא חפר, מעולם לא תכנן לברוח. הסיבה היחידה שהוא סיפר זאת לחברו מבעד לקיר הייתה רק כדי לעודד אותו שיברח מהכלא. אופיו הנאצל של סטיב הניע אותו לא לספר לחברו שלא יוכל להצטרף לבריחה, אלא לעודד אותו להמשיך ולחפור כדי שלא יתייאש ויגיע הוא לכל הפחות - אל החופש הנכסף...

***

רוס הבין בדרך הקשה, שהקנאה וצרות העין שלו, לא רק שהיו לחנם, אלא גם מנעו ממנו את האפשרות האמיתית לברוח. מהתא הזה הוא לא יוכל להיחלץ לעולם והחפירה שבתאו תתגלה בשעה הראשונה בה יכנסו הסוהרים לתא. ולא לחינם אמרו חז'ל, שהקנאה מוציאה את האדם מן העולם.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר