משקפי הקסם

רבני שלום לעם תגובות: 0

משקפי הקסם - רועי כץ

שקט מתוח שרר בחלל הכיתה. המורה אדי הסתובב אחורה מהלוח והביט במחזה שנגלה מולו: התלמידים עמדו קפואים על השולחנות, כל אחד מהם היה בתנוחה אחרת, מביטים באימה גלויה בדמותו של המנהל העומד בפתח הכיתה בפה פעור.

המורה אדי הביט בו ובהם חליפות ואז שאג: 'מקלארול! הסתערו, כבר, אינדיאנים! הילחמו על מושבותיכם!! האמריקאים באים!' המנהל פער את פיו בתדהמה ואז סגר בחבטה את הדלת. תלמידי כיתה ח' בבית הספר על שם ג'ונסון בקצה ניו יורק הענייה, התיישבו באחת על כסאותיהם והשקט המשיך לשרור בכיתה עד סוף השיעור.

כולם כינו את המורה אדי לגיאוגרפיה בשם המשונה: 'משקפיים' אמנם הוא לא היה היחיד מבין צוות המורים בבית הספר שמרכיב על אפו זוג משקפיים עבים, אבל המורה אדי היה המורה היחיד שמעולם לא ניקה את משקפיו. ומעבר לכך, הוא אף הכתים אותם באופן מודע לחלוטין בכל פעם שהם נראו לו לא מלוכלכים דיים. ואם זה לא מספיק, המורה אדי השאיר את משקפיו בכיתה ולבש אותם רק בשעות הלימודים.

מאחורי משקפיו של המורה אדי עמד סוד שאף אחד מן התלמידים מעולם לא הצליח לפענח. שמועות אמרו שגם למנהל עצמו הפריע בהתחלה כל העניין, אך לאחר שראה שגיאוגרפיה זה המקצוע היחיד שהתלמידים מצליחים לעבור בו בחמש יחידות, הוא התעלם.

התלמידים כולם אהבו את המורה אדי, אבל זה לא מנע מאף אחד מהם להפוך את הכיתה לקרקס קטן בזמן שיעוריו. המורה היה מסתובב אל הלוח ובבת אחת היו קמים כל התלמידים ומחליפים מקומות במהירות אדירה. המורה היה מסתובב בחזרה אל התלמידים: 'דני? איפה דני?' שואל המורה ומביט בבלבול מתוך זגוגיות משקפיו העבות, המוכתמות באבק גירים לבן. הוא העביר את מבטו על פני התלמידים המשועשעים ומצא אותו בקצה השמאלי של הכיתה.

'כנראה שאני מזדקן, דני!' הוא היה אומר, נבוך. וממהר לשקוע שוב בנושא הגיאוגרפי המרתק. בעוד דני והמורה חוקרים את בעיית היישוב האינדיאני במעבה היער, הכיתה מתכננת כבר בינתיים את חילופי המקומות הבאים. המורה מסתובב שוב אל המפה המוצמדת אל הלוח, הילדים קמים ממקומותיהם בהמולה שקטה. כשהפעם דני במושב הראשון מימין. שוב מעביר המורה את מבטו האומלל, המעורפל מתחת לערמת הלכלוך והאבק שמכסה על משקפיו ושוב נדלק זיק בעיניו כשהוא פוגש בתלמידיו שמעוניינים ללמוד על בעיית ההתיישבות במערב הפרוע.

אלא שבדיוק היום נכנס המנהל בפתאומיות ואז המורה הסתובב, קלט הכול ברגע אחד ובכל זאת החליט להציל את כבודם האבוד ולהפוך את המעשה המכוער של תלמידיו, לחלק מהשיעור.

התלמידים החליטו לגמול לו על כך טובה, הרבה מעבר להשקעה בלימודים שהם ידעו שהיא חשובה לו מאד. בסוף היום, כשהסיר המורה כמו תמיד את משקפיו והניח אותם בקצה השולחן שיחכו לו שם למחר, הסתתרו מאחורי דלת הכיתה טוני וג'ורג' והמתינו לאות המוסכם. שריקת ינשוף נשמעה מכיוון החלון, טוני וג'ורג' החליפו ביניהם מבטים מרוצים ויצאו, השטח נקי...

בזהירות הרימו השניים את משקפיו המעופשים של המורה אדי, לקחו אותם לכיוון דלי המים שבחדר המורים. שם עברו משקפיו המטונפים של המורה אדי ניקיון יסודי שבסופו הם נראו כזוג משקפיים חדשים, לאחר מכן הם השיבו בעדינות את המשקפיים למקומם.

בבוקר המחרת ציפו כל ילדי כיתה ח' להופעתו של המורה אדי בכיתתם. כאשר הוא הופיע, מחויך כמו תמיד והרים את משקפיו מן השולחן, לא יכלו התלמידים לעצור בעד התרגשותם.

המורה אדי הרכיב את משקפיו על אפו, הביט על תלמידיו בעיניו התכולות, המבולבלות משהו ונבהל מהמראה הנקי הנשקף מעברם. במהירות נטל גיר לבן מקופסת הגירים, גירד אותו בקצה ציפורנו, ומיהר למרוח על זגוגיות משקפיו טביעות אצבע לבנות. רק כשעיניו לא נראו עוד מבעד ללכלוך ספק המורה את כפותיו והמשיך בשיעור כרגיל. התלמידים הביטו בו המומים, אבל משכו בכתפיהם והמשיכו בשיעור.

ביום האחרון של אותה שנה הגיעה לבית הספר משלחת מרשימה של אנשי חינוך ידועים. שאמרו בית הספר שלהם הגיע לממוצע הגבוה ביותר בבחינה הארצית בגיאוגרפיה, המנהל חייך והציע להם לפגוש במורה אדי.

כשהם פגשו בו, הם פערו את פיהם בתדהמה. המורה אדי חייך חיוך קטן, דומה לחיוכו של המנהל, 'רציתם לדעת איך אני מצליח להעביר את שיעורי הגיאוגרפיה? הנה התשובה!' כולם הביטו בו במתח והוא הצביע על משקפיו. אחד מהם נאנח באכזבה, אבל המורה אדי לא התרגש. 'התלמידים שלי' הסביר: 'הם הילדים הנפלאים ביותר בעולם. לפעמים הם עושים שטויות, משתוללים, אבל הם רק ילדים. אם אני אדע מה כל אחד עשה לי ומתי, אני חושש שאהבתי אליהם תיפגם. זהו, זה כל הקסם!' הוא הוריד את משקפיו המלוכלכות, שם אותם בתיקו, הביט בצלילות בנוכחים ולחש לעצמו בשקט: 'זהו, אדי. המשקפיים יחכו לתלמידים של השנה הבאה...'

***

כדי לאהוב באמת, צריך לפעמים לעצום עיניים ולהתעלם מן החסרונות הבולטים של הסובבים אותנו. לשנות – כל אחד יכול, אבל את עצמו בלבד. לאהוב, זו משימה מורכבת לפעמים. ואז כדאי בהחלט להרכיב את זוג משקפיו המוכתמים של המורה אדי, ופשוט לא לראות כדי לא לשנוא ולהתרגז...

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר